אורים גדולים קו

בשמירה, היינו עי"ז שלא הי' שם, ממילא י"ל דמתייחס ההפסד על השומר דהוי חסרון השמירה, ובמקום שאחד מתחייב לשמור שמירה כללית יש לו לשמור שמירה תכליתית, ובמקום דבעינן שמירה תכליתית וכללית בעינן שתהי' שמירה גם מצד המשמר (באור להנחה ג'), ושמירה מצד המשמר כוללת השמירה מההפסד כמו שכוללת השמירה מהמפסיד, וע"כ ממילא גם במקום דההפסד הוא מצד העדר ההצלה מתייחס ג"כ להשומר וחייב ע"ז כמו שחייב מצד עצם מיעוט בשמירה

והנה הא שנתברר אשר הפסד בדבר המשתמר ביחס חובת המשמר ויכלתו מתחלק לששה חלקים (הנחה ח'), הוא הכל כפי שחשבנו העדר היכולת לחלק אחד, אבל כפי שנתבאר דבהעדר היכולת יש שני חלקים, העדר היכולת מביאת המפסיד, והעדר היכולת מהצלה, מובן דיתוספו עוד שלשה חלקים, ויש לחשוב עתה כי הפסד בדבר המשתמר ביחס חובת המשמר ויכלתו מתחלק לתשעה חלקים, א) הפסד בשמירה כללית ובסבת העדר היכולת מביאת המפסיד, ב) הפסד בשמירה כללית ובסבת העדר היכולת מההצלה, ג) הפסד בשמירה חלקית ובסבת חסרון בשמירה, ד) הפסד בשמירה חלקית ובסבת העדר היכולת מביאת המפסיד, ה) הפסד בשמירה חלקית ובסבת העדר היכולת מההצלה, ו) הפסד בהעדר השמירה ובסבת העדר השמירה, ז) הפסד בהעדר השמירה ובסבת חסרון בשמירה, ח) הפסד בהעדר השמירה ובסבת העדר היכולת מביאת המפסיד, ט) הפסד בהעדר השמירה ובסבת העדר היכולת מההצלה, ששה חלקים מהם מבוארים (באור להנחה ח'), וחלק של העדר היכולת מההצלה מתוסף על כל אחד ואחד מהשלשה מיני שמירות, כי בכלל יש שלשה מיני שמירות, א) שמירה כללית ותכליתית, ב) שמירה חלקית ואמצעית ג) העדר השמירה, ובאופן ההפסד התחלקו לששה חלקים, וטעה מתוסף עוד חלק אחד באופן ביאת ההפסד, והחלק הזה יכול להיות בכל השלשה חלקי מיני שמירות ממילא יש כאן תשעה חלקים

הנחה י חיוב השמירה מתחלק לשני חלקים, א) חיוב מצד דבריו, ב) חיוב מצד התשלום

באור, אם אינו משלם לו שום שכר, וא"כ החיוב הוא רק מצד שבעצמו קבל עליו לשמור, וע"כ הוי החיוב לשמור רק מצד דבריו, כי לולא שבעצמו הבטיח לשמור אין מקום לחשוב שישמור, ואולם אם מקבל שכר בעד השמירה הוי חיוב גם מצד התשלום, והגם דאם לא הי' מתרצה לזה לא היינו יכולין לכוף לו ע"ז, בכ"ז יש לנו להביט על הסבה העקרית והראשית שסבבה קבלתו ורצונו, ובמקום שנוטל שכר בעד השמירה אז כסף התשלומין הוית הסבה הראשית והעקרית

הנחה יא

שמירה שהיא רק מצד דבריו, אינה כוללת רק שמירה חלקית, ושמירה שהיא מצד התשלום היא מכילה שמירה כללית ותכליתית

באור יש שלש מדרגות ביחס השמירה, שמירה תכליתית ושמירה אמצעית, והעדר השמירה (הנחה ג'), ויש שני מיני חיובים בשמירה מצד דבריו ומצד התשלום (הנחה י), אם הבטיח לשמור בחנם הוי הסבה מחיובו רק הבטחתו, ואם מקבל שכר ע"ז הוי כסף התשלומין הסבה (באור להנחה הנ"ל), והנה בכ"מ שהחיוב בא מצד דבריו יש לומר תפסת מרובה לא תפסת ועל דרך יד בעל השטר על התחתונה, דגם בדברים אמרינן כן, [עיי"ה כתובות (דף פ"ג ע"א) גבי האומר לאשתו וכו' ושם ע"ב אמר אביי יד בעה"ש על התחתונה], וגם הסברא בעצמה מעידה כן, וע"כ במקום של השמירה אין שום סבה בשכל שתסבב את טורח השמירה רק מצד דבריו שהבטיח, ע"כ אין להכניס בדבריו רק השמירה ממדרגה האחרונה, והשמירה ממדרגה האחרונה היא שמירה אמצעית וחלקית, דהעדר השמירה לא הוי בכלל שמירה, אבל במקום שמקבל שכר ע"ז יש לו למלא השמירה ממדרגה היותר נעלית היינו שמירה כללית ותכליתית, דאחרי שמשלמים לו בעד השמירה, א"כ יש לו לשמור עד המדרגה הנעלית כל מה שנכלל רק במושג של שמירה, וזהו ההבדל בין שו"ח לשו"ש דשו"ח חייב רק על פשיעה, דפשיעה היא העדר השמירה, ואחרי שקבל על עצמו לשמור א"כ מוכרח לשמור, אבל לא יותר משמירה אמצעית וחלקית היינו שמירה מצד המשתמר ולא מצד המשמר, וגדר של גניבה ואבידה הוא שבא לא ע"י פשיעה, שהיתה השמירה מצד המשתמר שהניח את הדבר הנפקד במקום המשתמר ורק מצד שלא הי' שם ע"כ נגנב, דגדר של גו"א הוא שנפסד שלא בראית בעלים, ואולם שו"ש דמקבל שכר חייב בגו"א גם שלא ט"י פשיעה אחרי דגניבה ואבידה הוא שנאבד בעת שלא הי' המשמר, א"כ סבה כזאת נקראת סבה בחסרון בשמירה (באור להנחה ז'), דמושג שמירה כולל גם שמירה מצד המשמר, וגם אם עצם הגניבה הוי באונס כגון ששמר כספים בחפירה בקרקע שאי אפשר לגנבה אלא במחילות תחת הקרקע דהוי אונס כלסטים מזוין (ב"ק דף נ"ז ע"א תו' ד"ה כגון), בכ"ז אחרי דהסבה הוא מצד חסרון בשמירה מצד המשמר הגם דאין לו לחשוב ע"ז מכ"מ הוי כמו שקבל עליו אז, שאם יגיע הפסד להחפץ מצד השמירה יהי' מחוייב לשלם, ואבידה הגם שקרובה לפשיעה (ב"מ