אורים גדולים קד

הכחנית. באור הדבר, השקפת המציאות, הוא כפי שהיא עתה במציאות, והשקפת הכחנית והאפשרית, הוא כפי שהיתה יכול להיות וכפי שהיא בחוק כח האפשרות, ולפעמים יש דיצתה הפעולה אל המציאות באופן שאין עוד באפשרי שתצא טובה ומאושרה יותר מכפי שיצתה בפועל, ואז אם ידובר על המפעל הזה ועל הפעולה הזאת ממדרגת טובת ואושר הפעולה, י"ל דאין שום סתירה להמציאות והאפשרות אחרי דיצתה במציאות כפי שיכולה להיות באפשרי, ואולם אם היתה יכולה לצאת באופן היותר נאה וטוב, ורק כי ממציאה המציאה ע"ז האופן הגרוע, אז יש לומר דבכח היתה יכולה להיות יותר טובה ומאושרה מכפי שהיא עתה במציאות. שמירה היא ג"כ פעולה ויש בה שלש מדרגות שמירה תכליתית ושמירה אמצעית והעדר השמירה (הנחה ג'), והמדרגות האלה הן בערך עצמת וטיב השמירה, וע"כ מובן דמסתם שמירה יש לדבר על שני אופנים, משמירה המציאותיית, היינו כפי שהיתה במציאות כפי ששמר, ויש כמו כן לדבר משמירה כחנית, היינו כפי שהיתה יכולה להיות בכח כפי שיש באפשרות לגעת במדרגת השמירה, דיש לפעמים שבמציאות היתה השמירה גרועה, וכפי כח האפשרות השמירה היתה יכולה להיות יותר בשלימות

הנחה ו

בשמירה בפועל יש שני חלקים, שמירה כללית, שמירה חלקית

באור, יש שני מיני שמירות שמירה מציאותיית ושמירה כחנית ואפשרית (הנחה ה'), שמירה מציאותיית היא כפי שהיא בפועל, ושמירה כחנית היא כפי שהיתה יכולה להיות (באור להנחה הנ"ל), והנה יש שלש מדרגות בשמירה, שמירה תכליתית ושמירה אמצעית והעדר השמירה (הנחה ג'), שמירה תכליתית היא שהשמירה היתה במדרגה היותר נעלית, שמירה אמצעית היא שאינה בשלימותה (באור. להנחה הנ"ל), ומובן דשמירה כחנית מתייחסת לשמירה תכליתית, דשמירה תכליתית היא שאין למעלה הימנה עוד, והנה שמירה בפועל יכולה להיות או שמירה תכליתית או שמירה אמצעית או העדר השמירה, ומובן דאם היתה בפועל שמירה תכליתית אז התאימה השמירה המציאותיי עם השמירה הכחנית דכפי שיש בכח השמירה להגיע כן שמר בפועל, וע"כ שמירה כזאת נקראת שמירה כללית דבה נכללו כל חלקי השמירה, ואם היתה במציאות רק שמירה אמצעית אז נקראת רק שמירה חלקית, אחרי שלא השלים בה כל חלקי השמירה ביחד ורק חלק מהשמירה השלים בה, והנה שמירה ביחס הבטחון בקיום דבר הנשמר מתחלקת ג"כ לשני חלקים, מצד המשתמר ומצד המשמר (הנחה ב'), ושמירה מצד המשתמר הוית רק שמירה אמצעית, ע"כ ממילא הוית שמירה חלקית, ואם היתה גם מצד המשמר הוית שמירה תכליתית, והוית שמירה כללית

הנחה ז

בהפסד דדבר המשתמר, יש שלשה חלקים ראשים, א) הפסד מצד העדר היכולת, ב) הפסד מצד חסרון בשמירה, ג) הפסד מצד העדר השמירה

באור, יש שני מיני שמירות שמירה מציאותיית ושמירה כחנית (הנחה ה), שמירה מציאותיית היא כפי שהשמירה היתה במציאות ובפועל, שמירה כחנית ואפשרית היא כפי שהיתה יכולה להיות (באור להנחה הנ"ל), ובשמירה בפועל יש שמירה כללית ושמירה חלקית (הנחה ו'), כי יש שמירה תכליתית ושמירה אמצעית והעדר השמירה (הנחה ג'), ואם שמר שמירה תכליתית הוי שמירה כללית, ואם שמר רק שמירה אמצעית הוית שמירה חלקית (באור להנחה ו'), ואם לא שמר כלל מובן דמקרי העדר השמירה, והנה אם שמר שמירה כללית דהיא שמירה שאין למעלה הימנה, דבה הוית השמירה גם מצד המשמר, כי השומר בעצמו הי' שם ובכ"ז בא הפסד לדבר המשתמר, מובן דהפסד כזה הוא שלא מצד איזה חסרון בשמירה, אחרי דהשומר הי' שם ובכ"ז בא, וע"כ הפסד כזה נקרא מצד העדר היכולת, דאין ביכולת השמירה למנוע את ההפסד הזה מן הדבר השמור, והפסד כזה שבא גם בעת התמלאות חוקי השמירה על תכליתם, כי השומר הי' ג"כ שם ובכ"ז בא ההפסד, הפסד כזה נקרא אונס היינו שהי' אונס בגוף הדבר, אבל אם ההפסד בא מצד שלא שמר כראוי, כי היתה שמירה חלקית רק מצד המשתמר, ומשו"ז בא ההפסד שנגנב החפץ, הפסד כזה נקרא הפסד מצד חסרון בשמירה, כי אם אמנם ששמר אבל לא שמר שמירה תכליתית והי' החסרון בשמירה, כי כל גניבה הוא שהגנב גונב בעת שהבעלים אינם רואים, וא"כ כיון שנגנבה והוא לא הי', הלא י"ל דאם הי' משמר שמירה תכליתית והי' בעצמו שם לא הי' מגיע ההפסד, ואם בא ההפסד מצד שלא שמר גם מצד המשתמר, כי הניח החפץ במקום תורפה וגלוי אז נקרא הפסד מצד העדר השמירה, אחרי שלא שמר כלל וזהו פשיעה בשמירה דגדרה שלא שמר כלל

הנחה ח

הפסד בדבר המשתמר ביחס חובת המשמר ויכלתו, מתחלק לששה חלקים, א) הפסד בשמירה כללית ובסבת העדר היכולת, ב) הפסד בשמירה חלקית ובסבת חסרון בשמירה, ג) הפסד בשמירה חלקית ובסבת העדר היכולת, ד) הפסד בהעדר השמירה ובסבת העדר השמירה, ה) הפסד בהעדר השמירה