עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורים גדולים

אורים גדולים קמג

Urim Gedolim 143 · אורים גדולים · free full Hebrew text

Open in the reader →

חושיים הוו בירורים פרטים, ובירורים מוסריים הוו בירורים כוללים, דבירורים חושים הוא מי שיודע בעצמו מזה מצד שראה בעיניו, וא"כ בירור כזה יכול להיות רק לאלה שראו בעצמם, והיינו לאנשים הפרטים שראו זאת, ובירורים מוסריים הוא מה שנתאמת עפ"י ב' עדים והכרעות תוריות, והתורה אמרה להאמין להם, א"כ בירורים כאלה הוו בירורים כוללים, כי על ידם מתברר הדבר לכלל האנשים וכולם יודעים אמיתת הדבר כי ידיעה היא תולדות הבירור (עקר ד')

עקר ח

בירורים כוללים ובירורים פרטים הסותרים זא"ז למעשה, או חוקי הבירורים הכוללים וחוקי הבירורים הפרטים שסותרים זא"ז למעשה, הכוללים מכריעים את הפרטים, ואם למעשה אינם סותרים כי כאו"א יכול לפעול פעולתו, אז פועל כל אחד ואחד כדינו

באור, יש שני מיני בירורים בירורים כוללים ובירורים פרטים (עקר ז'), בירורים כוללים הם בירורים מוסריים, כמו הבירור שמתברר ע"י עדים דבירור כזה הוי בירור כולל, ובירורים פרטיים הם בירורים חושים וטבעיים מה שנודע לאחד מזה שראה בעצמו (באור לעקר הנ"ל), ומעתה אם יש שני עדים המעידים עדות על איזה דבר, ויש אחד שיודע היפוך מדברי העדים, באופן כזה י"ל דבירור הכולל ובירור הפרטי סותרים זה לזה, או אם יש פה איזה דבר שיש על זה איזה חזקה, או איזו הכרעה אשר כפי חוקי הבירורים בעינן לזה שני עדים, ויש אחד שיודע בעצמו עפ"י בירור חושיי וטבעיי את הכרעת הדבר, א"כ כפי חוקי הבירורים הכוללים לא סגי בזה ע"א, אבל מצד הבירור הפרטי י"ל דיש בזה בירור, אחרי דהוא בעצמו יודע הכרעת הדבר, וע"כ יש בכל אלה ספק מי יכריע, אם הבירור הכללי יכריע את הפרטי או חוקי הבירורים הכוללים יכריעו תחתיהם את הפרטי, או להיפוך כי הפרטי יכריע את הכללי, ולכאו"א יש יתרון על חבירו, הבירור הפרטי הוא חזק באיכות והבירור הכללי בכמות, והספק הזה הוא ספק גדול ונוגע לכמה עניינים, והנה בספרי הארכתי בזה מאד, ופה נכתוב רק תוכן הדברים

דע כי אחרי ההשקפה הנאותה בכל הסוגיות וההלכות השייכות להחקירה הזאת יצא לי דהפרט נכנע תמיד להכלל כי הכלל מכריע את הפרט, וע"כ יש לדעת דהבירור הכללי מכריע את הבירור הפרטי, ואמנם ענין הכרעה הוא רק במקום שסותרין זא"ז דאז אחרי שבהכרח שאחד יכריע את חבירו י"ל דהכלל מכריע את הפרט, אבל במקום ששני הבירורים יכולים להתקיים כי כאו"א יפעול פעולתו ולא יסתרו זא"ז, אז אין לומר דאחד יכריע את חבירו, דיותר י"ל דכל אחד ואחד יקום אדוכתי', דבספרי בכללי ביטול והכרעה כתבתי דביטול הוא ענין ניצוח, וניצוח הוא תולדות המלחמה, ובמקום שאין מלחמה אין נצחון וכ"כ אין ביטול, וא"כ יוצא מזה לענייננו דאם הבירורים אינם יכולים לפעול כל אחד פעולתו כפי מטרתו ובהכרח שהאחד יתבטל להשני, וא"כ נקרא דשני הבירורים האלה נלחמים זה עם זה והאחד יתנצח ויתבטל להשני, , אז וודאי די"ל דהבירור הפרטי מתבטל מפני הכללי, אבל במקום שאינם נלחמים זע"ז דכל אחד יכול לפעול פעולתו כפי מטרתו א"כ אין הכרח לביטול, דמדוע יתבטל האחד מפני השני אחרי דכל אחד ואחד יכול לפעול פעולתו באין מפריע, ושם בארתי גם איזה כללים לדעת באיזה אופן נקרא דנלחמים זע"ז, ופה נסמוך על המעיין אשר ממרוצת דברינו יבין כ"ז מעצמו, והנה עפ"י יסודי דברינו הנ"ל כתבתי שם דמצוייר שתהיינה פעולות כאלה אשר תועלת פעולתם תהי' רק אם יש בירורים כוללים, ואם לא יהיו בירורים כוללים לא תועיל הפעולה גם לגבי הפועלים בעצמם, והגם שלהפועלים בעצמם צריך להיות שתועיל אחרי שהם בעצמם יודעים, אולם אם הפעולה היא פעולה כזאת אשר רושם הפעולה צריך להיות ניכר גם על אחרים, ומתקשרים בהפעולה הזאת הפועלים עם אנשים אחרים זולתם, והם כאנשים צדדיים הנם עומדים תחת חוקי בירורים הכוללים, וע"כ אחרי שאצלם לא תפעול הפעולה משום דלגבם נחסרו הבירורים כפי חוקי משפטי הבירורים הכוללים, ממילא אינה פועלת גם על הפועלים, והוא בפעולה כזאת אשר סתירת בירור הפרטי לעומת חוקי הבירורים הכוללים הוי סתירה גמורה, כי לא נתנו להתחלק זמ"ז ואז יש ביניהם מלחמה משפטיית, אחרי דאין לומר דכל חד וחד יקום אדוכתי', וכל עוד שהפעולה לא תפעול את פעולתה על האנשים הצדדיים, אינה פועלת גם על הפועלים, ובהכרח שאחד יכריע וינצח את חבירו, וא"כ הכללי מכריע את הפרטי, וממילא הפרטי בטל ואינו פועל מאומה גם על הפרט היינו על הפועלים בעצמם

ולמען שיבינו הקוראים את דברינו אלה אשר הם רבי התועלת, ראיתי לבאר פה סוגיא אחת בקצרה, והבאור ההוא לבד שהוא באור נפלא בע"ה ויאיר אור בהיר על הסוגיא ההיא התמוה, עוד יועיל להפיץ אור על דברינו ולתת להקוראים מושג נאמן מדברינו הנ"ל. הנה בקידושין (דף ס"ה ע"ב) איתא א"ל ר"א לר"כ מאי דעתך דילפת דבר דבר מממון, אי מה להלן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי אף כאן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי, א"ל התם וכו' הכא קא חייב לאחרינא, ומודעת אשר הכוונה של קא חייב לאחרינא היא תמוה מאד, והרבה עמלו בזה המבארים לבארה ולא העלו דבר המתקבל בלב [כאשר יראה המעיין אחרי שיעמוד על דבריהם הרחבים והארוכים], ואמנם לדעתי בירורי הדברים הוא כן, , קדושין הוא פעולה כזאת אשר רישומה ניכרת גם על אחרים, כי היא