ומצור דבש רפא

ימינה תחלוץ בשמאל דידן שהוא ימינה. וזה מוסכם ואולם חליצת רגל שמאל פסולה מן התורה דהא ילפינן לה בגז"ש מרגל רגל כידוע. וא"כ מה חידוש הוא זה להודיע ממנו למרן ולהשיג מזה עליו. ואם מרן גופיה הזכיר הך חששא ולא חש לה. אנן ניקום וניחוש לה כדי לעשות ההפך מפסקיו. זה קשה טובא

וכזאת אני תמה טובא על הגאון פתחי תשובה ז"ל. בה' חליצה סעיף כ"ה ששם הביא תשובת מהר"מ מלובלין. דחשש בסדר מרן ז"ל דשמא תכוין אל מה שאינו אמת. והוא ז"ל הוסיף מדיליה חששא אחרת בסדרו של מרן. שכתב דכפי דעת הרב"י נמצא חולצת ביד שמאלה. והרי לכתחילה בעינן יד ימין כדלקמן סעיף למ"ד עכ"ל. והדבר מתמיה. דמי כתב לן סעיף למ"ד הלא הוא מרן גופיה. והיתכן שמרן לא זכר מדברי עצמו חלילא. אלא שלמרבית הפלא שבאותו סעיף מ"ם בס' חליצה דביה שקו"ט הרב פ"ת ז"ל הלא מרן גופיה ז"ל כתב דאין לחוש לחליצת יד שמאל. וא"כ מה באנו לחדש אנחנו היום. אתמהה

זאת תורת העולה מכל האמור. שאין בידינו שום חששא מחודשת ע"ד מרן ופסק שלו לחלוץ בבת אחת כלל, ואין כאן שום סיבה מכחת בדין כדי לנטות הצדה ולעשות הפך ממה שהורה לנו מרן בשלחנו הטהור. חלילה

ו) סברת הרב מהר"ר אליהו הלוי ז"ל בספרו ס' זקן אהרן סי' ט"ז. שהרב ז"ל פלפל מאד בדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל דסברי מרנן דלאטר רגל אין לו תקנה. ואינו חולץ ודחה דבריהם מהלכה. וקיים ס' הפוסקים דכתבו דאטר חולץ אלא דתליא בפלוגתייהו באיזה רגל חולץ וכתב הרב ז"ל שהחכמים הקרובים בזמן לא נמצא להם מנעל של שמאל כלל והיו עושים הכל בימין דוקא ע"פ דעת הסמ"ג ושכן נראה מדברי הרי"ף והרמב"ם שכתבו רגל ימין סתם וחליצה בשמאל פסולה וכו' וחליצה בימינו שהוא שמאל כל אדם לא מסתברא כלל. וכו'. וע"ז דרכו החכמים הקרובים בזמן שלא לחלוץ אלא בימין כל אדם. ולא נמצא להם מנעל של שמאל כלל כמו שכתבתי. ואני לצאת ידי ספק מפני שיצא מפי קצת מהחכמים בדבר שלא יזיק ואינו מביא לידי ענין. עשיתי מעשה. להלכה לחלוץ אטר בשני מנעלים. ועושים כסדר. שלובש שני מנעלים ועומדת היבמה ומקרין לה מאן יבמי וכו'. ושולפת היבמה ב' המנעלים בזה אחר זה. ושולפת של ימין שהוא שמאלו תחילה. ואח"כ של שמאל שהוא ימין דידיה. ורוקקת. ואח"כ בא בזה הענין ועשה מהר"ר אליה מזרחי הלכה למעשה. זהו מה שנלע"ד להשיב על שאלתכם ולחפש זכות על החכמים הקרובים בזמן שלא נמצא להם אלא מנעל של ימין עכ"ל

המתבאר מדברי הרב ז"ל שהוא היה הראשון אשר המציא לחלוץ בב' המנעלים, מה שלא היו עושים החכמים הקרובים בזמן שלא היו חולצין רק ברגל אחד. ואולי שעליו כיון מרן בפי' ס"ח סעיף מ'. אחר שהביא כל הסברות ושמעתי שנהגו לחלוץ בשתיהן דלא כהרמב"ן והרשב"א כי הרב מהר"ר אליהו הלוי ז"ל. היה בימיו [עדיין לא נגלו ספרי מרן הב"י והש"ע] ומרן בתשו' אבקת רוכל בסי' ק"ט וק"י מביא תשובותיו יעו"ש. ואין ספק שהיה זקן ממרן ז"ל (עיין שה"ג אות אלף יע"ש) ואפשר שעליו כיון בשמעתה הנז"ל

