אורים גדולים ח

ליתן לכה"פ מחיר הדבר, [וחשבנו פה ג"ז מסבות תשלומי הנזק, הגם דהכא אינו משלם עבור הנזק רק עבור שהתחייב מתחלה להעמיד, והיה מהראוי לחשבו בשורש הקבלה וההשתעבדות, בכ"ז חשבתיו פה תחת שם זה, כי עיקר כוונתי פה הוא לחשוב כמה סבות יש לחייב לאחד עבור נזקי ממון של חבירו וחיוב העמדה הוי סבה מספקת לחייב את השואל על נזקי דבר הנשאל]

הנה סדרנו פה בע"ה תשעה עשר כללים, עשרה כללים [היינו ארבעה כללים ראשים שהם עשרה וכנ"ל] בכלל החיובים, ותשעה כללים [שלשה כללים ראשים שהם תשעה] בענייני נזק והפסד, והדברים האלה מספיקים רק לתת מושג קצתי מהם, כי באמת הם דורשים באור ארוך, ובע"ה חברתי עליהם ספר מיוחד רב הכמות, וספרי זה לא נתחבר למטרה זו לבארם כולם, ואשוב רק לבאר את הכלל של מטרת התשלומין ומחלקותיו

פרק ב

יבאר חלקי מטרות התשלומין ותוצאותיהם להלכה

א) הנה בנוגע לענין מטרת התשלומין, בארתי כבר בקצרה (פרק א) דיש בה שני מיני מטרות, אולם הבאור ההוא מספיק רק להשיג מושג כללי מהחלוקה הזאת, אבל פה ראיתי לדבר עליו בארוכה

זאת מובן מאליו, כמו שעצמות פעולת הנתינה או התשלומין מתחלקת לשתי מטרות, מטר הקבלה, ומטרת הנתינה, ובמקום שיסיד המטרה הוא הקבלה אז הנתינה נחשבת רק לטפלית ונגררית, ובמקום שהמטרה היא הנתינה הוית הקבלה טפלית ואגביית, כן בערך זה מתחלקים הפועלים, הנותן והמקבל. דהנה הנתינה והתשלומין הוא מכלל פעולות ורק דהיא פעולה מורכבת, דיש בה שתי פעולות ביחד נתינה וקבלה, דהא מזה מסתעף שיש בזה שתי מטרות, דלפעמים הוי עקר המטרה פעולת הנתינה, ולפעמים הוית הקבלה עיקר המטרה, וכמו שבכל פעולה יש שלשה נושאים, א) פועל, ב) פעולה, ג)ן פעול, [באור לעקר ד'], כן יש בפעולה זו ג"כ השלשה נושאים האלה, ואחרי שהיא פעולה מורכבת משתי פעולות ביחד, מובן דלכל פעולה בעצמה מתייחסים השלשה נושאים השייכים לה, לפעולת הנתינה נחשבים אלה הנושאים, א) הנותן, והוא כנגד הפועל, ב) הנתינה, והוא כנגד הפעולה, ג) הנתון, והוא הדבר הנתון נגד הפעול, ולפעולת הקבלה [שהיא עפ"י רוב מורכבת בפעולת הנתינה] מתייחסים הנושאים השייכים לקבלה, א) המקבל, והוא הפועל, ב) הקבלה, והוא עצם פעולת הקבלה, ג) הפעול, הדבר שמקבל שבו נעשה מצידו פעולת הקבלה, וא"כ כמו שיש בזה פעולה מורכבת מנתינה וקבלה, כן יש בזה גם פועלים מורכבים הנותן והמקבל, וע"כ כמו שמצד הפעולה המורכבת יש תמיד לחקור אם שתיהן ביחד הוו פעילות שרשיות ועקריות, או כי רק אחת מהן, ואם אחת מהן, יש לחקור איזו מהפעולות הוית שרשית ומטרותיית, ואיזו הוית ענפיית וטפליית, כן יש לחקור גם על הפועלים אם שניהם הם פועלים עקריים, או כי רק אחד מהן, ואיזו מהן הוי הפועל העקרי, ואיזה הטפליי, אם הנותן הוא הפועל השרשיי והעקרי והמקבל הנגרריי והנטפליי, או להיפוך, ומובן דתליין זה בזה, דבמקום דשתי הפעולות הוו עקריות, ממילא כ"כ גם הפועלים, ובמקום דרק אחת מהן הוית העקריית, גם בהפועלים הוי רק אחד העקרי, ואיזו פעולה שהיא העקריית ממילא הפועל המתייחס לפעולה זו הוא הפועל העקריי

ב) והנה כל זה הוא בחלוקת המטרות מצד הפעולה המורכבת, היינו מצד דפעולה זו מורכבת משתי פעולות ביחד, ע"כ יש תמיד להסתפק איזו פעולה הוית הפעולה המטרותיית, והחקירה הזאת נקראת ספק בפעולה המטרותיית, אבל באמת עוד לא נסתיימו בזה ההשקפות שיש להשקיף על פעולת הנתינה בנוגע למטרת הנתינה והקבלה, כי גם בכל פעולה ופעולה בנוגע למטרתה יש ג"כ שלשה חלקים ראשים והם יחולו גם פה, ויוצא מזה דכמו שיש תמיד להשקיף ולהתבונן לאיזו פעולה מתייחסת המטרה, כן יש גם להתבונן לאיזה חלק מחלקי מטרת הפעולה מתייחסת המטרה, דהנה בכל פעולה יש שלשה חלקים ראשים, א) הפעולה, הוא עצם העשיה והפעולה, ב) הנמשך, כי כל פעולה באשר שהיא ממשיית ומציאותיית נשארה ומתקיימת אח"כ, וא"כ יש מזה ענין נמשך, ג) ההתרשמות, כי כל פעולה נעשית מהפועל לאיזה תכלית רוחני וא"כ יש מהפעולה איזה רושם על הפועל, וכל פעולה יכולה לבא מצד אחת משלש המטרות האלה, א) מצד הפעולה, כי לפעמים יפעול האדם איזו פעולה מצד שרוצה בעצם העשיה, ב) מצד הנמשך, כי לפעמים יפעול הפעולה מצד שרוצה בהנמשך ממנה, ג) מצד ההתרשמות, כי לפעמים יעשה הפעולה מצד הרושם הרוחני שפועלת עליו: והנה גם הכא בפעולה המורכבית הזאת של נתינה וקבלה יש בכל פעולה ופעולה לבדה שלשה חלקי המטרות האלה, כי בנוגע לנתינה יש, א) מטרת הפעולה, היינו עצם הנתינה, ב) מטרת הנמשך, היינו היציאה וההעדר, כי מזה שנותן את הדבר הזה נמשך מזה שיצא ונעדר ממנו הדבר הזה, ג) מטרת ההתרשמות, הוא הצער והעוצב שהנתינה