ומצור דבש רסט

גם לס' הב"ח אם כתב המכו' לא פסל אפי' לדידן. דודאי קרוב לומר דגם מרן ס"ל בכגו"ד לכתוב המכונה ולא דמתקרי. ואת"ל דיש ספק אם הוא כינוי דעלמא או יוצא משם העברי בלשון המדינא ההיא שאין אנחנו בקיאים בלשונם. והוה צריך לכתוב דמתקרי משום ספק כיון דמתקרי הוא שם כולל. עכ"פ אם כתב המכונה לא פסל. כיון דאשכחן דעדיפא מינה ביהודה דמתקרי ליאון דמרן ס"ל לכתוב דמתקרי. ואפ"ה באשכנז נוהגים לכתוב המכונה. וא"כ מאן דעבד בדיעבד כס' רמ"א ח"ו לומר שהגט פסול. ובפרט שהרב המסדר מתלמידיו ושותה ממימיו של הרמ"א ז"ל. והוא ברור בעיני

ושו"ר להרב עבודת משא בדיני הגט סי' ח' שנשאל בכגו"ד ודעדיפא מינה שהשם הב' היה רבינו וטעה הסופר וכתב המכונה ושקו"ט הרב ומסיק להכשיר והביא מעשה רב בכגו"ד שעשה הרה"ג כמוהר"ח מודעי זצוק"ל והכשירו את הגט לינתן לכתחילה ושם בעמוד הקודם הביא דברי הב"ח. וחילק כמו שכתבתי בעניותין דהרב ב"ח לא אמרה אלא היכא שהדין מחייב לכתוב דמתקרי יעו"ש ושש אנכי שזכיתי לדעת עליון. וכן ראיתי להרב שמן המשחה בסי' קכ"ד שכתב שאם במקום דמתקרי כתב המכונה רוב האחרונים כתבו דאינו פסול. אבל הב"ח כתב דפסול יעויין בתשו' בח"א סי' צ"ה עכ"ל. ותשובות הב"ח אינם אתי. ואולם הא כתיבנא דבר ברור דבכגו"ד דנדו"ד גם הב"ח מכשיר. ומצאתי לי סמוכין אילנא רבא הרב עבודת משא וכדבר האמור

וכ"כ הרב ג"מ למהר"מ בולה ז"ל בסי' ג"ן דקל"ו ע"ב ד"ה כלל העולה. דבדיעבד כשר אם כתב המכונה במקום דמתקרי יעו"ש. וכ"כ גאון דורנו בס' שדי חמד ס' ו' דקנ"ד ע"ב שהביא משם הגאון שואל ומשיב בעובדא שכתבו בגט מנחם מנלה המכונה מנלה והיה צריך לכתוב דמתקרי והשיב דבדיעבד שכבר נשתלח הגט אין לחוש לזה וכ"כ הגאון שם אריה סי' ס"א וס' קט"ו יעו"ש ועוד לו להגאון שדי חמד באריכות בס' ז' אות א' דמסיק בדיעבד הגט כשר יעו"ש

זאת תורת העולה מכל מאי דכתיבנא שהגט הזה כשר הוא אף אם היה דינו לכתוב דוקא דמתקרי וכתב המכונה. ומכ"ש בנדו"ד דנראה דגם לדעת מרן ז"ל צריך לכתוב המכונה כדכתיבנא. ואת"ל דגם בזו צ"ל דמתקרי. הא הסכימו כל האחרונים דבדיעבד הגט כשר מאחר שכבר נשלח ממקום למקום וכ"ש אחר הנתינה דאין לערער בדבר וכאמור

וכל מה שאנחנו מתחבטיה במקצוע זה אינו אלא כשיארע טעות זאת בשמות המגרש והמתגרשת עצמם דמדינא צריך לכתוב שמותיהם וכינוי שיש להם בגט. אכן בשם אבי המגרש ואבי המתגרשת הדבר קל יותר דהא אפי' אם לא כתב שם אביו ושם אביה בגט. הגט כשר וכמ"ש מרן בסעיף ט' ולכתחילה אנחנו עושים מעשים בכל יום בכל ספק שיפול בשמות אבי המגרש והמתגרשת אנחנו מדלגים שמותיהם וכן נהוג בעיקו"ת ירושלם ת"ו ובכל בתי דינין אשר נדעם. וגאון דורנו הרב שדי חמד סי' ג' אות ט' קבצם כעמיר גרנה את כל הספקות שבעבורם אין כותבין שמות אבותיהם בגט לך נא ראה. וזה הוא בשמות העצם של האבות. אכן בכינוי שלהם הדבר יותר ויותר קל. שהרי כמה מהפוסקים ס"ל דאין לכתוב כינוי האבות בגט כלל. וכאשר הביא מחלוקתם הגאון גט פשוט בסי' קכ"ט אות מ"ד. והביא עוד שם מ"ש השלטי הגבירים וז"ל קיבלתי מרבותי שאין לדקדק בשמות אב המגרש או אב המתגרשת. ולא באים כשיש להם שתי שמות לכתוב המכונה או דמתקרי עכ"ל. ולשון השה"ג הלזה הזכירו הרב הכנה"ג בסי' קכ"ט הגהב"י אות ס"ב. וכתב שכן כתב רמ"א בתשו' יעו"ש

