אורים גדולים קעט

דלכאורה הלא י"ל דאחרי שסוברים דהסבה מספקת לחיוב שבועה, אם כן מדוע לא תספיק גם לסבב חיוב תשלומין

והנה לבירור הענין הזה יש לבאר הסוגיא דב"ק וכפי שיטת רש"י, וכל הענין דמחויי"ש שאיל"מ וביחוד הענין דשבועת השומרים, ואנכי בספרי בארתי כל אלה אחרי שהקדמתי לזה כמה כללים הנוגעים להליכות דרשות חז"ל וד"ל, וכמ"כ כמה כללים ויסודות והנחות בעניני מחויי"ש שאיל"מ וכן כללים ושרשים הצעות וגדרים בעניני שומרים, ואשר העתקתים פה בשערים מיוחדים כפי הצורך לענייננו, ואחרי שהקורא ישים עינו עליהם יבין את באורי פה, כי הנני נשען פה עליהם והנני מציין רק המקומות הדרושים לזה

יא) הנה זה ברור דמה דרמב"ח בעי בשבועת שומרים כפירה והודאה, הוא מצד שראה כי שבועת השומרים אינה מותאמת עם חוקי ויסודי השבועות, דבכל שבועה יש כמו שלשה עמודים המעמידים את השבועה, תביעה וודאית ופעולת החיוב ופעולת השלילה (באור לשורש טו אות א), ובשבועת השומרים ליכא לא תביעה וודאית דהוית רק ספק ולא פעולת החיוב, דאין שום הודאה ולא פעולת השלילה אחרי דליכא הודאה, ואין לעשות את השבועה לגזה"כ כל עוד שיהי' מקום להתאים חיוב השבועה הזאת עם כל השבועות (שם), ויש רק שני אופנים איך להכניס את השבועה הזאת בברית כל השבועות, די"ל או דנתינה הראשונה מספקת לסבב חיוב שבועת השומרים, ומשו"ז לא בעינן תביעה וודאית וממילא לא בעינן גם הודאה במקצת (שם נתיב א ובאורו), או די"ל דמשו"ז מתחייב בשבועת השומרים משום דיש כאן בירור עצמי וזה הוי כמו תביעה וודאית (נתיב ב ובאורו), ואולם הנתיב השני הוא דחוק, ויותר נראה כהנתיב הראשון (שם אות ב). והנה גם דברי הנתיב הראשון אם כי אינם מופרכים ואינם נסתרים לא מצד סתירה עצמית דהסברא מסכמת לזה ולא מצד סתירה חיצונית דאין שום מקום שיסתור לזה, בכ"ז וודאי דכמ"כ אינם מוכרחים ואם יהי' מי שיחלוק ע"ז אין לתפוס עליו, דאין הכרח לומר דהנתינה הראשונה מסבבת חיוב שבועה, ולפי"ז י"ל דרמב"ח חולק על הסברא הזאת וסובר דאין בשומרים לבד סבה מספקת לסבב חיוב שבועה, כי הנתינה הראשונה לא הוית סבה מספקת על חיוב שבועה, וממילא נחסרו כאן כל השלשה עמודים שחיוב שבועה נשען עליהם, ואחרי דהתורה כתבה בפה כי הוא זה דצורות התיבות מכילות ענין הודאה במקצת, וגם באה הקבלה ע"ז דהמלים האלה אוצרים בקרבם כוונת הודאה במקצת, ע"כ סובר די"ל דהתורה כיוונה דשבועת השומרים באה רק באופן זה שיש גם הודאה במקצת, ובהודאה במקצת יש כל העמודים הדרושים לשבועה, ע"כ מתחייב שבועה מצד הודאה במקצת, וע"כ י"ל דממילא מתחייב גם לשבע שבועת השומרים

והנה בהשקפה ראשונה י"ל דשיטת רמב"ח אינה מיושבת עוד, דהלא יש להקשות עליו בתורת ממ"נ, דאם סובר דבאמת אין שום יתרון לטענת המפקיד כל עוד שהוא מסופק בזה על שארי טענות הבאות מספק, וכל עקרה של שבועת שומרים הוא רק בתורת גלגול, א"כ ל"ל כלל קרא לכתוב ש"ש, הלא גלגול שבועה הוא דאורייתא ונדע מעצמנו דבמקום שיש להמפקיד על השומר שבועה דאו' משום הודאה במקצת, דיכול גם לגלגל עליו שבועה שאינה תחת ידו ושלא פשע כמו כל גלגול שבועות, ואם נימא דהקרא המיוחד של שבועת שומרים בא להורות דשבועה זו יוצאת משארי גלגול שבועה ואינה גדורה בגדרי גלגול שבועה, וכמו אם טוען על טענת השומרים איני יודע, דאם נימא דש"ש באה רק מצד ג"ש אינו צריך לשלם דעל ג"ש לא אמרינן מתוך שאינו יכול לשבע משלם, וע"כ כתבה התורה שבועה זו ביחוד, להורות דיש לשבועה זו דין שבועה שרשית ועקרית ודיינינן בה ג"כ הדין של מתוך שאיל"מ, או דנימא דאחרי דשבועת שומרים זו היא מספק דהתובע תובע רק מספק, ע"כ י"ל דמצד ג"ש הי' מהני אם משלם על עיקר התביעה [וכמו שבאמת פסקינן כן לדינא, עיי"ה רמב"ם (פ"א מהל' טוען הי"ג) ובדברי הה"מ ועי' בטושו"ע חו"מ (סי' צד ס"ג) ובאחרונים שם], וע"כ כתבה התורה ש"ש ביחוד להורות דלזה אינה נכללת בכלל ג"ש, והוי כמו שבועה בפ"ע, וגם אם משלם על עיקר התביעה אינו נפטר משבועת שומרים [כאשר באמת תירצו כן כמה מהראשונים ז"ל], וכיון שכן תיהדר הקושיא לדוכתה דמוכח דיש לש"ש דין שבועה בפ"ע, א"כ תקשי במה שני מכל הטענות הספיקות, ועוד אם יש לחלקה משארי טענות ספיקות שוב לא נבעי כפירה במקצת והודאה במקצת, דהא כל עיקרה של שיטת רמב"ח להצריך כפירה והודאה, משמע דהיא נוסדה רק על יסוד זה שיש להכניס ש"ש בכלל כל התביעות ולבלי ליחדה בגדרים מיוחדים לתת לה יתרון על כל הטענות הספיקיות. ואמנם לקושטא דמילתא ג"ז אינו קשה, דגם אם נימא דהתורה כתבה ש"ש להורות דיוצאת משארי ג"ש, בכ"ז י"ל דיוצאת רק בזה דאחרי שכבר יש מקום על התחלת יסוד חיובה אז מתעלית מעט משארי ג"ש, דסוף סוף מודה גם רמב"ח דיש לה [לטענה של ש"ש] יתרון על שארי טענות ספיקיות, דהא הנתינה הראשונה פועלת מעט, ורק שסובר דאינה פועלת כ"כ להעמיד בגללה חיוב שבועה, אבל היכא שלעצם החיוב יש מקום גם עפ"י יסודי חיובי שבועות הכוללים, שוב מתעורר היתרון הזה [שיש להטענה הספיקית הזאת מצד הנתינה הראשונה] לתת לשבועה זו הבאה מתחילה ע"י גלגול איזה עילוי ויתרון נגד שארי שבועות הבאות ע"י גלגול, ועוד דבאמת י"ל דלרמב"ח אין שום יתרון לשבועה זו הבאה