וילקט יוסף קיג

וחותם אמת הוא הצלם אלהים שבפני אדם ובחטאו נסתלק האמת מעל פניו ונשאר רק רושם שהיה בו קדושה ושורה בו טומאה וכן לענין טומאה אע"פי שנסתלק הטומאה נשאר הרושם אבל לעתיד יעביר הקב"ה הטומאה מהארץ וישרש אחריה אפי' רשומה שלא יהיה ניכר (ס' לב אריה פ' בראשית)

כו חלב מחלב האשה שהוא דם נידות שעולה לדדים ונעשה חלב מזה נלמד אחדותו ית' שאם איתא שהן שתי רשויות ח"ו איך מניח אהורמיז לעבור דם הנידה ממטה למעלה לדדים לעשות מזה חלב אלא מהאי מוכח שהכל אחד ואל אחד בראנו וזהו כוונת עשו הרשע שעד שהוא במעי אמו שתה דם נידתה כדאיתא במדרש אבכיר דהוא כיון שראה שהדם נידה עולה למעלה ונעשה חלב מוכח אחדותו ית' והוא במעי אמו היה רץ אצל ע"ז כמשרז"ל לפיכך שתה דם נדתה כדי שלא יעשה חלב ואינו יכול ללמוד אחדותו ית' (שם פ' תולדות)

כז חרבן ב"המק יש להבין כיון שהקב"ה כ"י שפך חמתו בעצים ובאבנים למה הגלה את ישראל אח"כ הלא שפך חמתו ולא נשאר חימה והענין הוא שכשחטאו ישראל היה הכל במזיד במרד ובמעל ונתחייבו הריגה למקום ח"ו וע"י חרבן הבית נסתלק מהם חלק המזיד ונשאר בהם חלק השוגג ולכן נתחייבו גלות כדין שוגגין. (שם בשם הרב קול בוכים)

כח חרבן בשביל ד' עונות נחרב ב"המק א' בעון העגל כמ"ש בז"ח בפסוק על אלה אני בוכיה על שאמרו אלה אלהיך ישראל ב' בעון המרגלים באומרם ז"ל אמר להם הקב"ה