ומצור דבש רפה

כמהר"ם די בוטון והרב כרם שלמה ז"ל. ועשו כפשטות דברי מרן בפי' ס"ח סעיף מ"ם יעו"ש

טו) הרב שמן המשחה דקי"ח סי' קמ"ח. כתב שבזכרון החליצות שבמתא בלאט. נמצא כתוב כי מנהגם לחלוץ ב' המנעלים בבת אחת דווקא. ובענין התרת הרצועות עשו כסברת הרב בית דוד ז"ל. וכן עשו מעשה עוד כמה פעמים. יעו"ש

טז) הרב עולת משא אות ה' הביא משם הרב מר אביו שמחת יהודה. לחלוץ ב' ביחד כס' מרן. ואין הספר שמחת יהודה בידי לראות דב"ק במקורן

טוב) הרב זכור לאברהם אלקלעי ז"ל בסדר חליצה שלי בדף ע"ר ע"א ד"ה חליצה. ובדף רע"ב ע"א אות י"ג. שכתב דאטר רגל אם יש לו אח אחר יחלוץ האחר כס' מהריק"ש. ואם לאו חולץ בב' רגליו בבת אחת. ועיין הסדר בס' כרם שלמה עכ"ל

ומדברי הרב נראה דס"ל דאף אם אין לו אח אחר חולץ בב' מנעלים בבת אחת וכס' הרב כרם שלמה. וכמ"ש וזה דלא כהמנהג ארג'יל שכתבנו לעיל

חי) סדר החליצה להרב כמהר"י ן' וואליד ז"ל בספרו ויאמר יצחק ח"א בסדר החליצה אות כ"ו ומשם בארה

הנה עד כה השיגה ידי יד כהה לאסוף ולקבץ סברות הפוסקים דפסקו כמרן ועשו מעשה כסדר מרן. מהספרים הנמצאים אתי במחיצתי. ואולי נמצא כן בספרי הקדש אחרים שאינן עמדי כעת. ועכ"פ אתה הראית דרבים אשר אתנו במערכה זו כסדר מרן לחלוץ בבת אחת. מאשר נמצא אתנו במערכה ראשונה דסברי מרנן לחלוץ בזה אח"ז. וגם זאת רק מתוך דוחק של קושי החליצה באופן סדר מרן ז"ל. ועתה אשר תלי"ת מצאנו אופן מרויח לעשות כסדר מרן ז"ל. הכי עבדינן וממנו אין לזוז כי אתכא דידיה סמכינן וחלצינן שתיהן בבת אחת בדאיכא אח אחר מיהא. והדברים ברורים. וכן עשינו הלכה למעשה פה ק"ק מצרים השתא הכא התרס"ב ליצירה. והנני מסדר הסדר כדעת מרן המלוקט מספרי הפוסקים ז"ל דעשו כדעת מרן עם תיקון לכל החששות שנאמרו בדבר. להקל מעל הרב המסדר החליצה אשר יראה דברינו אלה. בטורח בעשית הסדר. וה' יעזרני עדכ"ש

ודע שבצורת המנעל של שמאל. עשינוהו כדעת כל הפוסקים ז"ל כי מלבד השינוי בענין הקרסים והלולאות שבמנעל הימין הנהוג. הנה הקרסים שהם הבוטונים הם לצד ימין החולץ ר"ל לחלל שחוץ לגופו. והלולאות שהם הרצועות המנוקבים שבהם מכניסים החומרתות שהם הבוטונים הם לצד שמאלו ר"ל לחלל שבין רגל ימין לרגל השמאל כדי שעי"ז יכנסו הקרסים בלולאות בענין חזק ואמיץ. ובמנעל השמאל הוא להפך שהבוטונים הם לצד שמאלו לצד חלל שחוץ לגוף היבם. והלולאות לצד ימין ר"ל לצד החלל שבין רגל לרגל ובצורה זו הרי ניכר ההבדל שבין מנעל ימין לשמאל. אכן עשינו גם שינוי אחר המורגש לכל. כי חתך המנעל באלכסונו מצד האצבעות מראש אצבע הרגל הגדולה עד שיפוע האצבעות עד האצבע הקטנה. של צד ימין חתוך באלכסון לצד ימין. ומנעל של שמאל הוא חתוך באלכסונו לצד שמאל. ובצורה כזאת לא יתהפכו לעולם הימין לשמאל. כי אי אפשר להכנס הרגל שמאל במנעל הימיני ולא להפך וכמ"ש הגאון שבות יעקב סי' קכ"ט. והביא דבריו הרב יד אהרן ז"ל בס' החליצה בהגה"ט אות ט"ו ושכן כתב הרב נחלת שבעה. וכן עשו מעשה בק"ק פראה יעו"ש. וצורת המנעל הזה הוא מוסכם אליבא דכ"ע. דו"ק ותשכ"ח: סי' כ'. (סדר ב' מנעלים) והא לך הסדר בקצרה

אחר שירחץ היבם שני רגליו במים חמין ובבורית, ויהיו נקיים לגמרי, יעטוף את שתי רגליו, בשני מטפחות נקיות, כל אחת במטפחת אחת כמובן ויבוא לפני הדיינים לבדוק רגליו אם הם נקיים, וכאשר ימצאו שתי רגליו נקיים לגמרי. ילבישו את היבם המנעל הימין של כל אדם תחילה, ובכל זמן הלבישה וקשרי הרצועות וכל מה דצריך לה. תהיה רגל השנית, עודנה עטופה במטפחתה. שלא תתלכלך בשום דבר. ואחר הלבישה של מנעל הראשון כנ"ל. יעמוד היבם על רגלו במנעל הלבוש בה כבר, ויגביה רגלו השנית וילבישו לו המנעל העשוי בצורת רגל השמאלי, המחודשת אשר עשו לו בסיבת אטרותו, והרי היבם לבוש שתי מנעליו, בשתי רגליו, נצב לפני הדיינים

ואח"כ יעמידו את היבם לפני העמוד אשר יסמוך עליו היבם מאחוריו, כנהוג, ויהיו ב' רגליו דחוקים בקרקע כנהוג, ויהיו ב' רגליו מרוחקים קצת זה מזה, ולא הרבה, רק כשיעור שיכנסו ידי היבמה ביניהם בעת התרת הרצועות, אשר היא עתידה להתיר ב' רצועות של שתי המנעלים כאחת, ואם יהיו מרוחקים הרבה. יקשה עליה ללכת מרגל אל רגל, הלוך ושוב, ואם ידחוק אותם זו אצל זו. לא תוכל לסבב בידיה בין רגליו, כי ע"כ לא יהיו רגליו רחוקות זו מזו, רק כשיעור כניסת ידי היבמה להפרדת הרצועות הנה והנה: ונגשה יבמתו אליו

בעוד היבם עומד ונשען על העמוד ורגליו דחוקות בקרקע, כאמור, וביד ימינה תתיר העניבה של הרגל ימין של כל אדם (שהוא שמאל היבם האטר הזה) תחילה, ואח"כ ביד ימינה ג"כ תתיר העניבה של רגל שמאל כל אדם (אשר היא ימין היבם האטר הזה), ואח"כ תחזור להתיר הקשר הראשון של רגל ימין של