ומצור דבש רצד

ומסירה וזכיה גמורה שו"ק כדו"ך לפו"ד וכתחז"ל וכך אמר האב המזכה הנז' להבנים הזוכים הנז' זכו לכם בסך ת"ק דורוס כאו"א מכם מהמשכונה שיש לי במתא אוראן יע"א ובכל זכותא ושעבודא דאית לי ולב"ך בסך הנז' כי כבר סילקתי עצמי ורשותי וזכותי וכחי ושעבודי ועצם ורשות כח וכו' בב"ך מעל אלף דורוס מהשטר משכונה הנז' סילוק גמור והקניתי וזכיתי ומסרתי לכם אלף דורוס מהשטר משכונה הנז' עה"ד הנז' דהיינו ה"ק דורוס לכאו"א מכם והקנאה ומסירה וזכייה גמורה שו"ק כדו"ך כבחו"ת כל המסירות הנהוגות והנעשות בקרב ישראל בכאוה"מ והנאות כפיה"ד וכתחז"ל. ועוד אמר לנו כהה"ר ברוך הנז' שלאי"ו שעה אחת קודם שילב"ע כל החובות שיראו וימצאו שחייבים בניו הנז' לאביהם הנז' הן בשטר הן בע"פ הן ע"פ פתקא ופנקס או כתב יד אין להם לתבוע זה מזה וזמ"ז כלום מכל מה שחייבים לאביהם הנז' מש"פ כלל אלא כל אחד ואחד מהם יעמוד במה שחייב לאביו הנז' הר' המ' ואין להם לתבוע זמ"ז וזמ"ז כלום והמעות הנשארים מהמשכונא שיש לו במתא אוראן עם כל המטלטלין שיראו וימצאו במצב פיטרתו לאי"ו כל מאי דמתקרי נכסי יעשו לו כל כבודו הראוי לו ע"ת השנה והמותר אח"כ יתחלק בין שלשה האחים הנז' כפה"ד והתקנה שתקנו חז"ל והועה"ך שט"ז מומ"ע ועי"א בכחז"ו סבדי"ץ הכל כתחז"ל דלא כאס' ודלא כטו"ד ורשות גמורה נתן לנו כהר' ברוך הנז' נר"ו לכתוב ולחתום שט"ז מאחד ועד מאה שלא תגמר שליחותנו עד שיצא מתחת ידינו שטר מסירה וחלוקה הנז' כו"ח ע"פ הפוסק היותר מקיימו שכל חפצו ורצונו של כה"ר ברוך הנז' לקיים ולאשר ולחזק כל הבא כתוב לעיל בלי להפיל דבר מה ארצה מכל הבא כתוב לעי' מראש וע"ס ונגמר הכל בקוש"ח וכו' מיד כהר' ברוך הנז' כאמור והיה זה באחד בשבת שנים עשר יום לח' שבט ש' ובר"ך א"ת עמך לפ"ק בטיטוואן יע"א והשובו"ק. ע"כ נמצא כתוב בשטר הנז' וחתומים ע"ז מוה"ר כמוהר"ר יצחק נאהון נר"ו וכהה"ר אברהם גאביזון נר"ו שחתימתם ניכרות אצלינו ולראיה שעמדנו על ההעתקה הנז' כראוי ח"פ טיטוואן יע"א בע"א לח' תמוז יה"ל לטובה שנ' תרל"ג לפ"ק והשו"ב וקיים וחתומים ע"ז שמעיה רופא ומשה כאלפון ע"כ: זה נוסח כתב אשר שלח לי מע' הרב המופלא וכבוד ה' מלא ר"מ ור"מ כמוהר"ר משה פארדו יצ"ו מעי"ת נ"א יע"א בט"ו באב התרל"ג אודות שטר הצוואה הנז'

בראש אמי"ר אנכי אדרוש מעמו אלף עולו"ת יעלה שלומ'ו מעלה ע"ג מעלה לשם ולתפארת ולתהלה הוא ובניו ומלאך פניו ברבות הטובה כי"ר שתי אותותי אלה יען כאן נמצא הר' שמואל לעסרי בנו של הרב ברוך לעסרי נ"ע והוא שאלני על אודות השטר מתנה הכתוב מעל"ד לראות היעמדו דברי אביו נ"ע שהוציאו מכלל המשכנתא כמפורש בשטר הנ"ז והוא הולך וצוע'ר לדעת מה זה

