אורים גדולים ו

שאחד נתחייב ממון שלא יהי' ע"ז טעם וסבה מספקת לחייבו, והסבה המסבבת החיוב נקראת בשם "שורש ויסוד החיוב"

ב) מיני החיובים, כמה מיני חיובים יש בכלל החיובים

ג) מיני התשלומין כמה מיני תשלומין יש

ד) מטרת התשלומין כמה מטרות יש לתשלומין

ועתה נבאר כל אלה כסדרן

א) בענין שרשי ויסודי החיובים

דע דסבות החיובים הם ארבעה, כי יש ארבעה דברים אשר כל או"א מהם מסבב חיוב על האדם

א) לקיחה ונטילה, כי כל אדם מתחייב לשלם לחבירו משום שלקח ממנו כסף או חפצים, הגם שכבר נאבדו הכסף או החפצים, ואין עליו שום אוב ואשם מאבידתם כי נאבדו באונס, ובכ"ז חייב, ומובן דהחיוב באופן כזה, הוא רק מצד שלקח ממנו, נמצא דיסוד ושורש החיוב הוא הלקיחה והנטילה

ב) הישות וההוי', דאם יש תחת יד אדם כסף חבירו, הגם שלא לקח ממנו ולא נתן לו מעולם הכסף, כמו מציאה וכדומה, בכ"ז מחוייב להשיב לחבירו כספו, והחיוב הוא רק מצד שיש תחת ידו כסף של חבירו, נמצא דבאופן כזה, שורש ויסוד החיוב, הוא סבת הישות וההוי'

ג) ההיזק וההפסד, דאם אחד היזיק והפסיד לחבירו חייב לשלם לו, הגם שלא לקח כלל לידו החפץ [שיתחייב מצד הלקיחה], וגם אין לו עתה משל חבירו מאומה [שיתחייב מצד הישות וההוי'], בכ"ז חייב לשלם רק מצד שהיזיק והפסיד כסף חבירו, וא"כ באופן זה הוי שורש ויסוד החיוב, רק ההיזק וההפסד

ד) הקבלה וההשתעבדות יש כמה חיובים ושעבודים הן חיובי ושעבודי הגוף, והן חיובי ושעבודי הנכסים, אשר מקור ושורש חיובם הוא מצד שקבל עליו בקבלה מספקת והשתעבד ע"ז, ויש בזה כמה וכמה כללים וגדרים לדעת הגדרים של הקבלה וההשתעבדות, שיספיקו לסבב חיוב התמלאות קבלתו והשתעבדותו

הארבעה שרשים שחשבנו פה, הם סבות מספיקות לחייב לאחד על ידם, כי כל או"א מהם יש בכחו לגרום חיוב, והם נקראים שרשי ויסודי החיוב, ובכל אלפי החיובים הפרטים שיש בד"מ, אין שום חיוב שלא יכנס תחת אחד מאלה הארבעה, ויש תמיד לשום עין על החיוב הפרטי לדעת אל איזה מאלה הארבעה יש לחשבו, והעדר הידיעה מאלה השרשים [מי שלא ידעם כלל], או הטעות וההתחלפות משורש לשורש ז יביא מבוכה גדולה ובלבול רב, בכמה וכמה עניינים מעניינים האלה

ב) בענין מיני החיובים

ב) מיני החיובים הם שנים, א) תשלומין, ב) בירור, דלפעמים יש שמחייבים לאחד לשלם מה שתובעים ממנו, ולפעמים יש שמחייבים לו להביא בירור דהאמת כדבריו, וג"ז נקרא חיוב דקשור עם חיוב תשלומין, דבכ"ז דמחוייב מדאורייתא להביא בירור, יש להחיוב הזה קשר גדול עם חיוב תשלומין, דאם לא יביא הבירור יתחייב כסף, או שלא יטול הכסף, [ומבואר מזה בחלק הסכסוכים והברורים ואכ"מ]

ג) בבאור מיני תשלומין

ג) מיני התשלומין הם ג"כ שנים, א) עצם הדבר הנתבע, שמחזיר לו מה שתובע אם כסף או חפץ, ב) מחיר הדבר, שאינו מחזיר לו עצם הדבר הנתבע רק המחיר מזה, ובענין מחיר יש כמה חלקים ופרטים, דלפעמים יש מחיר משום שאין בידו עצם הדבר הנתבע, ולפעמים יש דעצם התביעה אי אפשר בשו"א להשיב, ולא הוי כלל תביעת ממון, וכמו אם התביעה הוא על דבר כזה, שאינו נמסר מאיש לאיש [כגון החובל בחבירו], ורק עפ"י תורת משפטי המחיר, אפשר שתתחלף התביעה לתשלומין, באופן דבזה שישלם לו יחשב זה בתורת תשלומין עפ"י משפט הראשי, דלפעמים נחשב מחיר הדבר כמו עצם הדבר, וכן יש כמה מיני מחיר, כי יש מחיר אשר הוא קרוב ונגבל עם עצם הדבר הנתבע, ויש מחיר רחוק, ויש בזה כמה וכמה כללים

ד) בבאור מטרת התשלומין

ד) מטרת התשלומין בענין תשלומין יש שני מיני מטרות, א) מטרת המקבל, ב) מטרת הנותן, דכל שילום הוא ענין מצטרף בין שני אנשים, ויש בזה מקבל ונותן, ומובן מאליו דאפשר להיות בזה שתי מטרות, א) מטרת המקבל, ב) מטרת הנותן, דסתם תשלומין הוא בגלל המקבל, כי מצד שלקח ממנו כסף זו שיש תחת ידו כסף חבירו או שהפסיד לו, מחוייב לראות שיוחזר לו כספו, וממילא מחוייב ליתן, נמצא דעקר מטרת הנתינה הוא בגלל שיבא הכסף ליד המקבל, אמנם יש מין תשלומין אשר המטרה בזה הוא רק עצם הנתינה מצד הנותן, והיינו דיש חיובים כאלה שאין לומר בהם דתכלית הנתינה הוא בשביל המקבל שיבא