ונדון דידן בשאלה מבואר דבשם אבי המגרש ששמו אברהם כתבו המכונה ביטשיא. ופשיטא דאין כאן על מה לערער בזה. כיון שאם לא כתב הכינוי כל עיקר הגט כשר אפי' במקום דנהגו לכתוב כינוי האבות וק"ו הוא משמות העברי שאם לא כתב שם אביהם כל עיקר כשר הגט וכ"ש אם לא כתב הכינוי. וכן כתב בפירוש הרמ"א ז"ל והרב הכנה"ג בסי' קנ"ד בחלק גופו של גט אות קל"ו יעו"ש. והזכירם הרב שדי חמד בסי' ג' אות ז'. וכ"ש שאין מה לדקדק בהם אם כתב המכונה או דמתקרי כמש"ל. וזה לא הוי שינוי בשם האבות כמובן. והרי בעהי"ת נתברר כל צורכו ספקו השני בכחא דהתירא. וכשרות גמורה. ויבוא השלישי

ספקו הג' שלא כתבו בשטר ההרשאה סימני הגט אתו הס"ר כי רו"מ חרד ע"ז את כל החרדה הזאת ללא דבר. וכבודו נלחם בלא כלים כי אעיקרא דדינא אשאלהו ויודיעני מי שם חק ומשפט שצריך שיהיו סימני הגט בההרשאה ולעיכובא מדינא והיכא רמיזא. הלא אין זכר וזכרון לסימני הגט בההרשאה בדברי מרן בדיני הגט או בסדר הגט. ולא בדברי רמ"א כלל ולא בסדר גיטין למהר"מ מקראקה. ולא בסדר הגט להגאון ג"פ ז"ל ולא נזכר בהם סימני הגט בכל נוסחי ההרשאות שסידרו כלל לך נא ראה. וראש המדברים בסימני הגט בההרשאה הוא הרב הכנה"ג בחלק שמיני הנקרא מי השילוח אות נ"ג כתב שמנהג עיר מקומו לכתוב בשטר השליחות קצת מסימני הגט כגון שיטה פ' מתחלת בתיבה פ' ומסיימת בתיבה פ' וכן שיטה פ' וכו' עד שלשה שיטות וכותבין זה קודם שיכתוב והגט וכו' יעוש"ב. ומנהג זה היה בעיר הרב הכנה"ג לתוספת טובה. אכן הרב גופיה לא קבעו חובה. תדע שהרב הכנה"ג אשר הזכיר מנהג הסימנין בההרשאה. כשסדר נוסחי ההרשאות של השליחות מהבעל לשלוחו. והרשאת שליח הראשון לשליח השני. כמו שמסודרים שם במי השילוח אות ע"ג ואות פ'. לא הזכיר בהם סימני הגט כלל. יען כי הנוסחאות כתובים לרבים ויש מקומות שלא נהגו כן. ע"כ לא הזכירם. הראת לדעת כי הך דסימני הגט בההרשאה שורשו מנהג שנשתרבב היום אצלנו. אכן יש מקומות שלא נהגו כן עד היום. וא"כ אם באיזה מדינות של ערי אשכנז לא נתקבל אצלם מנהג זה. מאיזה כח נתלונן עליהם ח"ו. והלא גם בדורנו זה בא גט לעיה"ק ירושלם ת"ו שלוח מקמ"ר קושטא יע"א ולא כתבו בהרשאה סימני הגט. ולא ערערו רבני עיקו"ת ירושלם ת"ו ח"ו כי אמרו אולי בקושטא לא נהגו כן. וכמ"ש כ"ז מופה"ד הרב שדי חמד בסי' כ"ב אות ג' יעו"ש. ועוד לו בסי' כ"ה אות ז'. ומשם מבואר דגם בערי איטליא לא נהגו גם הם לכתוב סימני הגט שהרי שם כתב שהרב שמש צדקה בדף י"ג לא הזכיר סימני הגט וכן כתב הרב ז"ל שמנהג זה נתפשט בין הספרדים והגם שכתב שם עוד וז"ל וסבור הייתי לומר שמנהג זה לא נתפשט בין רבני אשכנז בהרשאה לשליח בפניו אכן מקרוב נשלח לפה גט שנסדר לפני רבני אשכנז והם כתבו בהרשאה סימני הגט היינו התחלת ראשי שיטות גדט"י בלא סופן יעו"ש. עכ"ז אין כאן ראיה חותכת לדעתי הקטנה שהמנהג הזה נתפשט בכל המקומות של אשכנז. מתרי טעמי. א) שאפשר שרבני אשכנז המסדרים הגט ההוא. בידעם שמקום הנתינה