אורים גדולים קלח

אחר בירור ועל איכות הבירור הוא רק מצד שיש לנו ספק, והנה כל מסובב מתערך בערך הסבה ומתדמה אלי' (באור ללמוד ה ובאור ללמוד יא), וממילא מתערך ערך הבירור לערך הספק, וכל התעוררת הספק הוא מצד איזה פעולה אם מצד פעולה עוברת או מצד פעולה העתידה, כי רוצים לעשות איזה פעולה, ומצד זה מתעורר אז הספק, ובכל פעולה יש שלשה נושאים, פיעל ופעולה ופעול (באור לעיקר ד), ומובן מעצמו דהספק שיחול בעת הפעולה יכול לחול או על הפועל או על הפעולה או על הפעיל, אחרי דבכל פעולה יש שלשה נושאים, ובכולם יש איזה גדרים אשר רק בשלימות גדריהם תשתלם הפעולה, וממילא כל ספק שחל בפעולה, הוא בהכרח על אחד משלשה נושאים האלה, דאם רק יחסר שלימות של נושא אחד מאלה השלשה נושאים מתבטלת הפעולה בכלל, וכיון דהבירור הוא לערך הספק ממילא מובן דכל בירור הוא ג"כ על אחד משלשה נושאים, והמשל בזה, אחד הרג את חבירו ויש בזה פועל ופעולה ופעול, ההורג היא הפועל וההריגה היא הפעולה, וההרוג הוא הפעול, ומודעת דעל הריגת אדם יש חיוב מיתה, וכל אחד משלשה אלה יש לו גדרים מיוחדים אשר רק כשנתמלאו הגדרים אז חייב מיתה, כמו דמצד ההורג בעינן שיהי' שלם וגדול וכיו"ב, ומצד ההריגה שתהי' בצדי' ושתהי' באופן שיכולה לפעול פעולתה וההרוג יהי' ג"כ שלם ובן קיימא, וא"כ מובן דיכול להיות שנסתפק על אחד משלשה אלה על גדרי ההורג או על גדרי ההריגה או על גדרי ההרוג, וכן אם אכל מאכל שיש עליו חיוב עונש יש בו ג"כ פועל ופעולה ופעול, היינו האוכל והאכילה והנאכל, ועל כל אחד משלשה אלה יש גדרים ותנאים אשר רק כשיתמלאו הגדרים והתנאים בהם אז יצא החיוב, על האוכל שיהי' גדול ובריא, ואם אכל מצד פיק"נ ג"כ אין חיוב, ועל הנאכל אם באמת יש בו גדרי האיסור והחיוב ואם יש בו השיעור, ועל האכילה שתהי' כדרך הנאתן ואכילתן וכדומה, וכל מה שנסתפק בהחיוב הוא על אחד משלשה אלה, וממילא הבירור ג"כ על אחד משלשה הנושאים האלה

יסוד ד

כל בירור שהוא על הפועל והפעול יהיה רק מצד הפועל והפעול, ואולם בירור שהוא על הפעולה, יכול להיות לפעמים על שני אופנים, א) מצד עצם הפעולה, ב) מצד הפועל והפעול

באור, בירור הוא על אחד משלשה נושאים על הפועל או על הפעולה או על הפעול (יסוד ג), דהבירור הוא מעין הספק והספק יחול רק על שלשה אלה ע"כ יהי' הבירור ג"כ על אחד משלשה אלה, ואחרי דמבואר מזה דהבירור הוא מעין הספק, אם כן במקום דהספק הוא על עצמות של הפועלים והפעולים, וודאי דהבירור יבא ג"כ עליהם בעצם, ואולם בבירור שהוא על הפעולה, הגם דלפי"ז הי' צריך להיות שהבירור יהי' ג"כ מעין הספק היינו רק מצד הפעולה, בכ"ז מצוייר שספק כזה יתברר לפעמים גם מצד הפועלים והפעולים, דהנה כל ספק שהוא בהפעולה הוא גם על הפועלים והפעולים, דאם יש ספק אם נעשתה פעולה זו, ממילא יש ספק גם על הפועל דאם נעשתה הפעולה הוא נעשתה ע"י הפועל ובהפעול, וגם אם יש ספק באופני עשיית הפעולה האיך שנעשתה ממילא יש ספק זה גם על הפועל והפעול, היינו דיש ספק אם הפועל עשה כך פעולתו או כך, וכן אם בהפעול נעשתה הפעולה באופן זה או באופן זה, וכיון שכן מובן שיש לצייר שיהיו ספיקות כאלה בפעילות שיכולים להתברר גם מצד עצם תכונת הפועלים והפעולים, ד"מ אם יש ספק באופן ההריגה אז אם יש לברר את הספק הזה מצד עצם תכונת הפועל והפעול כי מצד טבע האנשים יש להבין שההריגה היתה באופן זה, אז נתברר הספק בהפעולה מצד הפועל או מצד הפעול, וכן בכל מיני פעולות אכילה ושתי' ודומיהם, יש לצייר ספיקות כאלה בהפעולות שיכולים להתברר גם מצד הפועלים והפעולים, ומצד הפעולות וודאי דגם הספיקות האלה שיכולים להתברר מצד הפועלים והפעולים] יכולים להתברר מצד עצם הפעולות, דאם יהי' בירור איך שנעשו הפעולות וודאי דהוי בירור טוב, וא"כ מבואר שישנם ספיקות בפעולות שעומדים להתברר הן מצד עצם הפעולה והן מצד הפועלים והפעולים

יסוד ה

כל בירור שהוא על הפועל והפעול, הוי בירור תמידי וקדומי, ובירור שהוא על הפעולה, מתחלק לשני חלקים, לבירור תמידי וקדומי, ולבירור הוויי ועתיי

באור, הבירור מתערך לערך הספק (בירור ליסוד ג'), והספק בפעולה יכול להיות על אחד משלשה נושאים על הפועל או על הפעולה או על הפעול (שם), וע"כ גם הבירור בא על אחד משלשה אלה (שם), והנה בכל ספק אשר הוא בעצם הפעולה, נוכל לומר כי הפעולה סבבה את מציאת הספק אחרי דהספק הוא בהפעולה, וא"כ לא חל הספק קודם הפעולה דאיך יחול הספק בעת שלא היתה עוד הפעולה בעולם, אבל אם הספק הוא מצד עצם הפועל או הפעול אז הגם דאנו חוקרים ומסתפקים בזה רק בגלל הפעולה, בכ"ז ברור דעצם הספק הי' גם מתחלה, דהא מציאת הפועל והפעול לא נתהוו רק בעת הפעולה דהלא הם נמצאים מקודם, וא"כ הספק שחל עליהם על טבעם ותכונתם הי' חל גם מקודם, אלא שמתחלה לא חקרנו ע"ז, כי לא הוצרכנו לזה, ורק שעתה אנו חוקרים יען כי עתה נוגע הספק לנו, אבל הוויית