ומצור דבש רפג

בהם ביד שמאל. וביד ימין תשלוף שני המנעלים כאחת. (וכאשר עתידים אנחנו הלאה לברר אופן הזה היטב אשר הוא הדרך היותר נכון לצאת ידי ס' מרן ז"ל ופלטינן מכל החששות האמורות בענין הזה ה' יעזרנו) ואחר שהביא סברת כרם שלמה וס' הרב בית דוד ז"ל. סיים הרב שער המים וז"ל. מעתה המורם מכל האמור. לנדו"ד שנ"ל לע"ד שהיותר נכון הוא שתנעול שתיהם בבת אחת כמ"ש מהר"מ מלובלין והגו"ר והשוב"י. ותתיר הקשרים כמ"ש הרב בית דוד ז"ל ואח"כ לענין חליצה תחלוץ בזה אח"ז ותתחיל ברגל ימין תחילה. האמנם להתיר הקשרים נראה דהנכון כמ"ש הרב בית דוד דבהא חשיבא בבת אחת כמ"ש הרב שבו"י וכו'. ויאמר להם הרב המסדר שיכוונו שבאיזה רגל שהוא שורת הדין לחלוץ בו תהיה כוונתם לפטור בו כמ"ש הב"ח יעו"ש בד"ק

ועל זה יתחמץ לבב המעיין. דמה ראה על ככה הרב שער המים ז"ל. להכריע דלא כמרן ז"ל לחלוץ בזה אח"ז. אחרי אשר עיני קדשו חזו בדברי הרב כרם שלמה ז"ל משם מהרח"ש ומהר"י קובו ז"ל. והרב בית דוד ז"ל ומנהג עוב"י שאלוניקי יע"א. דכולהו עושים כדעת מרן והמציאו בחכמתם אופן נאה לעשות כסדר מרן ולצאת ידי החששות דחששו הגאון מהר"מ מלובלין והשבו"י. כי היא חולצת ביד שמאלה. הגם דמרן לא חש לה. אחרי שהזכירה. וכן עשו הכל ביד ימין וכן עשו אופן להעמיד היבם כתיקון מהרח"ש ז"ל אלא שהרב בי"ד ז"ל סבר דטפי עדיף להושיבו בעת שליפת המנעל דמעומד אינינו מעכב. ואף אם יושב שפיר דמי באופן דהעמידו דברי מרן ז"ל על מכונם. בהמצאה יפה ונכונה מכל צדדיה. ולא רצו הם לעשות כס' הב"ח ומהר"מ מלובלין וכו' מאחר דהרב"י חולק עליהם בדאיכא אח אחר. כמ"ש המעיין בדברי הרב ב"ד ז"ל. וא"כ כאן הבן שואל. מאיזה טעם הרב שער המים ז"ל העלה לעשות הלכה למעשה דלא כמרן ז"ל. ועל הרב ז"ל קשה יותר מכל הפוסקים ז"ל שזכרנו דבריהם ז"ל כי הם ז"ל נדחקו בפשטות דברי מרן שלא ביאר לנו המציאות כיצד היא לחלוץ ב' מנעליו בפעם אחת ולא יפול היבם. וע"כ כל אחד מתרץ לטעמיה כאשר זכרנו דבריהם. לעיל. ועכ"ז הנה נראה בעליל מד"ק שכתבו דגם בזאח"ז בדיעבד שפיר דמי. דזה יורה באצבע דאם היו מוצאים אופן לעשות כדברי מרן משופה ומנוקה מחששותיהם. בסור הדבר דלא היו זזים מדבריו כי איכא חששה עצמית נוקבת ויורדת מד התהום אשר חש לה מרן דהויא חליצה פסולה וצריכה לחזור ע"כ האחים. אכן מה יעשו אם אופן דמרן ז"ל קשה לעשותו. וככל מ"ש לעיל. האמנם הרב שער המים ז"ל הוא ראה וידע דברי הרב כרם שלמה ותיקונו. ודברי הרב ב"ד ותיקונו וכמנהג שאלוניקי. דהשתא הא סדר מרן ז"ל נעשה ופלטינן מכל החששות. ואחר כל אלה הכריע דלא כמרן. אתמהא טובא. ולא נתן שום טעם בדבר. דעל מה נכון לעשות כסדר מהר"מ מלובלין והשבו"י ז"ל, ולא כסדר מרן המתוקן. ולא חדש לן כלום במה שכתב שיכוונו שבאיזה רגל שהדין נותן וכו'. כי כל זה הם דברי הב"ח. ועוד זאת יותר קשה מכולם דתפס כהרב בית דוד בס' התרת הקשרים והרצועות ביד ימין וכו' ובחצי השני דחליצת המנעלים. תפס כשיטת מהר"מ והשב"י בזה אח"ז. ולמה לו כל זאת. ומה מום ח"ו מצא בסדר מהרח"ש והב"ד ומנהג שאלוניקי. והיה משלים כל סדר החליצה כמותם ובזה הוה עביד כס' מרן הב"י ז"ל בכל סדר החליצה כדעתו. בלתי שום חשש. ומה גם דהרב ז"ל כתב בשאלתו דרוצה להמציא לעשות ס' החליצה בלתי שום פקפוק יעו"ש. והאם אין זה פקפוק לעשות דלא כמרן דחשש לה מחששת חליצה פסולה. ואם הב"ח ומהר"מ המציאו אופן התנאי שיכוונו באיזה רגל וכו' הלא עלינו לדעת דמרן ז"ל כל רז לא אניס ליה. וענין הכוונה הזאת לא ישרה בעיניו כל דאיכא אופן לחלוץ בב' רגליו כאחת. ואם אנן לא ידענו אופן סדר מרן ז"ל היאך יתוקן. הלא רבנן תקיפי מהרח"ש והרב בית דוד ז"ל ומנהג עוב"י מחכמים ורבנים ודיינים מומחים. היא שאלוניקי כן עשו והורו לנו דרך סלולה לעשות כדעת מרן. ואחר כל הכבודה הזאת נקום ונעביד דלא כמרן באיסור ערוה החמורה. על מגן. הם דברים מפליאים מאד

