אורים גדולים קלט

וחלות הספק קדמו להפעולה, כמו שהפועל והפעול קודמים להפעולה, וא"כ יוצא מזה דהספק בנוגע להפועל והפעול הוי ספק קדום, וממילא גם הבירור על הפועל והפעול יהי' בירור קדום, ואמנם בירור שהוא על הפעולה יכול להיות או שיהי' בירור תמידי וקדומי, או שיהי' בירור הווי ועתיי, דהנה הבירור על הפעולה יכול להיות על שני אופנים מצד עצם הפעולה ומצד הפועל והפעול (יסוד ק ולפי"ז מובן דאם הבירור הוא מצד עצם הפעולה הלא יהי' הבירור איך שהיתה הפעולה, ואיך שנעשתה, ממילא הוי הבירור רק על עת הפעולה, ואולם אם הספק בהפעולה מתברר מצד הפועל והפעול אז גם הבירור על הפעולה הוי בירור קדומי, אחרי דכל בירור שהוא מצד הפועל והפעול הוי בירור קדומי, וא"כ יוצא מזה דמצוייר אופן אשר הבירור על הפעולה יהי' ג"כ בירור קדומי, והגם דלכאו' י"ל דהוא דבר שנסתר מצד עצמו, דכיון דהספק הוא על הפעולה א"כ איך יהי' בירור שהוא קדום מהפעולה, אולם באמת בבירור שהספק בהפעולה מתברר מצד הפועל יש להספק בהפעולה התייחסות עם הפועל, ובערך זה חל הספק על הפועל וממילא שייך בירור קדום

יסוד ו

בירור שהוא על הפועל והפעול יכול להיות גם מבירורים עצמיים, ובירור שהוא על הפעולה מצד עצם הפעולה הוא רק מבירורים נפעלים

באור, יש שני מיני בירורים בירורים עצמיים ובירורים נפעלים (למוד ס"ז), רובא וחזקה, אומדנא וסברא, הם בירורים עצמיים, דפעולת הבירור שלהם הוא מצד עצמם מצד הטבע והתולדה, ובירור של עדים הוא מבירורים נפעלים דע"י שראו זאת ע"כ יודעים ומעידים (באור ללמוד הנ"ל), והנה הבירור שהוא על הפועל והפעול הוא מצד שיש עליהם ספק בעצם, א"כ יכול להיות שיהי' ע"ז בירור עצמי, ד"מ כשיש ספק אם הוא שלם או טריפה יכול להיות דמצד הכרעת הרוב יש להכריע דהי' שלם והוא בירור עצמי, וכ"כ על הפעול, אולם בבירור שהוא על הפעולה שיש ספק בעצם הפעולה באיזה אופן שהרגו והוא ספק כזה שיש לבררו רק מצד עצם הפעולה לא שייך ע"ז בירור עצמיי ותולדיי, אלא שיעידו עדים שראו איך שהיתה הפעולה, ואמנם אחרי דגם בבירור שעל הפעולה יכול להיות גם מצד הפועל והפעול (יסוד ד), א"כ ממילא בבירור כזה יכול להיות שיהי' בירור עצמיי, ומהם תתברר גם הספק שעל הפעולה

יסוד ז

בירור שהוא על הפוער והפעול הוא על הרוב בירור המברר, וכל בירור שהוא על הפעולה הוא בירור לשנות

באור, יש שני מיני בירורים בירורים המבררים ספיקות השקולים, ובירורים המשנים ומוציאים מחזקתם (עיקר ה) והנה במקום דבעינן בירור לברר את הפועל והפעול הוא עפ"י רוב משום דיש ספק באיכותם הטבעי, ואין בזה הכרעה הקודמת אשר עתה רוצה לשנות את הדבר ממצבו הקודם, אלא שרוצה לדעת מצבם ואיכותם מתחלה, וע"ז בא הבירור לברר וא"כ הוי רק בירור שמברר ספק השקול, בשגם כי בירורים של הפועלים והפעולים הם בירורים קדומים (יסוד ה), והכוונה שהי' כן מתחילה, וא"כ הוי רק בירור שהי' כן, אבל בירור שהוא על הפעולה הוא בירור לשנות, דכל פעולה הוא שינוי על הפעול דהפעולה משנית את הפעול, א"כ אם אנו רוצים לברר על הפעולה הוא ענין בירור על השינוי, ואחרי דעיקר הפעולה הוא שינוי, א"כ גם ספק באיכיות הפעולה הוא ספק בענין שינוי, והבירור גם על איכיות הפעולה הוי לשנות

יסוד ח

בירורים עצמיים הם עפ"י רוב מבירורים המבררים, ובירורים נפעלים יבאו על הרוב לשנות

באור, סתם בירורים עצמים הם בטבע ותולדה שמבררים טבע הדבר, א"כ הוי בירור לברר ולא לשנות, וגם כל בירורים עצמיים הם עפ"י רוב על הפעולים ולא על הפעולות (יסוד ו), ובמקום דהוו על הפעולים והפעולות הוו בירורים לברר ולא לשנות (יסוד ז), וא"כ מבואר דבירורים עצמיים הם בירורים המבררים, אבל בירורים נפעלים יכולים להיות גם לשנות איזה דבר, דהעדים כפי מה שראו הם מעידים, וגם הלא בירורים נפעלים באים על בירור שהוא על הפעולה (יסוד ו), וכל בירור פעולותיי הוא בירור לשנות (יסוד ז), וא"כ מבואר דבירורים נפעלים הם לשנות

יסוד ט

בספק כזה שהוא בפעולה, שהבירור יכול להיות מהפעולה, וגם מהפועלים והפעולים, אז אם הספק הוא רק על גמר הפעולה ואיכיותה, והבירור הפועל והפעול יכול להיות מפנימיות טבע הפועל והפעול, יש לעשות הבירור פועליי או פעוליי, ואם הספק הוא בעיקר הפעולה אם נעשית כלל והבירור מהפועליי והפעולי הוא מחציונותם, יש לעשות הבירור מהפעולה: