אורים גדולים קכג

דהמשפט הזה יעתק גם בנושאים אחרים מצד ההתדמות וא"כ מובן דזה יכול להיות רק בהתדמות פנימי, אבל בחצוניות לא שייך התדמות, דאם הנושא ההוא יתדמה אל זה הנושא [שמוזכר לענין המשפט הזה] גם בחציונותו, א"כ אז הוי הוא בעצמו הנושא הזה שהוזכר פה, דהוא כלל גדול דכל ציור ומשל ודוגמא אם דשלימותם הוא היחס וההשתוות, בכ"ז הוא רק השתוות פנימי ולא השתוות חיצוני, דע"י השתוות החיצוני לא יהי' הציור עוד ציור כי ישוב להיות למצוייר גופא, והמשל לנמשל, והדוגמא למדוגם, וכמו ד"מ התורה כתבה כי יגח, והיינו בקרן, והוי כמו שכתבה התורה קרן, והנה קרן מצד פנימיותו סובל התכללות והתרבות, דבעת שנאמר דעקר יחס של קרן הוא משום שיש בו מושג של כוונתו להזיק או איזה שארי מושגים המתעצמים בו, יש למצא גם בנושאים אחרים המושגים האלה ואז הלא יתדמו אליו במשפטים, וכמו דבאמת אמרינן אשר נגיפה נשיכה רביצה בעיטה הוו בכלל קרן, אבל אם נימא דעקר יחם הקרן הוא מצד תמונתו החיצונית, א"כ אין לרבות שום דבר רק שיהי' דומה לו גם בכל פרטי תמונתו החיצונית, וא"כ אז הוי הדומה ג"כ קרן [וע' בספרי חו"ת פ"א ופ"ב מש"כ בזה], וא"כ מובן דכל דבר מצד חציונותו הוא מתבודד ומתייחד, אבל מצד מושגיו הפנימים הוא מתכלל ומתרבה, דמצד מושגיו הפנימים כולל בקרבו כל אלה שהם מתדמים אליו במושגיו, כי גם השם שחשבתיו בספרי לאחד מן מושגי הנמצאים גם הוא אינו יוצא מן הכלל הזה, וגם הוא מתייחס ומתחשב בין המושגים הפנימים, כי גם הוא יכול לאצור בקרבו התכללות והתרבות, ולא עוד אלא שבנוגע להתכללות ולהתרבות י"ל דמושג השם הוא כמעט המושג היותר עלול לאצור התכללות והתרבות, ובשיעור היותר גדול מכל המושגים, כי במושג השם יש ג"כ כמה חלקים, ומן החלקים הראשים הוא שם פרטי ושם כללי, ואולם בשם כללי יש כמה וכמה חלקים ויש להעמידו על חלק כזה שיכלול מין התכללות והתרבות בשעור היותר אפשרי, כי שם הכללי יכול להגיע לכל מיני התפשטות מתוארים מיוחדים, עד שישארו רק על שם זה שבגללו יאצור בקרבו כל המיני נמצאים, כי כל נמצא הגם שהוא מתייחד באיזה תוארים שהם מתעצמים רק בו [או במינו אם השם הוא על שם המין ואז יכונו דברינו לעומת המין כי המין הוא ג"כ כמו יחידי נגד ההתרבות הכללית] ומתפרט באיזה פרטים, בכ"ז משו"ז לא אבד מציאותו, וביחס הנמצאים הוא נמצא ככל הנמצאים, באופן אשר אם יזכר איזה נושא רק מצד שם הכללי שלו ומצד מציאותו, אז הוא כולל את ההתדמות היותר אפשרי, כי יאצור בקרבו כל הנמצאים, א"כ מבואר דכל נמצא שנזכר לאיזה ענין, מצד ההשקפה על חציונותו הוא מתייחד ומתבודד, ומצד ההשקפה על מושגיו הפנימים מתכלל ומתרבה, ואולם שיעור כמות התכללות וההתרבות גם בההשקפה על מושגיו הפנימים, הוא כפי מספר המושגים הדרושים לההתדמות, דכל מה שיתרבו מספר המושגים, ימעטו מספר הנושאים המתדמים, וגם לא כל המושגים שווים, ולא כל חלקי המושגים שווים, כי גם כל מושג ומושג מתחלק עוד לחלקים שונים, ואשר בנוגע לההתדמות הם שונים זה מזה מאד, ונבדלים זמ"ז בהבדל עצום, ובעת שכפי ההשקפה על חלק זה יכלול ההתכללות וההתרבות במדה היותר גדולה, אז ההשקפה על שאר חלקיו או על איזה חלק משאר חלקיו תצמצם מאד את ההתדמות

ב) ואחרי כל זה מובן דבהזכרת איזה נושא לענין איזה דבר יש להסתפק בשלשה ספיקות, כי בהזכרת הנושא בנוגע לההשקפה על הבדידות וההתרבות יש בזה שלשה אופנים, והשלשה אופנים האלה יש לקרותם בשם שני קצוות ואמצעי, כי מקצה מזה הוא הבדידות והיחידות בתכלית, ומקצה מזה הוא ההתכללות וההתרבות עד המקום שהמובן של התכללות והתרבות מגיע, ובנתים יש אמצעי שהוא מורכב משני המושגים ביחד, ממושג הבדידות וממושג ההתרבות, כי הוא אוצר בקרבו צמצום וריבוי כאחד, ואמנם הספק של אמצעי הוא ספק רחב, דמודעת אשר בכ"מ שיש שני קצוות ואמצעי אז האמצעי אינו נגבל בגבולים ידועים כמו הקצוות, דהקצוות הם נגבלים בגבולים מצומצמים, דרק שני הקצוות הממשיים הם הגבולים וכל הקווים האמצעים העומדים בין שני הקצוות הם נחשבים לאמצעים (באור ללמוד יא)

ואחרי ההצעה הזאת מובן דיהיו כמה משפטים בתורה שיחול שם ג"כ ספק זה, דאחרי דכל המשפטים הם מתייחסים לפעולות, ובכל פעולות יש שלשה נושאים פועל ופעולה ופעול, וע"כ בהמשפטים שנזכרים שמות של השלשה נושאים האלה יש מקום לספק אלה השלשה ספיקות, של בדידות והתרבות ואמצעי, לפעמים יחול הספק על הפועל, ולפעמים על הפעולה, ולפעמים על הפעול, בכל מקום כפי מהלך הענין

הדברים האלה אשר כפי שהסברתים נראים כדברים פשוטים וקלי הערך, ולא יפלא הדבר כי רבים ימצאום למיותרים, כי יחשבום לדברים הגלוים וידועים לכל, הדברים האלה הם באמת רבי הערך והם כמו עמודים חזקים ויסודות מוסדות לכמה וכמה ענינים שבתורה, והם יסוד של המדות המקובלות, והם הם מגלים תעלומות של כמה עניינים, ופותחים פתח להבין כמה עניינים סתומים וחתומים, ואין קצה ליקרת תוצאותיהם, ואולם לבאר פה תוצאותיהם יש לי להעריך ספר שלם, , כי מראשי התוצאות של הדברים האלה הוא הבאור על השלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, כי הם מתבארים עפ"י הדברים האלה, וע"ז לבד יש לי ספר מיוחד הנקרא בשם קנה המדות, לבד מה שיש לבאר עוד כמה ענינים, ואולם פה ראיתי