ומצור דבש עא

כדכתב הרב ז"ל לא הו"ל לומר הואיל ונעבדה ואפי' למ"ד וכו' דלהכי מקשו הרב מג"א וה' טו"ז דאי הכי לא איצטריך קרא למיסר כלאים דתפוק ליה דנעבדה בו עברה וג"כ עז כלאים יפסל קרנו לשופר יע"ש ועיין עוד בתשו' שבות יעקב מה שהקשה עוד לטעם הלבוש ומסיק דטעם פיסולו כמו שמסיק הרב מהר"ם אלשיך בתשו' משום דשני מינים מעורבים וגם הוי כחסר יע"ש והרב מג"א נתן טעם לפיסולו משום דלא מקרי אתרוג וכו'

ואחר הודיע אלק'ים אותנו את כל זה נחזור את שאלותיך אחת אחת והשאלה הרא' היא ז"ל אם המין הנק' פורטוקאן והמין הנק' נריניג והמין הנק' לימון מתוק שנאכל חי והמין הנק' לימון חמוץ אם כל אחד בריה מששת ימי בראשית וכל אחד יש לו שם בפני עצמו או הם בריה אחת או שנים ומרוב הזמן ע"י איזה הרכבה או איזה פעולה נשתנו באופניהם וטעמיהם כמו שע"י חתיכת זהב ישתנה צורת האתרוג ויתחדש בו דד ושושנה מה שאינו בטבע בריאתו ואם כל אחד מין בפני עצמו האם גם הלימון מתוק וחמוץ כל אחד בפ"ע

הנה שאלה זו עם דלא נפקא לן מידי לענין אתרוג דבכל אופן שתהיה ההרכבה ממין שיהיה פסול ועומד. אלא הנפקותא היא לענין כלאי אילן. וטרם כל נקדים דברי הרב חסד לאברהם מעין ז' נהר ז' וז"ל ודע כי ל' מיני פירות אילן נבראו בעולם ומכל מין ומין יש הרבה וקחשיב ענבים ותאנים תפוחים אתרוגים לימונים אגסים חבושים תותים וכו'

והרב שבות יעקב בתשו' הנז' בתוך כתב דבריו ז"ל ותו דאף דהרכבת אילן באילן כמו אתרוג בתפוח אסור משום כלאים כמ"ש הרמב"ם פ"א מה' כלאים מ"מ אתרוג באילן לימון אפשר דהוי מין במינו וליכא בו איסור הרכבה וכמ"ש הרמב"ם בהלכות כלאים פ"ג דין ה' וז"ל. וכן אם יש שם זרעים ואילנות אחרות אע"פ שהן ב' מינים בטבעם הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה או פרי של זה דומה לפרי של זה דמיון גדול עד שיראה כשני גוונין ממין אחד לא חש' הן לכלאים ע"כ הנך רואה דאפי' באתרוג עם הלימון דהם ודאי ב' מינים אומר הרב דאפשר דלא הוי כלאים. ושוב ראיתי שהדבר ברור בתשו' בית אפרים הנד"מ בח' א"ח ד' מ"ט ריש ע"ד הביא דבריו הרב מאורות נתן יצ"ו בספרו משבצות זהב שהרמב"ם ז"ל ס"ל כדעת הירושלמי דהרכבת אתרוג בלימון הוי מין במינו יע"ש. א"כ דון מינה ואוקי באתריה דאם באתרוג והלימון דהוי ודאי ב' מינים וב' שמות מאחר דדמי במקצת הוי מין במינו. וקו"ח בן בנו של ק"ו בענין הלימונים דכולם מין אחד ודאי. וכמ"ש הרב חסד לאברהם דאם אתה אומר כל אחד מין בפני עצמו טפי להו מ"ל פשיטא דלא הוי כלאים ודבר פשוט וברור הוא וא"צ אפי' להעלותו על הספר ובדיו אלא להפקת רצונך דוקא ואם כוונת מעכ"ת בזה אלא לחקור ולדרוש ולדעה אם כל בריה בפ"ע או לא. ולא לענין דינא. גם בזה שאלתך הותרה מדברי הרב חס"ל דקא תשיב ל' ובכל מין יש כמה מינים אם במין הלימון ג"כ יש כמה מינים ובמין הנק' פורטוקאן שמעתי אומרים שהוא מורכב מהנריניג ומלימון המתוק ושאר מינים כולם מין לימון כמדובר. ובזה הותרה השאלה הרא'. גם השניה ששאלת וז"ל השני מיני לימון חמוץ דמצויים במצרים אם כל אחד בפ"ע מששת ימי בראשית או ב' מין אחד

