אורים גדולים קמא

(כלל ה), והעונשים הם קשורים עם אזהרות, דרק משום שיש אזהרה שלא יעשה, ע"כ יש עונש אם עשה זאת כי עבר על אזהרת התורה, אבל אם לא הי' איסור בזה לא הי' שום עונש, (באור לכלל הנ"ל) באופן דהאיסור הוא הסבה והעונש הוא המסובב

עקר ב

יש שני מיני איסורים וחיובים, א) טבעיים, ב) מלאכותיים

באור, חלב, טריפה ודומיהם, הם איסורים טבעים דאינם באים ע"י מלאכת האדם, ורק מטבע ותולדה הם איסורים, ואיסורים מלאכותיים הם האיסורים שבאים ע"י מלאכת האדם, כמו אשת איש, גרושה לכהן, ודומיהם

עקר ג

כל חיובים ואיסורים ביחוסם אל האדם, יש בהם שני גדרים, א) גדרי העצם, ב) גדרי הידיעה

באור, בחיובי ממון מה שאחד מתחייב בב"ד, יש שני מיני גדרים ותנאים, גדרי ותנאי החיוב בעצם וגדרי ותנאי הידיעה (למוד ב), דבתחלה יש לראות אם יש בתביעה זו בעצם על מה לחייב, ואח"כ יש גם לראות אם מתמלאים גדרי הבירור והידיעה (באור ללמוד הנ"ל), וממילא מובן דכ"כ באיסורים ועונשים, והמשל בזה התורה אסרה פגול חלב נבילה ודומיהן, ויש לדעת דיש בזה שני גדרים דיש דינים מיוחדים שעקרם הוא להגדיר גדרי עצמות האיסורים גדרי של פגול ונותר וטריפה באיזה אופן מתמלאים גדריהם, שיהיו נקראים בשמות האלה, ואח"כ יש גם דינים מיוחדים הנוגעים לגדרי הידיעה דכל עוד שלא תהי' ידיעה המספקת כפי חוקי התורה אין להניח ע"ז איסור וחיוב

עקר ד

כל ידיעה היא תולדות הבירור

באור, כל בירור הוא פעל, ובכל פעל יש שלשה נושאים, א) פועל, ב) פעולה, ג) פעול, כי הפועל הוא פועל הפעולה, והפעולה היא עצמות הפעולה, והפעול הוא הדבר שבו נעשה הפעולה, ואחרי כי גם הבירור הוא פעל מובן דיש גם בו השלשה נושאים האלה, א) המברר והוא הפועל מהבירור, ב) עצם הבירור היינו פעולת הבירור, ג) הדבר המתברר, הוא הפעול כי בו פועל המברר, והפעולה היא הידיעה מה שע"י הבירור נודע הדבר, דרק ע"י הבירור הזה מתברר הדבר, ויש ידיעה ברורה ע"ז

עקר ה

יש שני מיני בירורים, א) בירורים המבררים, ב) בירורים המשנים. א) בירורים המבררים, הם הבירורים שמבררים ספיקות השקולים, ב) בירורים המשנים, הם הבירורים שבאים לשנות ולהוציא איזה דבר מחזקתו

באור, לפעמים יש להסתפק על איזה דבר ספק השקול, כי בענין זה שמסתפקים על הדבר הזה [אם מאיסור להיתר או מטומאה לטהרה או מחיוב לפטור כאו"א כפי עניינו], אין בזה שום הכרעה מאחת ההכרעות שיכולות להכריע, וע"כ הוי הספק הזה ספק השקול, כי הנקודה הנוטית מהספק הזה היא נוטית בשוה לכאן ולכאן, והבירור שמברר את הספק הזה נקרא בירור המברר, כי הוא מברר ספק שאין בו שום הכרעה הקודמת, ואמנם לפעמים בא בירור על דבר כזה אשר על ספיקו שמסתפקים היתה איזו הכרעה מההכרעות המכריעות מה בספק זה, כמו חזקה וכדומה, והבירור הזה בא לברר ולשנות את ההכרעה הזאת, וכמו שמוציא את הדבר הזה מהכרעתו ומחזקתו ובירור כזה נקרא בירור המשנה, כי הוא בא לשנות הדבר מכפי שההכרעה רצתה להכריעו

עקר ו

בירור המברר הוא גם ע"י ע"א, ובירור המשנה הוא רק ע"י שני עדים

באור, יש שני מיני בירורים בירורים המבררים ובירורים המשנים (עקר ה'), במקום שאין על הדבר המסתפק שום הכרעה הקודמת הוי הבירור בזה בירור המברר, ובמקום שיש איזה הכרעה הקודמת והבירור בא להוציא מההכרעה הוי הבירור בירור המשנה (באור לעקר הנ"ל), והנה בבירורים יש כמה מדרגות אבל בכלל נחלקים לשני חלקים ראשים, א) בירור של ב' עדים, ב) בירור של ע"א, (באור ללמוד ע), בירור של ב' עדים הוי בירור גמור והחלטי הגם דהוי רק בירור מוסריי אבל בכ"ז נקרא בירור גמור והחלטי (באור ללמוד י') אבל ע"א הוי בירור אמצעי (שם) ויש עוד בירורים המתערכים עם בירור של ע"א (באור ללמוד לא) והנה מודעת אשר באיסורים נאמן גם ע"א, וכמו שאמרו בכ"מ ע"א נאמן באיסורין, ואולם לממון ולעונשים בעינן דווקא שני עדים, ועפ"י דברינו בעיקר זה יש להגדיר הענין בגדר זה, דבירור המברר סגי בע"א, ובירור המשנה הוא רק בשני עדים, ומה שאמרו עד אחד נאמן באיסורים, הוא בדבר כזה שאין