ועת לדבר. כי ראיתי להגאון פתחי תשובה ז"ל בסי' קס"ט סעיף כ"ד שהביא דברי הגאון גט מקושר אשכנזי ז"ל דתמה על הב"ח ומהר"מ מלובלין והב"ש והרב המסדר ז"ל שכולם כתבו שיכוונו בחליצה שאם רגל זה אינו ע"פ הדין לא תועיל בו החליצה. ותמה עליהם דזה הוי כמו תנאי. ומה תועלת בתנאי דהא קי"ל אין תנאי בחליצה. ומסיים שם דזה הויא כשגגה היוצאה מלפני השליט. יעו"ש. והגאון פתחי תשובה ז"ל בראשונה חתר לישב תמיהתו. וחזר וסתר ישובו שרצה לישב בתמיהתו. ולסוף תירץ תירוץ דחוק שגם לדידיה לא הונח לו מזה והניח הדבר בצ"ע. יעו"ש

ואחרי זאת הלא נוכח לדעת דיש פקפוק בשיטת הב"ח ומהר"מ מלובלין ז"ל. ואולם שיטת מרן לחלוץ בב' מנעליו כאחת. אין בה גם אחת מאלה. מהפקפוקים הנוגעים לדינא. רק חששות חומרות בעלמא כההיא דחולצת ביד שמאל. והיבם יושב דכולהו מדינא כשרים. ואחר כל זאת הרי מצאנו אופן לצאת ידי רובן של החומרות כמ"ש הרב כרם שלמה והרב בית דוד ז"ל. ומה נבקש עוד. ואכמ"ל עוד ועכ"פ. הכרעת הרב שער המים ז"ל מאד קשה לישבה. ולסמוך עליה לעשות דלא כדעת מרן ז"ל. זה לא יאמר גם הרב גופיה ז"ל. ואכמ"ל

עד כה השיגה ידי ללקט אורות מהספרי הקדש אשר אתי דסברי מרנן לחלוץ בזה אח"ז. והם עשרה שליטים במספר. אכן סמי מנייהו ס' הרב זקן אהרן וס' רש"ל. ז"ל דהוו מקמיה דמר. ולא שראו דבריו וחלקו עליו. ומה גם כי הם רק המציאו חליצת ב' המנעלים ולא בא בדבריהם דיש אח אחר לחלוץ וכמו שכתבתי במקור דבריהם לעיל. ושו"ר כי לחלוץ בב' מנעלים. לימין ולשמאל. דקמאי היא שכן כתב התשב"ץ ז"ל בח"א סי' קס"ז ומשם בארה. דמשום ספקא צריך לחלוץ ברגל ימין וברגל שמאל. יעו"ש ואין כל חדש. ודו"ק

ומעתה נתחיל לסדר סדר המערכה השניה דסברי מרנן לחלוץ בשתיהן בבת אתת

א) דעת מרן אבי התעודה. בפירוש סדר החליצה סעיף מ"ם ומשם בארה בדעתו לעיכובא דדוקא בשתיהן בבת אחת

ב) דעת הרמ"א ז"ל שכן בסי' קס"ט סעיף כ"ה הביא מרן בהלכות חליצה באטר רגל י"א דחולץ בשתיהן ויש מי שנסתפק לומר דאין לו תקנה. ושם נאמר בהג"ה דנהגו כס' ראשונה. וע"ל בפי' הס' סי' מ'. ושם בסעיף מ"ם לא כתב רמ"א כלום. וס"ל כדעת מרן וכן מוכח שהרמ"א בספרו דרכי משה. ציין על מ"ש מרן הב"י. פלוגתא דאיכא בדבר כמ"ש בסי' קס"ט. ציין הוא ז"ל וז"ל ובסדר חליצה שלנו פסק לחלוץ בשתיהן. ע"כ. ומדסתם דבריו נראה ברור דדעתו כפסק מרן דחולץ בשתיהן בבת אחת קאמר

ג) דעת מהר"ם פדוואה ז"ל הביא דבריו הרב