ונבוא ג"כ לשאלה השלישית והיא ג' סימני האתרוג המורכב הם שלשה חלק והעוקץ בולט והמיץ אשר בתוכו רחב מעובי גוף האתרוג. האם הסימנים מובהקים ומוחלטים. ומה הוא אופן המוהל רחב מעובי גוף האתרוג בפירוש מוחלט ומפורש. כי ידוע מה שהוא סביב אפי' למראה עינים נראה המסובב יותר מן הסובב עכ"ז כשתעריך ותכלול הסובב נגד המסובב יהיה הסובב יותר מן המסובב ע"כ

הנה שאלה זו כוללת שתים הא' אם הם סי' מובהקים והב' פי' מוחלט במיץ רחב. ואשיב על ראשין ראשון ואומר דאנכי הרואה דאשר הביאך לזה הוא לשון הרב טו"ז שם ז"ל שוב ראיתי בתשו' רמ"א סי' קכ"א שכ' מהר"י פדואה ז"ל זיל קרי בי רב הוא בארצינו שאין יוצאים בו אפי' על ידי הדחק ונתן בהם סי' שם הא' כי המורכבים הם חלקים ולאתרוגים בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם. הב' מורכב העוקץ בולט ובאתרוג שוקע ועומד ועוד נתן סי' במה שבתוכו. וסובר מעכ"ת שכל אלו הסימנים לאפשר דנוהגים בכל המקומות ובכל זמן. ולכן ספוקי מספקא ליה אם הם מובהקים. ולא כן אבי דכל אלו הסי' שהעתיקו האחרונים מתשו' מור"ם ז"ל אינם אלא דוקא לגדילים בארצותיו לא זולת. וכן הוא לשון המ"א ז"ל שם וסי' אלו מובהקים לאתרוגים המורכבים הגדלים אצלנו ע"ש. ומהתימא על הבה"ט ז"ל ס"ק ז' שאחר שהעתיק דברי המ"א סיים וז"ל וסי' אלו מובהקים בסתם כאלו הסי' נוהגים בכל מקום ובשלמא בדברי טו"ז אין לתמוה מאחר שכבר הקדים בתחי' דבריו זיל קרי ברב בארצנו וכו' איכא למימר שהסי' שאמר בסוף דבריו קאי אדלעי' אלא בדברי בה"ט שמביא בסתם קשה. וכזה וכזה יש לתמו' ג"כ בדברי הרב כמוהר"ר זלמן בש"ע שלו שכתב ג"כ בסתם כאלו היא הלכה למעשה וזה לא יושיענו דאפי' יהיו כל סימני אתרוג ומהודר בכל מין הידור אם לא היה המקום מוחזק לאתרוגים כמו קורפו וכיוצא אין לסמוך עליו לצאת י"ח וכמפו' יוצא בשו"ת מכתם לדוד סי' ח"י שנשאל ע"ד אותם האתרוגים הבאים ממקום הנק' בוק די קאטרו שבדקו אותם ונמצאו שלימים בסימניהם ונמצאו ח"י דעות. ואחר שפלפל הרב בחכמה כתב תוך דבריו ז"ל איך שיהיה דעת כל הגדולים הללו דאסירי מדאורייתא וכו' וכיון שכן אי ס' דאורייתא נינהו באתרוגים דלא ידעינן אי מורכבים נינהו או לא דלא איתחזק בהו לא היתרא ולא איסורא מעתה איכא למימר לכאורה לאכשורינהו מכח ס"ס אלא שכבר כתב הרא"ם בתשו' דאפי' בס"ס אין להתיר לכתחילה ומה גם הכא דספק קמא אינו ספק גמור בשכבר הראית לדעת דכל הנהו רבוותא אסרי וכי תאמר בלבבך בוא ונסמוך על הסי' כדי שיצאו מספק מורכבים ליתא. דבשלמא אי הוה אשכחן בגמרא ובפוסקים איזה סי' ברור פשיטא דהוה סמכינן עליה ברם לא נמצא מזה רק בתשו' מור"ם הנז"ל דכתב בנו של מוהרמ"פ וז"ל והמורכבים הגדלים במדינות אלו ניכרים וידועים אצלנו. אבל ממחוז פוליא באים אתרוגים אשר אנחנו מסופקים בהם ואני כותב ג' סי' אשר תוכל להבין בהם המורכבים הגדלים בארצינו כי מפולייא לא יכול לבוא אליכם כי הרבה מכם הדרך סי' הא' ע"כ הרי שלא החליט הרב הדבר לגמרי לסמוך על הסי' ההם בכל מקום דא"כ מאי ספיקיה באותן הבאים ממחוז פולייא ליבדקינהו מר בסי' דידיה ותו מאי קא"ל כי בסי' אלו יכול להבין המורכבים שבארצותיו כי מפולין לא יכול לבוא אליהם אם איתא שהסי' הללו מובהקים הן מאי נ"מ אם יבוא אליהם מפולין או אפי' מהרי חושך. יוכיחו סי' עליהם. א"ו שלא אמר הרב לסמוך על הסי' אלא באותן שבארצות