אורים גדולים ז

הכסף לידו, ובחיובים כאלה יש לומר דמטרת חיוב התשלומין הוא רק מצד הנותן דיש לראות שהוא יתן, ורק דממילא יש לו ליתן להבע"ד שלו. נתבאר לנו בחלקי החיובים בכלל, ארבעה כללים ראשים, [א) שרשי ויסודי חחיובים, ב) מיני החיובים, ג) מיני התשלומין, ד) מטרת התשלומין] שהם עשרה, כי שרשי החיובים הם ארבעה, ומיני החיובים שנים, ומיני התשלומין שנים, ומטרת התשלומין שנים, ולמען שידעם הקורא בטוב אזכיר כל העשרה חלקים כסדרן, א) הלקיחה ונטילה, ב) הישות וההוי', ג) ההיזק וההפסד, ד) הקבלה וההשתעבדות, [יוצאים מכלל שרשי ויסודות החיובים], ה) תשלומין, ו) בירור [מכלל מיני החיוב], ז) עצם הדבר הנדרש, ח) מחיר הדבר [מכלל מיני התשלומין), ט) מטרת המקבל, י) מטרת הנותן [מכלל מטרת התשלומין]

והנה ספרי זה לא נוצר לבאר כאו"א מהכללים הנ"ל עם תוצאותיהם, כי בכל כלל וכלל יש הרבה לדבר, ופה יעדתי ספרי זה לדבר רק מאחד מהחלקים הראשים היינו מחלק הרביעי, והוא חלק של מטרת התשלומין, בכ"ז הבאתי פה הכללים הנ"ל באשר שכמו שהם מועילים לדינא, כן גם מועילים לבאר הסוגיות הנוגעות להם, ובכלל דורכים דרך סלולה וישרה בכל סדר נזיקין, כי על ידם יתבארו הליכות העניינים של הסדר הזה, ואולם השורש של הפסד והיזק עם כל מחלקותיו באשר כי הוא נוגע למסכתא ב"ק המס' הראשונה מסדר הזה, אמרתי לבאר בקצרה את חלוקת וגדרי של השורש הזה למען שישיג המעיין איזה מושג מהם, כי גם כפי שהם בלא הבאורים, [אשר פה אין המקום לבארם] יועילו הרבה להבנת יסודי המס' הנ"ל, ואח"כ נשוב לדבר בבאור הכלל של מטרת התשלומין, תכלית ומטרת ספרי זה

יש לדעת אשר בהשורש הזה של הפסד והיזק יש שלשה כללים ראשים שהם תשעה, דכל כלל וכלל מתחלק לשלשה חלקים. א) מיני ההפסד וההיזק כמה מיני היזקות יש בכלל שיש לחייב ע"ז. ב) גדרי ההפסד וההיזק, כמה גדרים יש לכל היזק שהמזיק יתחייב ע"ז. ג) סבות תשלומי הנזק, כמה סבות יש לחייב לאחד על ההפסד וההיזק שנעשה בקנייני חבירו

השלשה כללים האלה מתחלקים לתשעה, דכל כלל וכלל מתחלק לשלשה חלקים, וכמו שנבאר

א) מיני ההפסד וההיזק הם שלשה

א) עשיית ההיזק, שהוא בעצמו עשה את ההיזק וזהו מזיק בידים, דכל אדם שמזיק בידים חייב משום שאין להזיק בידים, ואם הזיק מחוייב לשלם

ב) עשיית המזיק, אם הוא עשה את המזיק חייב בנזקיו מצד זה שעשה את המזיק, וכמו בור דעיקר החיוב הוא מצד דהבור הוי המזיק והוא עשה את הבור

ג) הווית המזיק, אם יש לאחד דבר המזיק והמזיק הזה הזיק לאחד, מחוייב בעל המזיק לשלם עבור נזקיו, נמצא דעיקר החיוב הוא מצד הווית המזיק דהמזיק הוא שלו

ב) גדרי ההיזק הם ג"כ שלשה

א) מעשה ופעולה, שאין לחייב לשום איש על נזק רק אם יש לחשבו בזה לעושה ופועל, ומובן מעצמו דאם לא עשה פטור, וע"כ כל מי שמתחייב לשלם על נזקיו בהכרח שיש בזה מעין מעשה ופעולה, או מעשה ממש, או מגדר מעשה, דיש בזה כמה וכמה חלקים, ובאמת יש כמה חלקים בערך המעשה, ויש כמה דינים חלוקים בתשלומי נזקין שהם נובעים רק מצד חלוקותיהם בערך המעשה שלהם, דכפי התחלפות מדרגותיהם בערך חוזק המעשה שלהם, כן יתחלפו גם דיני נזקיהם, וכמו שמבואר בפנים הספר [הוא בספרי "משפטי ה' אמת"]

ב) חוב ואשם, בכל מקום שמחייבים לאחד עבור נזקיו יש לראות אם יש עליו צד חוב ואשם, דאם לא יהיה עליו שום קורטוב של חוב היינו באופן דלא הי' בידו בשו"א להשמר מן הנזק הזה לא יתחייב לעולם, וגם בענין זה של חוב יש כמה מדרגות מתחלפות בערך עוצם חובתו, וההתחלפות הזאת גורמת התחלפות בדיני התשלומין

ג) הפסד ממון, שיהיה בזה הפסד ממון, דאם לא הפסיד לו ממון אינו חייב לשלם, וידיעת הגדר הזה שנראה בהשקפה ראשונה כמיותר, יראה המעיין בגוף הספר [ספרי "משפטי ה' אמת" הנ"ל] מה רב תועלתו

ג) סבות תשלומי הנזק הם ג"כ שלשה

א) עשיית ההיזק, והיינו מזיק בידים, כי אם הזיק בידים חייב

ב) העדר השגחה, יש כמה חיובים שעקר סבת חיובם הוא מצד שלא השגיחו כראוי, וכמו שומרים דעיקר חיובם הוא משום שלא השגיחו כראוי

ג) חיוב העמדה, דמה שהשואל חייב על נזקי הנשאל, הוא רק מצד שקבל עליו מתחלה להעמיד הדבר השאול, דהא הוא חייב באונסין, וגדר האונס הוא שאין עליו שום חוב ואשם במעשה ההפסד וההיזק דלא היה לו שום עצה ותחבולה איך להציל הדבר מההפסד, ובכ"ז חייב, והוא רק משום שמחוייב להעמיד את הדבר הנשאל, ובאם שאין כאן עוד עצם הדבר מחוייב