אורים גדולים כח

הנותן שיש עליו חיוב להוציא, ע"כ ההודאה פוטרת, דבמקום דהחיוב הוא מצד מטרת המקבל אין מקום לומר שההודאה תפטור וכנ"ל, ואולם הפטור של ההודאה בקנס, נותן מקום לחקור בזה עוד חקירה כללית ושרשיית המתפצלת ומתענפת לכמה וכמה פיצולים וענפי חקירות פרטיות, והוא דאחרי דההודאה אינה מחייבת רק העדים, ע"כ יש מקום לחקור אם החיוב מתחיל מעת העדאת עדים, או דמתחיל מיד שנגמר המעשה ומתגלה עפ"י העדאת עדים, וממילא מסתעף מזה לחקור אם ההודאה מסלקת החיוב או שאינה מטלת החיוב, ועי"ז נמשכות עוד כמה וכמה חקירות אשר כולן הן כטבעות השרשרת הקבועות ומחוברות זב"ז, כי לבד החקירות שהבאנו פה שהראינו לדעת דהן קשורות וחשוקות זב"ז וכולן מתענפות משורש אחד, לבד כל אלה ישנן עוד כמה חקירות החלות בדינים אלה, מהן שכבר נתעוררו בזה, ומהן שהעירותי בעצמי והראיתי דהן ג"כ תחובות וקבועות בהשרשרת הזאת, ויש לחשבן לטבעות השרשרת, ואולם לא ראיתי להאריך פה יותר כי מקומן הוא בספרי משפטי ה' אמת, וכאשר יזכני ה' להוציאו לאור יחזו שמה הקוראים דברים נפלאים בע"ה

אמנם עוד ענין אחד ראיתי להביא פה, יען כי הוא נוגע ליסודי דברינו הנ"ל, והענין בעצמו הוא תמוה מאד והוא מקיף כמה סוגיות אשר כולהון תמוהות וזרות, ובספרי בארתי בע"ה הענין הזה, והפיצותי אור על כל הסוגיות הנוגעות לזה, והקדמתי לזה כמה למודים ושרשים וגדרים והצעות, ואמרתי להעיר פה על הענין הזה ולהביא רק הסוגיא הראשית, ואח"כ נקדים את כל הלמודים והשרשים בפרקים מיוחדים, ואח"ז נשוב לבאר הסוגיא ההיא עם יתר הסוגיות השייכות לזה

ז) הענין של שבועת הודאה במקצת אשר מודעת לכל דהיא שבועה דאורייתא, הענין הזה יש בו כמה זרות ופליאות, ובכל הסוגיות הנוגעות לזה ג"כ לא מצאנו עוד את הדרך הישרה, כי רבותינו הראשונים זלה"ה, דברו בקוצר כדרכם בקדש, ואנחנו לחולשת דעתינו אין בידינו לעמוד על דבריהם, ונציג פה את הסוגיא הראשית בענין זה

הנה בב"מ (דף ג') מצינו הברייתא של ר"ח דיסודה היא לבאר דיש שבועה בהעדאת עדים על מקצת, היינו דאם חייבוהו העדים במקצת חייב על השאר שבועה דאורייתא כמו בהודה בעצמו במקצת, ויליף לה מק"ו, וכפי דאמרו שם בגמרא אח"כ הק"ו הוא מקנס, ומה פיו שאין מחייבו קנס מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו קנס אינו דין שמחייבין אותו שבועה. והנה בתחלה נברר דלפי רהיטת הדברים יש מקום מכאן לסתור דברינו הנ"ל, ואח"כ נראה בע"ה דהיא בעצמה תמוהית ודורשת באור: הנה כפי פשטות הדברים נראה שהק"ו הוא להעריך עצמת נאמנות העדים נגד נאמנות של הודאת פיו, ולהעלות נאמנותם במדרגה היותר נשגבה מנאמנות ההודאה, וע"ז מוכיח מחיוב קנס דע"י הודאת פיו אינו נתחייב וע"י העדאת עדים נתחייב, והוא פלא גדול, הלא מה שהודאתו אינה מחייבתו בקנס, הוא לאו מצד חלישותה ומעוט בטחונה בנאמנותה וכנ"ל, ואיך שייך ללמוד ק"ו מזה, וכבר הרגיש בזה בס' תרומת הכרי (סי' א'), והעלה מצד לחץ קו' זו דפטור דהודאה בקנס הוא באמת מצד חלישות הנאמנות, ועיי"ש שהרגיש בעצמו כל הדחוקים שיש בסברא זו, וגם כל המקומות אשר בסתירתם מטפחים על סברא זו, וראה לדחוק בישובם ולקרבם בזרוע אל סברתו הנ"ל, ואם ננענע בראשינו לדבריו אלה בהכרח לנו לסתור דברינו הנ"ל, דכפי שכתבנו אין שום מקום לומר דיש איזה רפיון ומגרעת בהודאת עצמו, ע"כ ראיתי לחובה לפני לברר ענין זה להראות כי העיקר הוא כמו שכתבתי, ואינני רואה צורך להרבות דברים לסתור שיטתו, דכל מי שיעבור על דבריו יראה בעצמו את הלחץ והדחק, והדברים בעצמם מעידים על חלישותם. ואולם אנו נשים פה פנינו לשרש הקו' הזאת משורשה, [אחרי כי רק קו' זו הביאתו לחדש זאת ואם נבטל הקו' מעיקרה, אז בביטול הסבה יתבטל המסובב מעצמו], אולם ליישב קו' זו הנני נאלץ לבאר כל הסוגיא הזאת, כי היא מלאה תמיהות ופליאות נשגבות: [והנה זה לא כביר החילותי בע"ה לחבר שני ספרים רבי הערך, אחד נקוב בשם למדו היטב ואחד בשם ושננתם לבניך, תכליתם בכלל הוא להורות למעשה דרכי הלימוד בהליכות התלמוד עפ"י העיון וההגיון, וללמד דעת איך לנתח כל ענין וענין סוגיא וסוגיא, והספר השני החלותי לחברו ביחוד לתועלת הלומדים עם תלמידים, שיראו להשריש בלב התלמידים שרשי ידיעות דרכי הלימודים האלה ולהרגילם ללמוד על דרך זה, ולזה בררתי כמה וכמה סוגיות חמורות, והבאור ראיתי לסדר עפ"י שיחה בין הרב והתלמוד, התלמוד שואל כל הקושיות ומסדרם אחת לאחת, ואלה אשר לא יבא עליהם בעצמו יעוררו ע"ז הרב, ואח"כ ישיב הרב תשובתו עליהם, יקדים לו כמה הקדמות והצעות ולימודים, ויבארם לו כאו"א בבאור רחב, והולך בזה מן הקל אל החמור, ואח"כ יברר לו את המשפטים היוצאים מהם, היינו אחרי כל הקדמה והקדמה, והצעה והצעה, ולימוד ולימוד, יראה לו את התולדות היוצאות ממנה, עד שיבאר לו על פיהם את הסוגיא בבאור ישר, ויפיץ עליו אור בהיר

והנה הסוגיא הזאת רשמתי ג"כ בין הסוגיות שיש לבארם עפ"י דרך זו, וע"כ בבואה פה לידי, אמרתי לבארה בע"ה כפי שיורוני מן השמים, ולבלי להאריך בפה בהקושיות הפרטיות, נציג רק את ראשי הפליאות ועצמות הזרות שיש בסוגיא זו]

ח) הנה כל המאמר דרבה הוא תמוה מרישא לסיפא, דשאלתו מפני מה אמרה תורה