אורים גדולים עה

שורש ה

כל תביעה יסודה היא העדר והפסד, והתביעה היא לערך ההפסד וההעדר

באור, תביעה הוא, מה שאחד תובע מחבירו שלוה ממנו או שלקח ממנו מה ואינו משיב לו, והנתבע שמכחישו אומר שלא לוה ולא לקח, או שהשיב, א"כ התובע אומר שנחסר לו מה על ידו כי לוה ולא שילם עוד, והנתבע מכחיש את ההעדר דאחרי שאומר שלא לוה או שהשיב לו א"כ לא נעדר ממנו זאת

שורש ו

שני מיני הכחשות יש מהנתבע, א) בשלילה, ב) בחיוב

באור, כל הכחשה היא שהנתבע רוצה להתפטר מהחיוב שהתובע מעמיס עליו ומגולל עליו, כי חיוב ופטור הם שני הפכיים שאינם באים בנושא אחד, וחיוב ופטור הם מקבילים זה לעומת זה, ואימת מתפטר מהחיוב בעת שהחיוב יסור ויתבטל, וע"כ מובן דאימת יתפטר אם יסור הסבה המחייבתו, וכל תביעה היא העדר והפסד (שורש ה'), ואחרי שהתובע תובעו בזה שלוה ממנו או שנטל ממנו ויש לו כספו או חפצו, ולוא היתה האמת עם התובע בזה כי לוה ממנו או שנטל ממנו הלא אז הי' חייב באמת, וא"כ במה יכול להתפטר רק בזה שיכחישו שאין לו ממנו מאומה, וזה יצוייר בשני אופנים או בשלילה שאומר כי לא קבל ממנו מעולם, או בחיוב שאומר שקבל אבל כבר השיב לו

שורש ז

יש שני מיני פטור מהנתבע, א) פטור מצד ביטול ההעדר, ב) פטור מצד חסרון באיכות ההעדר

באור, כל פטור הוא היפוך מחיוב, ובעת שתסור הסבה המביאתו לידי חיוב אז מתפטר (באור לשורש ו') וא"כ מובן דכפי ערך החיוב כן יקביל לעומתו הפטור, כי החיוב והפטור הם מקבילים זה לעומת זה (שם), והנה יש שני מיני חיוב, א) חיוב תשלומין, ב) חיוב שמירה והשגחה, באור הדבר, אם אחד לוה מחבירו או ששאל חפץ מחבירו מחוייב לשלם לו או להשיב לו, וכל עוד שלא שילם והשיב לו מוטל עליו החיוב לשלם ולהשיב, כי גם אם קרה איזה אונס להלוה בהכסף לא מתפטר עי"ז, ואולם שומר שקבל איזה דבר לשמור מתחייב העקר בחיוב ההשגחה [עי' בספרי חו"ת ח"ב בפ"ב מספר ערכי המושגים אות י'], וע"כ גם אם נעדר הדבר אינו מתחייב עוד בהחלט, כי יש רק לדעת איכות ההעדר כי אם נעדר הדבר הנפקד בעת שהשומר מלא חוקי ההשגחה פטור, אחרי דהחיוב הוא רק שישגיח ומעולם לא נתחייב להשיב בהחלט, ורק שהוא ישמור וישגיח, וא"כ אם נעדר הדבר באופן שהשומר אינו אשם בזה ולא החסיר בפרטי השמירה פטור, א"כ ממילא מובן דגם אם נחסר הדבר ואינו משיב לו בכ"ז יכול להתפטר, כי כשיברר שנחסר באופן שהוא אינו אשם בזה, אז מפטר באשר השומר אינו מתחייב על ההעדר רק אם יתמלאו תנאי איכות ההעדר הדרושים להעמיד את החיוב, וע"כ אם יחסרו איכות ההעדר ג"כ פטור, ואולם במלוה ובשאלה דעקר החיוב הוא שיחזיר או שישיב ממילא הפטור הוא שיכחיש את ההעדר, כי כל תביעה היא העדר מצד התובע (שורש ה'), ובהלואה מתפטר עי"ז שהנתבע אומר שלא לוה או שהשיב ומכחיש את ההעדר (באור לשורש הנ"ל), והוי ביטול ההעדר, ומבואר דיש שני מיני פטור מצד ביטול ההעדר במלוה ובשאלה, [ורק דבשואל יש טענה לפטור מצד מתה מחמת מלאכה והוא מגדר שהרשה לו ע"ז, כי הוא משאיל לו לעשות המלאכה), ומצד איכות ההעדר הוא בשומרים, [וגם בשואל אם אומר מתה מחמת מלאכה]

שורש ח

בקבלת דבר מחבירו לטובת המקבל, הוי הפטור רק מצד ביטול ההעדר, ובקבלת דבר שמעורב בזה טובת הנותן הוי הפטור גם מצד איכות ההעדר

באור, יש שני מיני פטור מצד ביטול ההעדר ומצד חסרון באיכות ההעדר (שורש ז'), במלוה שהחיוב הוא להשיב אינו מתפטר רק או מצד שלא קבל או מצד שהשיב, ובשומרים שהחיוב הוא להשגיח, מתפטר גם אם נחסר ונעדר ורק אם ההעדר וההפסד הי' שלא בסבתו וחובתו (באור לשורש הנ"ל), והנה אם נאבה לעמוד על גדר ההבדל שיש בזה בין מלוה לפקדון, יש לנו להגדיר זאת בהבדל זה, דבמלוה אינו מתערב בזה טובת המלוה, ע"כ כשנחסר הכסף ביד הלוה בכל אופן שנחסר מחוייב הלוה לשלם להמלוה, דאחרי דהלוה קבל הכסף לטובתו, נתחייב להשיב לו בכל אופן, אבל בפקדון שיש בזה טובת המפקיד שנתן לו לשומרו לטובתו, ע"כ מתחייב השומר רק בהשגחה, וממילא אם נאבד ונעדר החפץ שלא בסבת חובת השומר פטור, וע"כ יכול להתפטר מצד חסרון באיכות ההעדר, כי לא נשלמו גדרי איכיות ההעדר כפי שדרושים להיות שיתחייב על ידם

שורש ט

שני מיני פטור יש בחסרון באיכות ההעדר, א) פטור באיכות ההעדר בשמירה, ב) פטור באיכות ההעדר במזיק בידים: