ומצור דבש רפד

מהר"מ די בוטון ז"ל בתשו' סי' ט"ל שכתב משמו לחלוץ בשתיהן בבת אחת. יעו"ש

ד) מהר"מ די בוטון ז"ל שם שכתב וכן אנחנו נוהגים לכתחילה לחלוץ בשתיהן בבת אחת. ודעת הרב לעשות כן גם בשני גיטין יעו"ש

ה) סברת הרב הלבוש שכן כתב בפירוש בס' קס"ט כדעת מרן לחלוץ בשתיהן בבת אחת וכדעת רבו הרמ"א ז"ל כידוע

ו) הרב גור אריה הלוי ז"ל כן כתב בשמו הרב פחד יצחק לאמפרונטי ז"ל באות ח' דט"ו ע"ב בד"ה חליצה ברגל שמאל יעו"ש

ז) הגאון נתנאל טארבוטו ז"ל כן עשה הלכה למעשה בפירארה. כמ"ש בשמו הרב פחד יצחק שם

ח) מהרח"ש ז"ל בתשו' כ"י. וז"ל יראה לי שיש תיקון שיחבר היבם השתי רגליו יחד וידחקם בקרקע. ואח"כ תגביה היא בידה ובזרוע שמאלי דילה כל השני רגלים ביחד. ואח"כ תאחוז שני עקבי המנעלים יחד בידה הימנית. ואח"כ תאחוז בידה הימנית ראשי המנעלים ותחזור ותאחוז בעקבי המנעלים. ותעשה על דרך זה עד שתחלוץ ב' המנעלים יחד. ואם יראה בעיני כת"ר שאם תגביה הב' רגליו ותאחוז אי אפשר להיות היבם בעמידה. בשעת החליצה. לפי שבעודה אוחזת ב' המנעלים יחד ישמט גוף היבם לפניה. אז יוכל היבם לשבת על גבי כסא וכיוצא ואין בכך כלום. כן כתב משמו הרב כרם שלמה ז"ל בתשו' סי' נ"ו יעו"ש

ט) הרב כרם שלמה ז"ל שם דידיה. כתב שכן ראה גדולים עושים באטר אע"פ שאין לו אח אחר. וכן עשה מעשה בבית דינו ש' בעת"ה יעו"ש. וחלץ ב' מנעלים בבת אחת

יוד) סברת הרב מהר"י קובו ז"ל אשר הסכים הולך עם הרב מ"א ז"ל הרב כרם שלמה ז"ל הנז"ל. כמ"ש הרב כרם שלמה בסוף הסימן יעו"ש

יא) סברת הרב מר בריה בספר דבר משה. בסדר חליצה שלו. דקפ"ה ע"ב אות י"ג שכתב לחלוץ בשתיהם בבת אחת וציין לעשות הסדר כמ"ש הרב ר' אבהו ז"ל בס' כרם שלמה יעו"ש

יב) הרב בית דוד ז"ל באה"ע סי' ק"ח הביא דברי הרב כרם שלמה ז"ל. משם מהרח"ש. והוא ז"ל כתב תוספת ביאור מה שמצא בדברי מהרח"ש ז"ל בתשו' וז"ל. ואולי לענין מעשה הנ"ל הסכימו לחלוץ בבת אחת אכן לא כסדר הזה שחולצת בב' ידיה. אלא הכל ביד ימינה לבד דהיינו להתחיל להתיר הקשר אחד מהימיני. ואח"כ קשר אחד מהשמאל. וחוזרת חלילה אחד מזה ואחד מזה. ומשפלת צדדי המנעל יפה. מן הרגל. עד שלא תשאר רק העקב ואח"כ תגביה ב' רגליו כאחת בבת אחת בשמאלה. ותאחוז ב' המנעלים משני העקבים שניהם בידה הימנית יחד בתפיסה אחת ותחלצם. ובזה מתוקן שאין כאן חליצה ביד שמאלה כלל, ולפי שהגבהת ב' רגליו של יבם אי איפשר לו לעמוד אם לא שישב או יחזק מעט אמרו לו שיתחזק מעט באיזה עמוד עד שתחלוץ לו ושם מסיים הרב בית דוד ז"ל משם מהרח"ש שהיותר טוב שיחזיק עצמו באיזה עמוד כדי שתהיה החליצה מעומד. ע"כ

האמנם הרב בית דוד דידיה מסיים ע"ז וז"ל נ"ל לפי מה שאנחנו רואים בעינינו. שיותר טוב לעשות בישיבה לכחחילה. לפי שעיניו הרואות כשמחזיק עצמו לעמוד בעמידה לא יעצור כח לחבר ב' רגליו דבוקים יחד אלא נפרדים זה מזה ומתרחבים ואז אין ידה תופסת ב' העקבים כאחת. ובהכרח מקדמת אחד לחבירו. נמצא כדי להרויח שתהא בעמידה שהוא דבר שאינו של עיכוב. אנחנו נכנסים בספק דבר שהוא של עכוב שמקדמת אחד לחבירו. ולכן נ"ל לכתחילה לעשות בישיבה דאין לך חולה גדול מזה עכד"ק. ונאים הדברים למי שאמרן

