אורים גדולים קמ

באור, יש ספיקות בפעולות שיכולים להתברר הן מצד הפעולות והן מצד הפועלים והפעולים (יסוד ד), ולדינא יש נ"מ גדולה בזה בין הבירור שהוא מצד הפעולה לבין הבירור שהוא מצד הפעולים והפעולות, דבירור שהוא מצד הפעולה הוי בירור לשנות (יסוד ז), ובכל בירור לשנות בעינן דווקא ב' עדים (עקר ו ובאורו), ואם איפא כן אם מזדמן ספק כזה שיש מקום לבררו הן מצד הפעולה והן מצד הפועל והפעול, יש לחקור איך להכריע את הספק, אם מצד הפעולה, או מצד הפועלים והפעולים, והנה החקירה הזאת אינה חקירה בודדת במועדה שחלה רק פה, כי היא חקירה כללית והיא חלה בכמה מקומות, דבכ"מ שמזדמן שמתחברים שני נושאים ביחד אשר הם חלוקים בדיניהם ובדיני ספיקותיהם ועתה נתהווה ספק והספק נוגע לשניהם, וכפי משפט הבינותיי אין לחלקם זמ"ז ויש לאחד להכריע את חבירו, ואולם אם נביט על יסודי הדין יש לחלקם זמ"ז דכל נושאים כאלה ובמקרה כזה יש תמיד ספק אם יש לחלקם זה מזה או שיכריע האחד את חבירו, ואם נחליט דאין לחלקם ויש לאחד להכריע את חבירו, אז יש ספק ממי להתחיל הספק ואיזה מהם יהי' העיקר עד שהוא יכריע את חבירו, למי יש לתת משפט הקדימה שהוא יהי' המכריע והשני יהי' המוכרע, ויש לי בזה כמה וכמה כללים ובאורים על פיהם על כמה סוגיות, ופה אשר אין בידי להביאם אסתפק רק בזה שיש לדעת דגם החקירה הזאת [של בירור מהפעולה והפועל] נכנסת תחת החקירה הכללית ההיא, דהא שניהם מזדמנים ביחד דבעת שיש ספק על הפעולה ממילא יש ספק גם על הפועל, דאין פעולה בלא פועל, וכל מה שיש לספק באופן הפעולה נוגע הספק גם להפועלים והפעולים (ביאור ליסוד ט'), וא"כ במקום שיש ספיקות כאלה שכמו שיכולים להתברר מצד עצם הפעולה., כן יכולים להתברר גם מצד הפועלים והפעולים מצד תכונתם, ג"כ הוי חקירה גדולה למי לבכר בזה ולזכותו בזכות המכריע, דאם נימא דהעיקר יש לברר זאת מצד תכונת הפועלים והפעולים לא בעינן ב' עדים על זה, ואם נימא דהעקר יש להתחיל מצד הפעולות בעינן ב' עדים, ובדברי שם דבר החקירה הכללית והגעתי לחקירה זו [אשר היא כסעיף וענף משורש החקירה הכללית ההיא] דברתי ממנה, ואחרי שנתחתי כל חלקי החקירה הזאת והתבוננתי עלי' היטב, יצא לי שם כן, אחרי שבררתי דאם נביט על התייחסותם זל"ז בהפעולה ועל קדימת מעלתם מצד עצמם ומצד הספק אין להכריע כלל את החקירה הזאת, דמצד אחד יש מקום לבכר את הפועלים והפעולים ולעשות לראשים ועקרים בכל פעולה, אחרי כי הם הם הסבה הראשית של הפעולה ועל ידם נעשית, ואולם מצד השני יש לבכר את הפעולה בענין זה, והוא דאחרי דהספק בעצם הוא מתעורר בהפעולה, א"כ י"ל דהעקר יש לנו לברר את הספק מצד הפעולה, וע"כ הכרעתי שם כן, דאם יתמלאו בהספק הזה שני גדרים ותנאים, א) מצד הפעולה, ב) מצד הפועלים והפעולים, אז הגדרים והתנאים האלה יתנו דין קדימה ומשפט הבכורה להפועלים והפעולים, ואם יחסרו לגמרי אז יש לבכר את הפעולה ולעשות את הבירור ממנה, ואם יתמלאו הגדרים במקצת יהי' באמת בזה נקודת הספק כי תהי' נקודה הנוטית לכאן ולכאן, וזו היא באמת סבת איזו מחלוקת הנמצאות בהענין הזה, ובאור של שני הגדרים האלה הוא כן, א) מצד הפעולה, הוא שהספק יהי' רק באיכיות הפעולה ובשלימותה, היינו שיש ספק איך שנעשתה ואם נעשתה לגמרי או רק מקצת ממנה אבל זאת ידעו בבירור שמקצת נעשית, ובאופן זה אין כאן ספק אם הם נחשבים בפעולה זו לפועלים ופעולים, וע"כ י"ל דיש לעשותם לעקרים וראשים בזה ולברר מהם הספק, אבל אם יש ספק בעקר הדבר אם הי' כאן שמץ וקורטוב פעולה, א"כ איך יש לחשוב להפועלים והפעולים לעקרים ולברר מהם הספק כיון שיש ספק אם הם שייכים כלל להפעולה הזאת, [וע' פסחים ט' ע"א ספק על ספק לא על כו', ועי' חולין (נ"ג ע"א) ספק על ספק רא על אימא לא על ואכמל"ב], ב) מצד הפועלים והפעולים הוא, שהבירור יהי' בפנימיותם ולא בחציונותם, דבכל דבר, פנימיותו הוא יסודו וחשיבותו, וכל בירור שהוא על הפועלים והפעולות הוי בירור קדומי (יסוד ה), וע"כ אם הספק הוא בפנימיותו יש יותר מקום לומר דנחשב כאלו כבר נתברר דאין בירור בלא התעוררת הספק והתעוררת הספק מצד המעורר, וכל מעורר הוא מצד חשיבות הדבר, וכיון דפנימיות הדבר הוא חשיבותו, וע"כ בהספק שנוגע בפנימיותו נחשב כאלו כבר נתעורר הספק, וכבר נתברר, וא"כ ממילא אין עוד ספק בהפעולה, אבל אם הוא רק בחציונותם אז לא נתברר עוד ויש מקום לעשות הבירור מצד הפעולה, אלה הן הגדרים והתנאים הראשים והכוללים שיש בענין זה, אבל בפרטיהן וסעיפיהן דברתי הרבה, כי הספק הזה [בספק בפעולה ובפועלים] הוא מקצוע גדול בתורה ותוצאותיו רבות הן, ועוד לא עמדו עליו רבותינו לחקור על הספק הזה ולבררו היטב, ואין לי להאריך פה יותר כי גם הדברים שהעליתי פה הם בע"ה רבי התועלת

פרק יב

שער העקרים

עקר א

כל חיובי עונשים מסתבבים מאיסורים

באור, משפטי התורה ביחוסם אל האדם מתחלקים לשלשה חלקים, ציווים ואזהרות ועונשים