אורים גדולים מא

למוד לט

מושג הרשיון בבירור הקשור באמונת המתחייב, הוא מצד הכרעת החיוב על האיסור

באור, בכל חיוב יש שני מושגים מושג החיוב ומושג הרשיון (למוד לה), ומושג הרשיון מהחיוב מתחלק לשני חלקים, לרשיון מצד שלילת האיסור ולרשיון מצד הכרעת החיוב על האיסור (למוד ל"ח), ובמקום דשייך איסור שם הוי הרשיון מצד הכרעת החיוב על האיסור (שם), ובשבועה הבאה לברר יש סרך איסור (באור ללמוד ל"ו), א"כ ממילא מוכח דמושג הרשיון הוי מצד הכרעת החיוב על האיסור

למוד מ

הסבה שמספקת להעמיד החיוב הבירוריי [בבירור הקשור באמונת המתחייב], מספקת גם להעמיד סבת הרשיון, ואם הסבה חלושה מלסבב החיוב יש גם חשש איסור

באור, בבירור הקשור באמונת המתחייב [דהוא שבועה] יש שני מושגים, מושג החיוב ומושג הרשיון (למוד לה), ומושג הרשיון מתחלק לשני חלקים לרשיון מצד שלילת האיסור ולרשיון מצד הכרעת החיוב על האיסור (למוד לח) ומושג הרשיון בשבועה הוא מצד הכרעת החיוב על האיסור (למוד לט), וא"כ יש תמיד מקום לספק כמה מספיק להכריע את האיסור, וע"כ יש לדעת דהסבה המספקת להעמיד החיוב מספקת להעמיד הרשיון היינו להסיר את האיסור, כי כל חיוב הוא מסובב (למוד ה) ויש לו סבה, דבלא סבה אין להטיל שום חיוב על אדם (באור ללמוד הנ"ל), וע"כ הוא יסוד מוסד דמה שנקרא בשם חיוב מועיל להעמיד את הרשיון ולהסיר את החשש. והגם דחיוב שבועה הוא חיוב בירוריי (באור ללמוד ד'), וכל חיוב בירוריי הוא חיוב קל (למוד יא), וחיוב בירוריי הוא חיוב חיצוניי ומעמסיי (למוד טו), וחיוב חיצוניי ומעמסיי הוא ג"כ חיוב קל (למוד י"ד), והוא חיוב אמצעי (למוד ו'), וכל בירור אמצעי אין לו גבולים מצומצמים (באור ללמוד י"א), בכ"ז יש לו גבולים ידועים ורק שמתפשטים ומתרחבים (שם), והגבולים האלה הם הסבות המספיקות להעמיד החיוב, דמצד פעולתם זו [שמסבבים חיוב] יש להם גבולים מיוחדים (באור ללמוד כ'), וממילא מספיקות גם להסיר חשש האיסור כנ"ל, היינו להעמיד את מושג הרשיון אשר יסודו הוא הכרעת החיוב על האיסור [כנ"ל]. ומובן מעצמו דאם אין להם סבה מספקת להעמיד גם חיוב הבירוריי, כי הסבה חלושה מאד עד שאינה עומדת גם בגבולי בירור אמצעי המתפשטים, אז לבד שאין לחייבו אלא שיש עוד חשש איסור. ויוצא מזה דלהטיל חיוב שבועה במקום שאין לו סבה מספקת יש גם חשש איסור

למוד מא בחיוב בירוריי הקשור באמונת המתחייב, בעת שאינה נראית הסבה המספקת לסבב החיוב הבירוריי, יש להתפלא על החיוב גם משום חשש איסור

באור, במקום שאין סבה להעמיד החיוב הבירוריי בבירור הקשור באמונת המתחייב, יש גם חשש איסור (למוד מ'), וא"כ מבואר דבעינן סבה מספקת על החיוב בכדי להסיר גם האיסור, דבמקום שאין סבה על החיוב יש גם חשש איסור, והגם דבין כך וכך בעינן סבה מספקת דבלא סבה אין לחייב, בכ"ז מועלת לנו הידיעה הזאת לדעת דבעינן גם סבה משום הסרת האיסור, בכדי שלא יהי' שום מקום להתעקש ולומר דחיוב מעמסיי יש להעמיס גם בלא סבה אחרי דהוא חיוב מעמסיי, וע"כ יש לדעת דלבד דהוא מנגד לחוקי החיוב, דבמדה זאת שנקרא בשם חיוב בהכרח שיש לו סבה (למוד ה' ובאורו), לבד זה יקשה גם משום חשש איסור אחרי דרק סבת החיוב מסרת האיסור, וא"כ במקום דליכא סבת החיוב וודאי דיש חשש איסור. ויוצא מזה דאם נמצא חיוב בירורי הקשור באמונת המתחייב בעוד שלא נראה סבת החיוב, לבד שיש להפליא על עצם החיוב יש להתפלא גם משום החשש איסור, כי מחוקי הפליאה היא להגדילה בכל מה שאפשר, ובעת שיש פליאה היותר גדולה, והמתפלא מקטין איכות הפליאה, הוא חוטא נגד חוקי הפליאה ומשפטי', [וכאשר מצינו שמוכיחים לפעמים כמה הוכחות הנוגעים ברומה של עולם ההלכות, מזה דהי' לו להקשות קושיא היותר גדולה, ושגורה בפיהם במלות עדיפא חי' לו להקשות, וההוכחה הזאת בנוי' על חוקי הפליאה וכחה רבה מאד], וע"כ נדע מעתה דבעת שיש להקשות על סבת החיוב [בחיוב הבירור הנ"ל] היינו בעת שאינה נראית הסבה המספקת, יש להתפלא גם מצד חשש איסור

למוד מב סבת החיוב בחיוב שמושג הרשיון שלו הוא מצד הכרעת החיוב על האיסור, פועלת יותר מכפי שפועלת בחיוב אשר מושג הרשיון הוא מצד שלילת האיסור, והיא צריכה להיות ניכרת יותר

באור, כל חיוב כולל שני מושגים מושג החיוב ומושג הרשיון (למוד ל"ה), ובמושג הרשיון יש שני חלקים מצד שלילת האיסור ומצד הכרעת החיוב על האיסור (למוד ל"ח), וסבת החיוב הוא גם סבת הרשיון (למוד מ'), וא"כ במקום שמושג הרשיון הוא מצד הכרעת החיוב, מספקת להכריע החיוב על האיסור