ועכ"פ אין כאן שום הוכחה כלל. שהרב זקן אהרן פליג אדעת מרן בדאיכא אח אחר לחולץ. וחולק עליו דחולץ בזה אח"ז דהא ליתא. דהרב זקן אהרן זאת המציא לחלוץ בב' מנעלים וכתב לחלוץ בזאח"ז וגם מרן ז"ל מודה בדליכא אח אחר דסגי בזה אח"ז. אלא דמרן ס"ל דבדאיכא אח אחר דזיקתו אלימא אין ליכנס בספק זה דזאח"ז משום חשש חליצה פסולה ותהיה צריכה לחלוץ מכל האחים. ולא נמצא בדברי הרב זקן אהרן ז"ל דאפי' בדאיכא אח אחר נמי לחלוץ בזה אח"ז. כלל. וזו היא הכרעת מרן אחרי מה ששמע המנהג לחלוץ בשתיהם וזה ברור בעיני. וא"כ אחרי דמרן הכריע בדבר אחרי כל זאת. ואנן קבלנו הוראותיו. אין לזוז מדבריו. ולהקל בערוה החמורה כנגדו חלילה. וק"ק על הרב יד אהרן ז"ל שבסדר חליצה אות כ"א כתב בענין אטר רגל רבו הסברות אי שניהם בבת אחת או בזה אח"ז. וציין תחילה להרב זקן אהרן שכתב בזאח"ז וכן עשה הרא"ם. ואח"כ ציין לשארית הפוסקים ז"ל ומהתימה דבנדון אטר דרבו בו הסברות המוזכרים בדב"ק בשמותם. איירינן ביש לו אח אחר להאטר. דבהכי איירי כל הפוס' אשר זכרנו דבריהם במערכה זו ואשר נביא דבריהם בעהי"ת להלאה. ובמערכה שניה. אכן בדליכא אחר. אין קפידה בדבר ומרן ז"ל גופיה. אי בדליכא אח אחר לא קפיד. וא"כ הרב זקן אהרן ז"ל כל מטרתו להמציא חליצת ב' המנעלים דווקא. ואין בדבריו שום זכר מאח אחר או החולץ לבד. עד שיהיה נמנה עם הפו' הסוברים זאח"ז אפי' בדאיכא אח אחר. ולפרש דבריו דזה אח"ז דקאמר. על אטר דיש לו אחר. ליתא בדבריו כלל. ודו"ק

ז) סברת רש"ל ז"ל בתשובותיו סי' צ' בסדר חליצה שלו. כתב שאם הוא אטר רגל עושה ב' מנעלים לימין שלו ולשמאל שלו. רק שבמנעל ימין של כל אדם חולצין תחילה. עכ"ל

ומטעמא דכתיבנא לעיל בדברי הרב זקן אהרן ז"ל שאין להביא ראיה כלל נגד דעת מרן מדבריו. דהא לא כתב הרב דאפי' איכא אח אחר נמי חולץ בזאח"ז. כן נימא ג"כ בדעת רש"ל דכל כוונתו לומר דחלצינן בשתיהם. לאפוקי מס' הפו' דמר סבר בימין לבד. ומר סבר בשמאלו שהוא ימין כל אדם לבד. וגם בזה אמינא דאולי דמרן ז"ל כיון עליו בשמועתו ששמע דנהגו לחלוץ בשתיהם. כי נודע שהגאון מהרש"ל ז"ל היה בזמן מרן ורמ"א ז"ל. ונח נפשיה דמר בש' השל"ג. שנת סילוקו ש"ץ הגאון רמ"א ז"ל. שנתים בקירוב טרם סילוקו של מרן ז"ל בשנת של"ה כידוע. (עיין בשה"ג לג"ע החיד"א ז"ל) ואחרי כל זאת ששמע שהקודמים נהגו לחלוץ בב' מנעלים לצאת ידי ספיקא. הכריע מרן גם לצאת ידי ספק דהלכה כדברי מי. ושלא ליכנס בחשש חליצה פסולה. ובדברי הפו' ששמע בשמם חליצת ב' מנעלים. לא נזכר ולא נמצא בדבריהם ההפך מהכרעתו. ודו"ק

ח) הגאון שבות יעקב ח"א סי' קכ"ט. נשאל מאת רב ומו"ץ אחר על חליצת רגל אטר דיש לו אח. וכתב לו דהנה בש"ע בסדר חליצה כתב לחלוץ ב' המנעלים בבת אחת מחשש חליצה פסולה. ואע"פ שחולצת ביד שמאל. טפי עדיף מרגל שמאל. אכן הרב ב"ש הביא משם הב"ח דנהגו לחלוץ בזה אחר זה. וכן מבו' בס"ח של מהר"מ. אכן באמת דעת הרב"י בפי' ס"ח הם דברי טעם ומסתבר טעמיה. ולמה נקל בחנם אף שהוא דבר קשה קצת לחלוץ שתיהן בבת אחת לכן ילמדנו רבינו הלכה למעשה. וע"ז השיב הגאון שבו"י. שהב"ח ומהר"ם מלובלין שני עדים נאמנים. גדולי האחרונים מעידים שכך נהגו לחלוץ בזאח"ז. ולדעת מהר"מ טפי עדיף לחלוץ בזה אחר זה. וכנ"ל עיקר. דהא אם חולצת בבת אחת אינו חולץ כמצוותו לכתחילה דחולצת בשמאלה. ולכתחילה צריך לחלוץ בימינה. וגם