וילקט יוסף קיב

כב חלב טמא אינו סותם לפי שבא החלב מסטרא דדינא ואין מנין מן הפורענות לפי שאינו מסטרא דימינא זה אברהם ולכן היו מקרבין ע"ג המזבח דוקא חלב טמא לעקור ולכפות ס"א מד"הד זה פחד יצחק ע"י כהנים מסטרא דאברהם. (ילקוט דוד בשם ריקאנטי). וכתב עוד ושמעתי מהמקובלים שבשעת אכילה שהיא כמזבח ידלק דוקא נר של חלב טמא ולא כשר וכן בעת הלימוד שהוא כעולה כמאז"ל כל העוס' בתור' עול'

כג חלום השבטים חשבו שהחלום של יוסף של שמש וירח אינו לפי טבעו ועוד שהרי אמו כבר מתה אלא חשבו השמש הוא עשו המונה לחמה וירח ישמעאל העובד ללבנה עליהם ימלוך יוסף ויניח לאביו לעת זקנתו ממילא החזיקו אותו כבן סורר ומורה לכך חשבו ימות זכאי ואל ימות חייב (שם ב"מ)

כד חיות יש להם שש כנפים כמש"ה שש כנפים שש כנפים לאחד ובזמן הגלות נתמעטו ב' כמ"ש בגמ' דחגיגה פ' אין דורשין ד' י"ג ע"ב והם כנפים האמצעים והפ' ברוך שם כבוד מלכותו וכו' יש בו ו' תיבות והיה כתוב על הכנפים כסדר מלמעלה למטה ע"כ כנף תיבה א' נמצא על כנפים האמצעים היה כתוב כבוד מלכותו לכך אנו אומרים גלה כבוד מלכותך עלינו דהיינו ב' הכנפים האמצעיים וישלח לנו אליהו ז"ל ומשיחנו בב"א (חידושי הגאון אליהו ווילנא)

כה חותם חותמו של הקב"ה הוא אמת הטעם כדי להודיע שהוא אחד כי מאלף ועד מ"ם הם י"ג אותיות שהוא כמנין אחד וממ"ם ועד תיו ג"כ י"ג אותיות כמנין אחד