אורים גדולים קל

נושא זה בתור ציור ודוגמא, וכן כל המדות שיסודן הוא להראות איך לדמות נושאים לנושאים עקרן הן ג"כ להורות דהנושאים הפרטים נזכרים בתור ציור ודוגמא, דבכל מה שהנושא כולל ענין התדמות מתפשט מחציונותו ומתחשב רק מצד פנימיותו, ובערך זה שמתחשב מצד פנימיותו [וכולל גם נושאים אחרים שמתדמים אליו בפנימיותו הגם שמתבדלים בחציונותם הבדל רב] בערך זה נחשב לציור ודוגמא, ואחרי דיסוד כל המדות היא ההתדמות מובן דתכלית כל המדות הוא להראות דהנושאים הנזכרים [מהפועל או מהפעולה או מהפעול כאו"א כפי עניינו] הם בתור דוגמא, ורק באשר דאין בזה הגבלה ברורה לדעת עד כמה מתפשט ענין ציורו ודוגמתו לכלול נושאים אחרים וגם באיזה אופן ומתי יש לעשות את ההתדמות, ע"כ יש בזה כמה חקירות וספיקות ומחלוקת, והנה באשר כי כבר יעדתי לדבר עוד מעט מהמדה הראשונה מק"ו לבאר כי יסודו הוא ג"כ ע"ד ההתדמות, ע"כ אמרתי לבאר עתה מעט בזה

י) בכל ק"ו יש שני נושאים ממשיים, א) המלמד, ב) הלמד, ובהם יש שלשה מושגים מודעים [היינו המושגים העקרים אשר הם הם יסודי ואבני הבנין של ק"ו], השלשה מושגים האלה יש לחלקם בשני מיני חלוקות, א) חלוקה ביחס הקל והחומר, ב) חלוקה ביחס הדביקות וההעתקה. באור הדבר א) חלוקה ביחס הקל והחומר, כי מושג אחד נקרא קל ומושג אחד חמור, ב) חלוקה ביחס הדביקות וההעתקה, כי הוא כלל גדול דיש מושגים דבוקים היינו שהם דבוקים רק בנושא זה, ואינם נעתקים ואינם מוכשרים להעתיק, ויש מושגים מועתקים שנעתקים ועלולים להעתק [ועי' בספרי חו"ת ח"א פ"ד, ומעט מזה מבואר גם פה בספרי שורש ב], וע"כ יש לדעת דבהשלשה מושגים האלה יש חלוקה זו דיש בהם מושגים דבוקים ונעתקים, דשני מושגים הם דבוקים היינו הקולא בזה בהמלמד והחומרא בהלמד [במקום שרוצים ללמוד איזה חומרא], ומושג אחד הוי מושג נעתק, היינו מושג הדין שרוצים ללמדו מן המלמד אל הלמד הוא מושג נעתק, דאחרי דרוצים להעתיקו, מובן דיש בו כח ההעתקה דאל"כ לא היתה חלה כלל חקירת ההעתקה, וע"כ דיש בו כח ההעתקה ומשו"ז רוצים להעתיקו גם על הלמד

והנה מהות סוג החומר של החומרא והקולא, היינו מאיזה חומרים ויסודות נבנים החומרות והקולות בק"ו, ולאיזה סוג הם שייכים מובן דאין לתת בזה גדר ברור, דסוג חומר של החומרא והקולא ישתנה ויתחלף מענין לענין, דהעניינים שיחולו עליהם למוד הק"ו מתחלקים ג"כ לכמה סוגים, וממילא סוג החומרא והקולא הוא מסוג הענין שע"ז נוסד הק"ו, דכלל הלמודים מנושא לנושא הוא על ענייני ההבדלים התוריים החלים מנושא לנושא במה שמתבדלים זמ"ז, וע"כ בעת שמצינו דבנושא אחד מבואר דינו בהפרט הזה ועל השני אינו מבואר חל ספק אם הנושא הזה [שלא התפרש דינו בזה] מתבדל בפרט זה בדינו, או דהוא משתווה להנושא ההוא, ומובן דכפי מספר סוגי ההבדלים התוריים לחלוקותיהם, כן יכול להיות גם מספר סוגי הלמודים זמ"ז, וכמו שנפרט בקצרה סוגי ההבדלים התוריים

א) איסור והיתר, יש דברים שאסורים מן התורה ויש שמותרים, ולפעמים ילמדו נושא אחד מנושא השני על איסור או על היתר

ב) טומאה וטהרה, דברים הטמאים ומטמאים, והטהורים, ויש כמה מדרגות בטומאה ולפעמים נלמדים איזה נושאים לענין זה

ג) קודש וחול, וגם בזה יש כמה מדרגות ונלמדים לפעמים איזה נושאים זמ"ז לענין הבדל הזה

ד) חיוב ממון ופטור, יש עניינים שחייבים בעדם לשלם ממון, ואלו שאין מחייבים בחיוב ממון, [וחיוב עונשים לא חשבתי פה דעיקר כוונתי לחשוב סוגי ההבדלים שמצד זה חל בהם למודי המדות וביחוד מדת הק"ו, ובעונשים לא שייך זה דאין עונשים מה"ד]

ה) חיוב מצוה ופטור, ונכלל בזה שני מיני הבדלים א) מצד המצווים, דיש מצוות שאינם כוללים וסובבים רק על הפרט, דמ"ע שהז"ג מצווים רק אנשים, וכן יש מצוות שחלים רק על כהנים, ויכול להיות שיחול לפעמים ספק על זה בנוגע להמצווים, ב) מצד המצוות, דהא המצוות ספורים ומנויים והפעולות שאינן נקראות בשם מצוות הם יותר מאלו שנקראות בשם מצוות, ולא רחוק שיזדמן ספק על איזה פעולה אם היא בכלל המצוות או לא

ו) פסול וכשרות, ביחוד הוא בענייני מצווה דכל מצוה יש לה גדרים מיוחדים ותנאים ידועים בהחומר של המצווה, ובאם לאו שלא יתמלאו התנאים אינו מוכשר לזה ואין יוצאין בו חובת המצוה, והרבה פעמים יזדמנו ספיקות על איזה גדרים ותנאים ונלמדים זמ"ז

ז) גדרי קיום המצווה והעדר הקיום, כי בכלל יש עוד כמה גדרים באופן עשיית המצווה על איזה אופן נעשית שתקרא בשם מצוה, ואם אינו ממלא הגדרים הדרושים לזה אינה נקראת בשם מצוה והעושה באופן זה לא קיים עוד המצוה, וכן יש גדרים מיוחדים על הזמן באיזה זמן נעשית וכמה מתמשך זמן עשייתה, וכן על מקום עשייתה ועוד כהנה, ויש כמ"פ שמזדמנים ספיקות בהגדרים האלה ואז ישתמשו בהלמודים המודעים ואשר גם ק"ו הוא אחד מהן

ח) תיקון ותועלת והעדר התיקון, כי יש פעולות בתורה שאינם באים בתורת חיוב, ורק שבאים