אורים גדולים מב

וממילא מובן דזו היא פעולה חזקה, דבכחה גם להכריע האיסור שכנגדה, וממילא הסבה היא ניכרת מאד

למוד מג

בטול והסרת החיוב הוא מצד ב' דברים, א) מצד חסרון ובטול סבת החיוב, ב) מצד סבה הפכיית

באור, כל חיוב הוא מסובב ויש לו סבה (למוד ה' ובאורו), וא"כ אם נראה דהסבה אינה מספקת לחייב וודאי דאין בזה שום חיוב והוא חסרון ובטול סבת החיוב, ואולם גם אם הסבה מספקת לחייב, בכ"ז אם יש גם סבה הפכיית, היינו שיש גם להיפוך ראי' כזאת, אז הגם דעצם הסבה אינה בטילה בכ"ז כח הסבה בטל יען דיש כח הפכיי, וכמו דחיוב תשלומין הוא ע"י ב' עדים, ויש כמה גדרים ופרטים דבעינן לזה, והנה אם נראה דנחסר מפרטי וגדרי העדים באופן שאינם מספיקים לברר, ממילא אינם מחייבים, יען כי נחסר סבת החיוב. ואמנם גם במקום שנתקבלו העדים והספיקו לסבב החיוב ובאו עדים אחרים המכחישים העומדים לימין המתחייב לפוטרו, אז ממילא בטל כח העדים וכ"כ בחיוב הבירוריי וכמו שכתבנו דשתי הכרעות הסותרות זא"ז מבטלות זא"ז, וכבר כתבתי מאמר נכבד בענין ביטול הנושאים וכוחותיהם ובארתי כמה מאמרים תמוהים באגדה ובמד' והבאתיו לעיל, [ועי' בספרי שערי אורה (שער א' פ"ד) משכ"ב] וכ"כ בחיוב הבירורי יש ג"כ שני מיני הסרות החיוב הנ"ל וכמובן מאליו

למוד מד

הסרת החיוב מצד חסרון הסבה, הוי שלילת והעדר החיוב הסרת החיוב מצד סבה הפכיית מתחלק לשני חלקים א) להסרת ושלילת החיוב, ב) לסבת הפטור

באור, הסרת החיוב הוא מצד ב' דברים מצד חסרון סבת החיוב ומצד סבה הפכיית (למוד מ"א), והנה במקום שהסרת החיוב הוא מצד חסרון הסבה אז הוי כשלילה, היינו כי נחסרה פה ממילא סבת החיוב, אבל סבת הפטור ג"כ ליכא, ואולם במקום שיש סבה הפכיית מפטור, אז אם כח הסבה ההיא ההפכיית היא רק ככח הסבה המנגדתה נעשה ג"כ ע"י הסבה ההפכיית לשלילת החיוב, והוי כאלו אין שום סבה לחיוב ואמנם אם כח של הסבה ההפכיית גדולה יותר מכח סבת החיוב, אז לא לבד ששוללת סבת החיוב, אלא שגורמת עוד פטור, והגם דלכאו' משמע דאין שום נ"מ מזה, דאחרי דכל חיוב הוא רק ע"י סבה, וא"כ אם נשללת הסבה ממילא פטור, בכ"ז יש נ"מ דגם בחיוב מעמסיי כזה שנאבה להטיל עליו חיוב בלא סבה מספקת, עם כ"ז במקום שיש עוד סבת הפטור וודאי דאין להטיל עליו חיוב וכמובן מאליו, ואם אמנם דגם חיוב מעמסיי יש לו סבה דהא יש לו גבולים ורק שאינם מצומצמים ויש לו סבה וסבתו קלה (באור ללמוד ט"ו), בכ"ז יהי' נ"מ במקום שיש שתי סבות החיוב ולסבה אחת יש כח הפכיי, אז אם הכח ההפכיי עושה רק פעולת השלילה, א"כ שולל הסבה המנגדתו ונשארת הסבה השני' ויכולה לפעול פעולת החיוב, ומה גם בחיוב בירוריי אשר סבתו קלה, ואמנם אם הסבה ההפכיית גדולה מאד עד שבכחה לסבב פטור, א"כ ממילא אינה מועלת גם הסבה השני' אחרי דיש בזה סבת הפטור, ומובן ממילא דבכל אלה יש למוד כח הסבות ופעולתם

למוד מה

בחיובים, נכללים, חיוב מיתה, חיוב מלקות, חיוב קרבן, חיוב ממון, חיוב קנס [בזה"ב], וכדומה

באור, כל מה שאחד מתחייב לסבול איזה סבלות כמו הפסד ממון, טורח, צער הגוף, או איבוד הנפש, נקרא חיוב, דהוא מתחייב עי"ז לסבול זאת ומטילים עליו עפ"י דין את הסבלות הזאת, דדבר שאינו סבלות אינו נקרא בשם חוב, וזכות הוא היפוך החוב דזכות היא ענין הטבה ותועלת, וע"כ מובן דתחת שם חיוב נכללו כל המיני סבלות שמטילים מב"ד על אחד, כמו חיוב מיתה חיוב מלקות חיוב קרבן, ממון קנס, דמכל אלה סובל מה, וכשמטילים עליו סבלות כזאת נקרא דהוא מתחייב בחיוב

למוד מו

חיובים, מתחלקים לשני חלקים, א) חיובים עומדים, ב) חיובים יוצאים

באור, כל חיוב הוא פעל, ובפעלים יש פעלים עומדים ופעלים יוצאים, וכ"כ בחיובים יש ג"כ אלה השני חלקים, חיובים עומדים הוא חיובים כאלה שהחיוב נתעצם בהמתחייב ונגמר בו, כמו חיוב מיתה חיוב מלקות, דהחיוב הוא שיעשה בגוף המתחייב דבר זה, וחיובים יוצאים הוא אם החיוב הוא שיוציא ממנו מה, כמו חיוב ממון וקנס וקרבן

למוד מז

יש שני מיני חיובים, א) חיובים נפעלים, ב) חיובים פועלים

באור, כל חיוב הוא פעל (באור ללמוד מ"ו), ובפעלים יש פועל ונפעל, וכ"כ יש בחיובים, יש שאחד