וילקט יוסף קנח

בא לבקש מחילה על החטא לפיכך הוצרך ללבוש בגדי לבן שהוא רמז למחילה שנאמר כשלג ילבינו וזה"ש אין קטיגור וכו' (הרב עיר גבורים פ' אחרי מות)

כ כתיב וקרי תרין מתיבתאן אית ברקיע בחדא הולכים בתר הכתיבה והיא נקראת מתיבתא עילאה ומתיבתא דמ"ט הוא מתיבתא תתאה ובמתיבתא תתאה הולכים בתר הקריאה ובמס' פסחים איתא מ"ד וידי אדם פרושות תחת כנפיהם וידו כתיב מלמד שידו של הקב"ה פרושה מתחת כנפי החיות לקבל השבים וא"כ אם הולכים בתר הכתיבה ודאי מוכח דהקב"ה מקבל שבים בתשובה ותשו' מועלת אבל אי הולכין בתר הקריאה א"כ קרינן וידי אדם דקאי על המלאכים ואין להוכיח דהקב"ה מקבל שבים ובמתיבת' תתא' הולכים בתר הקריא' לכן שרו של עולם שהוא מ"ט מתנגד לקבל תשובה ובזה מיישב הפסוק סוף פ' משפטים הנה אנכי שולח מלאך לפניך פי' זה מ"ט וכתיב השמר בו כי לא ישא לפשעכם משום דהוא ממתיבתא תתאה ושם הולכין בתר הקריאה ואם אזלינן בתר הקריאה קרינן וידי אדם ואז אינו מוכח שהקב"ה מקבל השבים לכך אמר הכתוב כי לא ישא לפשעכם (כסף נבחר פ' בראשית)

כא כרובים במקדש ה' היו על צדדי הארון מזה ומזה המה כרובים שתים ודמות פניהם פני אדם והפני אדם שלהם היו כאדם קטן כנער וכנערה זכר ונקבה כידוע ממאמרם ז"ל והטעם בכל אלה אף כי יש בו דברים העומדים ברומו של עולם אבל לפי פשטיותן של דברים הוא ששני הכרובים