א) טען הר"ש הנז' כי אעיקרא לא היה חייב לאביו הר' ברוך נ"ע כלל ומה כחו יפה להעבירו מירושת אמו כפי תקנות המגורשים יכול על מגן ופטומי מלי שאמר אביו לעדים וסהדי לאו אמילתא מסהדי אלא במאמר פיו של אביו ולא מפיו אנו חיים

ב) כי כפי החשבון שכה"ר יוסף בני בכורו נוגע לו בנכסי האב אלף דורוס ת"ק שהיה לאביו עליו ות"ק שנתן לו מדמי המשכונה נמצא לפי"ד די"ל מחלקו שני אלפים דורוס ממון האב שנוטל בהם חלק בכורה א"כ צ"ל שחוץ מדמי המשכונה היו לו ג' אלפים בקירוב א"כ נוגע לו לשמואל שליש בנכסי האם שאין בהם חלק בכורה ורביע בנכסי האב מפני חלק הבכורה א"כ אפי' אם היה האמת כדברי אביו שהיה חייב לו ת"ק דורוס כמו שאמר אביו עדיין תובע השליש מחלק אמו כ"ש כי להד"מ שלא היה חייב לאביו

ג) דידוע דאין הבכור נוטל כמלוה ובמלוה שעמו פלגי א"כ דל מהכא חצי חוב הבכור וכל חובו לענין הבכורה וצריך שיהיה הממון המצוי לאביו בעת פטי' הרבה יותר מהנז"ל ואין אתנו יודע אופן וס' החלוקה לפי תקנת המגורשים כשמתה האשה בחיי בעלה ואפשר מידיעה ההיא נדע שורת הדין. אחלי אדוני יען איני בקי במנהגי כתובות ערי המערב וספרי דבי רב אינם אתי יודיעני דעתו בשאלה הנז' ועמו הס"ר לדעת מה אשיב שואלי דבר ותשובתו הרמתה מהרה תשמ"ח: אחיו והוא הצעיר משה פארדו ס"ט

תשובה. כתוב בס' קיצור התקנות שנדפס בס' ברית אבות ד' ע"ז ע"ג סי' כ"ו וז"ל מוטל על הב"ד אשר יהיו בימים ההם כשיפטר לב"ע איש או אשה לעמוד עליהם עד שיחלקו יורשי הבעל עם האשה או יורשי האשה עם הבעל ואפי' בתוך שבעה ימי אבלות ועכשיו נהגו שלא למהר כ"כ אך על כל פנים לא יאחרו יותר מחדש ע"כ

ואחרי הודיע אל' אותנו את כל זאת מה מקום לטענת הר"ש כי לא היה חייב לאביו וסהדי לא אמילתא מסהדי אלא במאמר פיו של אביו ולא מפיו אנו חיים וכו' ואלו דברים של הבל כי מאחר שעל הב"ד מוטל הדבר כאמור וראינו בצוואה שהכל נעשה ונגמר ע"פ הרב הגדול מאריה דאתרא נר"ו אשר בודאי שמו הטוב לא מוזר למני"ר שידיו רב לו במלחמתה של תורה ומי כמוהו מורה בטיטוואן וראינו שבדברי הצוואה כתוב שאמרנו לו וכו' מה כח יש לו וכו'. והשיב לנו שהר' יוסף חייב לו וכו' ולפי דקדוק החשבון שחייבים כה"ר יוסף וכו' נמצא שזכה הר' ברוך כמעט לעצמו ולזכותו ורשאי לחלקו כפי חפצו ורצונו והחלוקה שעשה כדין וכשורה וכו' ולכן מסר לכל אחד ת"ק דורו' וכו' ע"כ ובודאי הגמור שכשאמר דברים אלו הר' ברוך נ"ע חס וחלילה להאמין כי לא חקרו ב"ד על זה והראה להם הכל כתוב בספר ולא חשו לכתוב בצוואה כמו שראינו כמו שהיה צריך לשופרא דשטרי כי הדבר מובן מאליו ופשוט וברור. גם בטענתו הב' שנמשכה מהראשונה לפ"ד הבל כי המובן מהצוואה שזה האיש לא נשאר לו קרן מעות בעין כי אם דמי המשכנתא והראיה ממה שצווה והמעות שנשארים מהמשכנתא שיש לו במתא אוראן ע"כ המטלטלים וכו' ולפי דעתו שהר' יאודה והר' יוסף כבר לקחו מכתובת אמם חצי המעות שהיה לו קרן דהיינו אלף. ונשאר לו כנגדם אלף שבמשכנתא א"כ צא וחשוב אלף שלו על ארבעה חלקים מגיע לבכור פי שנים ת"ק וביען שהבן הקטן הוא עלוב שלא לקח בירושת אמו שהיה צריך ליטול