וילקט יוסף קפג

והביא היצ"הר מבית ומחוץ אז נגזר מיתה עליו כמו עכשיו להפרד הנשמה מן הגוף ולשלוט מלאך המות שהוא ס"מ הוא הנחש על הגוף הגשמי. (לב אריה פ' תרומה)

מג מידות ג' מידות דהיינו הקנאה והתאוה והכבוד באו מסיבת אכילת עץ הדעת ט"ור קנאה הוא מש"ה כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו וכו'. תאוה הוא מש"ה ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים כבוד הוא מש"ה והייתם כאלהים יודעי טוב ורע וזה גרם מיתת האדם ומאלו הג' מידות מסתעפים הג' עבירות חמורות ע"ז ג"ע ש"ד ש"ד מצד הקנאה ג"ע הוא מצד התאוה. ע"ז הוא מצד הכבוד ולעתיד לבא שיתוקן עון עץ הדעת ממילא יפסקו ענין הג' מידות אלו ולא יבואו לעבור אלו הג' עבירות החמורות ובשביל זה יהיה המקדש קיים לעד שהלא מה שנחרב הוא בשביל ג' עבירות או ממילא כשיתבטלו ג' עבירות אלו יהיה ב"המק קיים לעד בב"א (לחמי תודה)

מד מנין מה שגזרה חכמתו ית' למנות את ישראל במדבר ולא בארץ ישראל משום דבהיותם בח"ל הוא מקום הקלי' וקי"ל דאין לחיצונים שליטה בדבר המדוד ובדבר המנוי לכך הוצרך לצוות לפקוד אותם בכל פעם אבל בבואם לא"י הוא מקום שאין הקלי' שולטים וא"כ הוי המנין שלא לצורך (כסף נבחר משם זרע בירך)

מה מלקות הטעם שהוא ל"ט מכות ונכתב בתורה ארבעים ואתו רבנן ובצרי חדא הוא שהמלקות ל"ט כנגד