אורים גדולים קלה

מהתובע ירכיב שני דברים בטענתו, דחיוב ופטור הם מקבילים זה לעומת זה, ואימת מתפטר מהחיוב בעת שהחיוב יסור ויתבטל (באור לשורש ו), ואימתי יסור החיוב בעת שתסור הסבה המחייבתו (שם), ולפי"ז כיון שהוא תובעו מצד שתי סבות שונות אשר כל אחת ואחת די' להעמיד החיוב, אם יכחיש רק האחת עדיין ישאר עליו החיוב מצד הסבה השנית, ע"כ אין לו להתפטר רק שיכחיש שתי הסבות שיאמר שלא לקח ואינו תחת ידו, או שלא לקח ולא הפסיד וא"כ יש בהפטור הרכבה משני יסודות א) העדר הלקיחה, ב) העדר ההפסד, אבל במקום שהחיוב הוא יחידיי רק מצד סבה אחת, אז הפטור פשוט ואין בו שום הרכבה כי יש לו לבטל רק הסבה האחת

גדר ג

יסודות ההרכבה בפטור מורכב, מעכבים שניהם כאחד לענין וודאי ואין להם יתרון זה על זה ולענין ספק יצוייר שיהי' נ"מ ביניהם

באור, יש פטורים מורכבים ופטורים פשוטים (גדר ב), דבמקום שבחיוב יש שתי סבות לחיוב, בהכרח שבהפטור יהי' מורכב שני יסודות לשלול שתי הסבות, דאם מכחיש סבה האחת ויודה להשני' יתחייב ממש כמו אם הי' מודה בשניהם, אם יאמר שלא לקח אבל ישנו תחת ידו או שיאמר שלא לקח אבל הפסיד [באופן דבההפסד יש בו כדי שיעור חייב], וא"כ שני היסודות שווים הם, ואולם אם לא יכחיש לגמרי ורק שלא יודה בוודאי ויאמר שמסתפק בזה, יש נ"מ, והמשל בזה, אם הוא תובע שלקח ממנו חפץ והיזיקו ויש בזה שתי סבות סבת הלקיחה וסבת ההפסד, והנתבע מכחיש בהפסד ומסתפק בהחיוב מהלקיחה, היינו שמסתפק אולי השיב לו דגם בלקיחה יש שני מיני פטור בשלילה ובחיוב (שורש ו), בשלילה שאומר שלא לקח, ובחיוב שאומר שלקח ורק שהחזיר, ועתה הוא מסתפק בהחיוב היינו שמסתפק אם החזיר לו חייב, דאנן פסקינן לדינא דאם הנתבע מסתפק בשלילה שמסתפק אולי לא לקח פטור, ואם מסתפק בחיוב שיודע שלקח רק שמסתפק אולי החזיר חייב, ומעתה בפטור מורכב כזה אם מסתפק אם השיב חייב, אבל אם מסתפק אם היזיק יש לומר דפטור, דזה הוי כמו שמסתפק בעיקר החיוב דאם לא היזיק לא נתחייב מעולם

גדר ד

בפטורים מורכבים יש שני חלקים א) פטורים מורכבים מפורשים, ב) פטורים מורכבים מובנים

באור, יש שני מיני פטורים, מורכבים ופשוטים (גדר ב), דבמקום שהתובע תובע מצד שתי סבות החיוב, אינו מתפטר רק עד שיבטל שתי הסבות (באור לגדר הנ"ל), והנה פטורים מורכבים כאלה יש לקוראם בשם מפורשים דמבאר בפי' שני היסודות שבהפטור, כי אומר שלא לקח ולא הפסיד, ויש פטורים מובנים, דידוע דיש פטור מצד חסרון באיכות ההעדר (שורש ז), דשומרים שהתחייבו לשמור אז גם אם נעדר הדבר, מכ"מ אם לא הי' בההעדר איכיות החיוב הדרושים להעמיד החיוב כמו בשו"ח אם נגנב שלא ע"י פשיעה, ובשו"ש אם נאנס אז פטור (באור לשורש הנ"ל), ומעתה השומר שאומר שנעדר באופן שפטור, הגם שבטענתו לפטור מזכיר רק בבא אחת, נגנב או נאנס, בכ"ז מובן מעצמו דיש בו [בהפטור] שני יסודות א) עצם ההעדר, ב) איכיות ההעדר, דאם יתקלקל אחד מהיסודות האלה כגון שיתוודע שיש אצלו, או שיתוודע שנעדר ולא הי' חסרון באיכיות ההעדר יתחייב, וא"כ גם הפטור הזה מורכב משני יסודות מעצם ההעדר ומאיכיות ההעדר, ורק שההרכבה אינה באה מפורשת ומבוארת כי היא מובנת מעצמה, ופטור כזה יש לקרותו בשם פטור מורכב מובניי

גדר ה

בהפטור מאיכיות ההעדר בפטור מורכב מובניי, לענין ספק יש בו נקודה הנוטית, יש לו לנטות לספק בשלילה וגם לספק בחיוב

באור, הפטור בשמירה מצד חסרון באיכיות ההעדר הוי פטור מורכב מובניי, דהוא מורכב משני יסודות מעצם ההעדר ומאיכיות ההעדר (באור לגדר ד), והנה במקום שהפטור הוא מהפטורים המורכבים המפורשים שמורכבים בו שני יסודות, הגם דלענין וודאי מעכבים שני היסודות כאחד, בכ"ז לענין ספק מתחלקים (גדר ג), דאם מסתפק בעצם ההעדר [היינו אם החזיר לו] חייב, ואם מסתפק בהעדר ההפסד כי אינו זוכר אם הפסיד פטור (באור לגדר הנ"ל), וא"כ הי' אפשר לומר לכאורה דהכא בפטור מורכב מובניי [דהשומר טוען נאנסה] יהי' ג"כ כך, דהכא יש ג"כ בהפטור שני יסודות, עצם ההעדר ואיכות ההעדר, וע"כ לענין וודאי יתעכבו שניהם כאחד, דכמו שאם יאמר שישנה תחת ידו מחוייב להחזירה, כן גם אם יאמר שנעדרה שלא בחסרון איכות ההעדר ג"כ חייב, ואולם לענין ספק יתחלקו בדיניהם, דאם מסתפק בעצם ההעדר [כי אינו יודע אם נאבד ויש לו ספק אולי ישנה עוד תחת ידו] חייב, דהוי כספק אם פרעתי, אבל אם מסתפק באיכות ההעדר שיודע שנעדרה ורק שאינו יודע אם נעדרה באיכיות הדרושים לחיוב או לא יפטור, דהא הכא יתחייב בעד ההפסד והוי כמו ספק בשלילה, דאחרי שיודע בבירור שאינה תחת ידו ורק שמסתפק אם ההפסד הי' כשיעור שיתחייב, ממילא דמי כמו שמסתפק אם נתחייב כלל