ומצור דבש עב
Umi-tsur devash 72 · ומצור דבש · free full Hebrew text
Open in the reader →גבולו. שידע והכיר שכל המורכבים שם הם בדרך זה אבל לעולם דלא סגי למסמך בשאר מקומות דאולי איתא דוכתא דלפי טוב הארץ או דרך הרכבה שם יוכל למצוא סי' אתרוג אף במורכב. ומאחר שהרב הנז' הוא אשר מצא את הסי' הנז' א"כ הוו דלא להוסיף עלה ואין לסמוך על סי' אלא באותן שבקצה גבולו וכיוצא הנה כי כן אני אומר. דאע"פ שבדקתי אלו האתרוגים המסופקים ששלחתם לי ומצאתי בהם כל הסי' הנז' בתשו' הנז'. וגם מה שהוסיף הרב החביב ובעל ע"ש. דהיינו הגרעינין. מ"מ פשיטא לי דכל היכא דלאו שעת הדחק הוא אלא שנמצאים בעיר אתרוגים ודאים אין לסמוך לצאת ידי חובתן באלו אפי' יהיו יותר מהודרים דאין ספק מוציא מידי ודאי וכו' ע"ש. הראית לדעת דאין אלו הסי' מובהקים. ובזה יש לפשוט ספיקו של הרב זכות אבות הנז' וז"ל באתרוגים שקרא עליהם ערעור שהם ממין המורכבים והוצרכו לבדקם בסי' הנז' ולא נמצא בו דבר טוב כי אם הבליטות ונסתפק הרב ז"ל באלו הסי' הנז' אם להכיר האתרוג צריך ג' סי' או אם להכיר המורכב צריך ג' סי' ונ"מ אם נמצא סי' אחד ומסיק הרב ז"ל ואשר אני אחזה למעשה שכל שקדם הספק ממקום הבאתם כל שיש רגלים עדיין לספק בחזקת פסול הם עומדים עד שיתברר הדבר בירור גמור בכל הסי' ואם נמצא אחד מקולקל הגם שאינו ממש סי' מורכב יש לנו לחוש למורכב וכו' ע"ש דלפי האמור למעלה אפי' יהיו כל הסי' הנז' מאחר שקראו עליו ערעור לא מהני ולא מידי אלא בשעת הדחק וכמ"ש ועיין עוד מה שכתב הרב זכות אבות סי' אחר להכיר המורכב שהמיץ שלו חמוץ והאתרוג יותר מתוק מהלימונים המתוקים ומקרא מלא כתפוח בעצי היער ומתרגמינן כאתרוגא וסיפיה דקרא ופריו מתוק לחכי ומה שלא הזכירו סי' זה הפוסקים הוא לרוב פשיטותו שהוא סי' גמור של הלימון וכשלא נמצא חמוץ וכו'. ולפי האמור למעלה משם הרב מכתם לדוד אתי שפיר שלא הזכירו הפוסקים זה דהסי' הנז' אינם אלא דוקא במקומות הידועים להם ושם אפשר דזה אינו סימן אלא דוקא הסי' הנז'
וכן ראיתי בתשו' שבות יעקב סי' הנז' דאין כל המקומות שוים בסי' הנז' לחד תירוצא וז"ל שאחר שהביא דברי מהר"ם אלשיך בתשו' סי' ק"י שסי' של המורכב הוא שהמיץ בתוכו מרובה. משא"כ לאתרוג בלתי מורכב שהמיץ מועט והקליפה שעליו עבה מאד. והביא תשו' הרמ"א שכתב ג' סי' וכתב דאף דלכאורה נראה לסותר לדברי תשו' מהר"ם אלשיך שכתב דאין הפרש אלא במיץ ושם נותן ג' סי' וקשה להשוותם אפשר דאין כל הארצות שוים וכמשמעות לשון רמ"א בתשו' הגדלים בארצינו ע"כ
הגם הלום ראיתי בס' ביכורי יעקב הנד"מ סי' תרמ"ט וז"ל גם הסי' שהביא הע"ש אף דהוא כתב דסי' מובהק הוא כבר בדקתי באתרוגים הרגילים אצלינו ושיש להם כל סי' אתרוג כשר שלפעמים הגרעין שוכב באורך ולפעמים ברוחב ולפעמים מקצתן באורך ומקצתן ברוחב לכן ע"י סי' זה ג"כ אי אפשר להבחין. גם מוהר"י פדואה עצמי נראה שכל הסי' אינם מובהקים מדכתב דבאותן דמחוז פולייא הם מסופקים ולכן אין לסמוך על הסי' הנז' בין להכשר בין לפסול ואין ליקח אתרוג אלא הידוע במקום גידולו שאינו מורכב ע"כ. ובזה הותרה שאלה הא' שבשלישית. ונבוא ג"כ לב' שבג' שכתב שמה הוא אופן המוהל יותר רחב בעובי האתרוג דתערוך הסובב וכו' אנא דאמרי אם היה רואה מעכ"ת מקור הסי' הנז' בתשו' מהר"מ אלשיך ודאי לא היה מסתפק בזה וז"ל מהר"ם אלשיך שם ואין הפרש אלא שהמיץ שבתוכו מרובה. משא"כ לאתרוג בלתי מורכב שמיץ שלו מועט וקליפה שעליו עבה מאוד. ומאחר שכן מה יש לנו אם תערוך המסובב וכו' הלא הדבר מפורש לעין כל דזה תוכו מרובה וזה תוכו מועט ודברים פשוטי' הם ואין צריך להאריך בהם
ונבוא ג"כ לשאלה הד' והוא סי' הגרעין האם הוא מוסכם לחשוב אותו עם השלשה ויהיו ארבעה סי' הרכבה או אינו מוסכם והשלשה סי' הם עיקר ודבר זה כבר נפתח למעלה בשם הרב ביכורי יעקב דאינו סי' מובהק הוא ואחיו כיוצא בו. ובזה ג"כ הותרה הה' והו' והז' והם אלי השאלות ה' בעיר קורפו בעצמה או בג'נווא ויפו היש בה אתרוגים אשר תוכו כל בשר והגרעין עומד לאורך האתרוג בלי מוהל ומיץ או כל המין אשר שם עם מיץ ומוהל ועוד האם כולם הגרעין עומד לאורך האתרוג או כולו לרוחבו או יש ויש. ועוד האם כולם העוקץ בולט או יש בולט ויש שוקע ועוד המוהל והמיץ אשר בו מה טעמו. ואם יש איזה שינוי באופן המיץ וריבוי המים. והנה בזאת השאלה עם דלא נפקא לן מידי לענין דינא דאפי' יהיו כמות שיהיו אין למדין מקורפו דאיתחזק למקום אחר דלא איתחזק מאחר עלות למעלה דאין אלו סי' מובהקים ושאלתי על אתרוגי קורפו אם יש סי' הנז' ואמרו לי יש מהם מהסי' הנז' ויש שאי' איך שיהיה לא נ"מ מידי לענין דינא כדבר האמור
ונבוא ג"כ לשאלה הו' והיא מה שפסק כמוהר"י ביב'אס זצ"ל בהסכמת רבני ירושת"ו במה שסומכים כל תפוצות ישראל ומברכים על קורפו וג'נווא ויפו ת"ו בלי פקפוק ומוחזקים בעיניהם לכשר בלי ספק מורכב אם הוא בדעתם שיש בהם סי' כשרות ואין בהם סי' ההרכבה או כל זמן שיתברר להם שהם מקורפו ויפו מוחזקים בכשרות מבלי שישגיחו בסי' שאף יש בהם איזה סי' הרכבה אין משגיחין עליו נפקא מינה הסי' שכתבו הפוסקים אינם בהחלט גמור אלא באיזה מקומות דוקא ועל רוב דוקא לאותם מקומות ע"כ
הדבר מפורש מכל האמור למעלה המקומות המוחזקים אין להשגיח בסי' הנז' כלל אפי' יהיו סי' ההרכבה הנז' וא"כ אתרוגי קורפו ויפו וג'נווא שהם מקומות המוחזקים אין להשגיח כלל בסי' הנז' כי הסי' אינם אלא לאיזה מקומות. כדבר האמור מפי הרב כמהר"י ביבאס זצ"ל בהסכמת הרבנים ואין לערער עליהם כלל כ"ז שיגיעו לידם בחתי' מריה דאתרא שהם של קורפו ושל יפו ותו לא מידי ולא דוקא בקורפו אלא ה"ה במקומות המוחזקים לאתרוגים אין לערער אפי' יש להם סי' הרכבה הנז' ובארצות המערב העיר המוחזקת לאתרוגים היא עיר תארודאנת וכמעט כל המערב נשען עליהם ולא שמעתי וראיתי לבודקן כלל ע"י סי' הנז' אלא כיון דאיתחזק איתחזק ובזה הותרה ג"כ שאלה שביעית ששאלת אם ידוע איזה דבר באופן סי' אתרוג מערב ודמשק וארם צובא בענין העוקץ והמוהל והמיץ והגרעין דלא מפיהם אנו חיים והעיקר בזה היא החזקה ותול"מ. זה כתבתי בעטי'ו של נח'ץ אגב טרדאי שלא באתי לכלל ישוב עד הנה וכל זה תלוי ועומד בהסכמת מר"ן מלכ'א משיח'א עט"ר וצ"ת ראשון לציון חיים עד העולם אכי"ר. פה המדבר משיחי'ו זעיר ולא מן חבריא: הקטן מע'ט דב'ש