ודע שהרב בית דוד ז"ל כתב דלא כתב כן מהרח"ש אלא בדאיכא אח אחר. אבל בדליכא אח אחר אין לזוז מלחלוץ בזה אח"ז. דהא הב"ח ומהר"מ מלובלין פליגי עליה דמרן אפי' בדיש לו אח אחר. ודיינו לעשות כהני רבוואתא בדבר שהרב"י חולק עליהם. אבל בדבר שגם הרב"י מודה להם היכא דליכא אח אחר שהוא מודה לחלוץ בזה אח"ז למה נעשה כנגד הכל עכ"ל

ואת אדוני הסליחה רבא מקדושת עצמותיו במ"ש שהרב פליג על מרן הב"י. דהב"ח ז"ל הורה לנו שמנהג רבותיו שבאשכנז לא נהגו כן. ועשו תקנה לחששת חליצה פסולה דחש לה מרן. ואם כן מנהגם מקדם קדמתה. לא יכנס זו בגדר מחלוקת ע"ד מרן. והב"ח לא העדיף מנהגם על סדר מרן ז"ל. בטעם מה. ורק מהר"מ מלובלין ז"ל הוא הראשון והמיוחד אשר העדיף לכאורה מנהג דידהו לחלוץ בזה אח"ז בטעם שכתבו מהר"מ. וכבר עמדנו ע"ז וישבנו במ"ה כל תמיהותיו על סדר מרן. ולאחרונה הבאתי לשונו הטהור שכתב דבדיעבד שחלצה בזאח"ז פשיטא שהותרה לשוק. ומזה נראה דהוא ז"ל גופיה בוחר בסדר מרן לכתחילה לוא נשאל על זה. טרם המעשה. והבאים אחריו החזיקו כדבריו ז"ל. אכן לעומת זה הא איכא רוב מנין כפלים לתושיה. דסברי מרנן לחלוץ בבת אחת. וכבר זכרנו לעיל שגם להפוסקים דסברי כס' מהר"מ לחלוץ בזאח"ז משום דהוקשה להם סדר מרן באופן עשיתו דקשה במציאות. אכן עתה אשר עתה הונח לנו תלי"ת ומצינו אופן נאה לעשות כסדר מרן ויצאנו ידי החששות שנאמרו בענין. ודאי דגם הם יודו דסדר מרן נכון הוא בין בדאיכא אח או ליכא. הן אמת כי מרן ז"ל גופיה לא הכריח עלינו לחלוץ בבת אחת כי אם בדאיכא אח אחר דזיקתו אלימא. ולא בדליכא אח אחר דאז דעבד הכי שפיר דמי ודעבד הכי שפיר. אבל מי שרוצה לעשות כסדר מרן ז"ל ע"פ התיקון הנ"ל גם בדליכא אחר. לא יאמר על זה שהוא עושה נגד הכל. דאין זה נגד מרן ז"ל אלא דמרן לא הצריך לעשות כן. ומי שרוצה לעשות כן גם בדליכא אח אחר. אינינו מנגד לדעת מרן חלילה. ומכ"ש לדעת הפוסקים שותי מימיו דמצאו אופן נאה כזה. למה זה יקרא נגדם. והלא הם כתבו כן בסתם לחלוץ בשתיהם בבת אחת. ולמה נעשה ב' מיני חליצות באטר רגל. ובמקום אחר בעהי"ת נעמוד עוד על הדבר. עכ"פ בדליכא אח אחר אין קפידה בכך. ותול"מ

יג) מהרם ן' חביב ז"ל בסדר חליצה שלו שבסוף ספרו הנורא גט פשוט. אות ע"ז דפסק כדעת מרן ז"ל דאם יש לו אח אחר צריכה לחלוץ ב' המנעלים בפעם אחת. מחשש חליצה פסולה ותהיה צריכה לחזור ע"כ האחים. יעו"ש

יד) מהר"י עייאש ז"ל בספרו בית יהודה במנהגי ארג'יל בענין חליצה אות ס"ב. שכתב וז"ל בענין אטר רגל. מחלוקת י"א וכו'. וי"א וכו' ונהגו לחלוץ בשתיהם. תחילה של ימין של כל אדם שהוא שמאלו ואח"כ שמאל של כל אדם שהוא ימינו כשאין יבם אלא הוא. וכן עשינו מעשה בשני למרחשון ש' התק"ב ליצירה עכ"ל. ודעת שפתיו ברור מללו. דביש לו אח אחר לא עבדי הכי אלא לחלוץ בבת אחת. אלא שהרב ז"ל הודיענו שבאין שם אח אחר. לא נהגו כן לחלוץ בבת אחת דלא