אורים גדולים קלד

דאלו הוו כיוצאים מן הכלל מצד הקראי והוי כמו גזה"כ, אבל לולא זה היו נכנסים ג"כ תחת גדר הלמודים האלה שיסודם הוא ההתדמות

והנה פה נגעתי רק מעט בענין זה, וספרי הכללים שיסודן הוא לבאר דרכי הגמ' והמדות, והחבורים שנתחברו ביחוד על הי"ג מדות והל"ב מדות דריה"ג, הספרים האלה פתוחים לפני כל אחד, ומי שישים עינו עליהם יראה ויבין תכלית דברי, ויש לי בע"ה ע"ז ספר מיוחד [ועוד לא השלמתיו] ושם דברתי על כל מדה ומדה בגדרי' ונכבדות מדובר בו בע"ה, ופה רציתי רק לתת מושג מהכלל הזה שהבאתי פה דהזכרת שמות של הפועלים והפעולות והפעולים בא לפעמים בתורת יסוד ושורש המשפט, ולפעמים בתורת ציור ודוגמא, ואשר בכלל באים גם ע"ז המדות, והדברים אלה התבארו מדברינו פה. עוד יש לדבר פה על פי החקירה הזאת [של יסוד ושורש המשפט או ציור ודוגמא] בהכלל של לא דבר הכתוב אלא בהוה, דיש בו כמה חלקים וכולם מתייחסים עם החקירה הזאת, וגם בהלמוד של אם אינו ענין אשר בו חדשתי בע"ה הרבה עניינים מחודשים ובכולם היתה לי החקירה הזאת לעינים, אבל בל אוכל להאריך יותר פה. עוד הי' ראוי להאריך עפ"י החקירה הנ"ל בחלק הפעולות דכמה שמועלת בחלק הפועלים והפעולים, מועלת יותר בחלק הפעולות, דיש גם כמה פעולות בתורה שנזכרות בתורת יסוד ושורש המשפט, ויש כמה שנזכרות בתורת ציור ודוגמא, ויש כמה מיני מחלוקת בגמ' שיסודן היא החקירה הזאת, אבל לבארה יש להאריך הרבה שאין עוד המקום פה, ומי שיעיין בספרי חותם תכנית (ח"א פ"ב בהערה ו' צד ס"ג) שהבאתי שם מספרי ערכי המושגים את הערכים אכילה, הנאה, תכלית אכילה, אסורי אכילה, אסורי הנאה, ובארתי שם דיש חקירה אם באיסורי אכילה האיסור הוא מצד עצם האכילה לבד, או מצד תכלית האכילה היינו מצד ההנאה או מצד שניהם כאחד, מי שיתבונן היטב שם על דברי ויראה גם תוצאות הדברים, יבין אפס קצהו מדברינו הנ"ל מענין החקירה של יסוד ושורש המשפט או ציור ודוגמא, שבענין פעולות, דבאיסורי אכילה הוי אכילה הפעולה, ואם נימא דעצם האכילה הוי עיקר האיסור, א"כ הוי אכילה יסוד ושורש המשפט, ואם נימא דהעיקר הוא ההנאה ורק דנזכר אכילה משום דרוב ההנאות באות ע"י אכילה אבל אם נהנה גם שלא ע"י אכילה הוי ממש כמו שאכל, א"כ ממילא שם אכילה שהוזכר לענין הפעולה הוי רק ציור ודוגמא, דאכילה מציירת ציור ההנאה, באשר בה ועל ידה שכיח יותר פעולת ההנאה, ושם יראה כל אחד הנ"מ שיש מהחקירה הנ"ל, ועד"ז יש בכמה וכמה עניינים, והחקירה הזאת בכלל היא רבת הערך ופותחת פתח הבינה בכמה עניינים סתומים וחתומים

פרק י

שער הגדרים

גדר א

יש חיובים שיש להם שתי סבות החיוב, ויש חיובים שיש בהם רק סבה אחת, ואלו שיש להם שתי סבות נקראים חיובים כפולים, ושיש להם סבה אחת נקראים חיובים יחידים

באור, שרשי וסבות החיוב הם ארבעה, א) לקיחה ונטילה, שמתחייב מצד שלקח ממנו, ב) הישות וההווי', שיש עוד חפצים של התובע תחת יד הנתבע ומצד זה תובעו שישיב לו מה שיש תחת ידו משלו, ג) ההיזק וההפסד, כי מי שהזיק והפסיד לחבירו מתחייב לשלם מצד זה שהיזיקו והגם שלא לקח ממנו וגם עתה אין תחת ידו מאומה משל חבירו בכ"ז חייב לשלם לו, ד) הקבלה וההשתעבדות, כי מי שקבל עלי' איזה דבר או שהשתעבד באיזה שעבוד מחוייב למלאות זאת (פרק א'), והנה כל אחת ואחת מהסבות האלה הוית סבה מספקת לסבב החיוב מצדה לבד, וגם במציאות מצוייר שכל סבה וסבה תסבב החיוב דאם לקח ממנו ונאבד באונס [שאינו אשם ע"ז] חייב משום סבת הלקיחה, ואם מצא דבר חייב המוצא להשיב לבעל האבידה את שלו משום סבת הישות דהא לא לקח ממנו, ואם היזיק את של חבירו חייב משום סבת ההיזק וההפסד, ואמנם מצוייר שבמאורע אחד יתחייב מצד שתי סבות ביחד, כי אם לקח ממנו וישנו ת"י [דהוא דבר בעין] דאז יכול התובע לתבוע ממנו מצד כאו"א לבדה, מצד סבת הלקיחה ומצד סבת הישות, וכ"כ אם היזיק והפסיד החפץ שלקח ממנו באופן דנתמלא בההיזק גדרי החיוב של מזיק בידים יכול התובע לתבוע ממנו הן מצד הלקיחה והן מצד ההפסד, וכ"כ אם התחייב בחיוב גמור והשתעבד בשעבוד גמור ג"כ מחוייב למלאות קבלתו כמבואר באורך אצלי בספרי משפטי ה' אמת

גדר ב

יש שני מיני פטורים, א) פטורים מורכבים, ב) פטורים פשוטים

באור, יש שני מיני חיובים חיובים כפולים וחיובים יחידים (גדר א), חיובים כפולים הוא אם התובע תובע מצד שתי סבות מצד הלקיחה והישות או מצד הלקיחה וההפסד (באור לגדר הנ"ל), ומעתה מובן דהפטור לעומת החיוב הכפול בהכרח שיהיה מורכב משני יסודות, דהנתבע כשרוצה להתפטר