ומצור דבש רסז

את הגט לתת ליד המתגרשת במח"ק. ומני"ר מיראתו הקודמת לחכמתו לא רצה להיות אפי' סניף בסדר נתינת הגט הזה מיד השליח להאשה מחמת ספקותיו שנפלו לו בהגט הזה ובהרשאתו. ואף הוא היה מונה מספרם לשש ספקות כמבוארים בכתבו ששלח אלי. ואלו הם

א) שבגט לא היה כתוב בי וכל שום אחרן כמנהגינו בני ספרד. ואנן דאתכא דמרן סמכינן צריך לכתוב וכל שום כפסק מרן בסי' קכ"ט ס"ח. ב) שכתוב בו בשם אבי המגרש אברהם המכונה ביטשיא. ולדידן צריך הכרע אם כותבין המכונה או דמתקרי. ג) כי בנוסח ההרשאה שביד השליח לא היו כתובים בה סימני הגט כמו שנהוג וכמ"ש הפוס' מסדרי הגיטין. ד) כי הנראה מדברי הגאון שדי חמד ז"ל בסי' כ"ה אות ו' שצריך לכתוב סימני הגט בשטר ההרשאה קודם כתיבת הגט וכאן נכתב הגט קודם ההרשאה. אלה הם ספקותיו מה שבגופו של גט והרשאתו ועוד לו ספק. ה) כי מקדמת דנא מקום כתיבת הגט הזה היו כותבים וכל שום כמנהגינו בני ספרד. ועתה הביאו רב ומו"ץ היושב על כסא ההוראה רב מרבני אשכנז יצ"ו והוא הנהיג בשער מקומו כסברת רמ"א שלא לכתוב וכל שום. אי אריך למיעבד הכי. ספק. ו) אם הרב המסדר אשכנזי ורב לקהלה ספרדית והמגרש והמתגרשת ספרדים אם יכול לעשות בגט כס' רמ"א ולסדר הפך מנהג הספרדים. ס"ה ששה ספקות איתרמו בגט זה. וע"כ אלין לא נעשה אפי' סניף לסידורו וכתב עוד שאע"ג ששתיקותי יפה לי מדיבורי שלא להוציא לעז על הגט אחר הנתינה אכן אומר אני שיותר טוב להוציא לעז על גט זה כדי שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים דלא לישוו בניהם ממזרים וכו'. וע"כ יורנו נה המורה כדת מה לעשות (לימים יוצרו) ושכמ"ה עכ"ל כתבו והנצרך ממנו

תשובה. אם כי קשה בעיני להטפל בנדון כזה אחר שהגט כבר ניתן כמובן מדב"ק שסידור הגט נעשה ע"י ב"ד זולתו אלא שרו"מ לא רצה להיות גם סניף לסידורו. ובפרט שמני"ר בעצמו העיד בגודלו כי הרב המסדר אדם גדול בתורה הנהו. אם לא ידעתי שם כבודו. יהי שמו ברוך. ותמהני מדוע מני"ר לא התוכח עם הרב המסדר נר"ו הקרוב אל שער מקומו כדרך חכמי ישראל. ובלי ספק היה מגלה טעמיו מה ראה על ככה. והיה מתיר ספקותיו בטו"ט. ולמה זה רץ אחרי עד מצרים לדון בדין שאינינו בתחומי ויותר ויותר להטפל בגט אחר נתינה וקמיה דמר גליא גודא רבא דשדו בה רבנן קדמאי שלא להוציא לעז על הגט ח"ו. ואולם דברי קדשו הם הרהיבוני שכתב שללמוד תורה קא בעי. ולא שח"ו דיבר סרה כנגד הגט. רק למען דעת מה לעשות לימים יוצרו וע"כ באהבה נגשתי להשיבו דבר. ומה גם כי אנכי בתשובתי הזאת אראהו בראיות מוכיחות שהגט הזה כשר ומכושר הוא ויצא נקי מכל ספקותיו. ובכגו"ד גם אנא מצוה קא עבידנא להפיץ ולהדיח מעל הגט כל מין לעז ח"ו. וזאת סמכתני. וחובתי ואעשנה. ולוא היתה דעתי נוטה כדעת מני"ר לפקפק בגט זה אפי' באחת תהא במאמינו כי הייתי מחזיר כתבו בלי תשובה. כי ירא אנכי. ומה גם דאיכא זילותא דבי דינא כמובן ודי בזה הערה לחכם שכמותו. ועתה זה החלי וה' יעזור לי

ואען ואומר. הנה ידידי הרבה בספקותיו וחלקם לסעיפים ללא צורך. כי שאלותיו א' ב'. ג' כולם אחת הם כי בהיות הרב המסדר אשכנזי סידר כל הגט כפי סברת רבינו הרמ"א ז"ל כי כן לומד מנעוריו. וא"כ כל שאלותיו מתרכזים אל השאלה החמישית והששית. אם רב אשכנזי בקהלה ספרדית יכול לעשות כס' רמ"א באתריה דמרן [וגם זאת לא אדע למה חלקה לשתיים. ואולי מפני מה שחידש בה אם גם בהיות המגרש והמתגרשת ספרדים וגם זה דוחק]. ועל שאלתי הרביעית. אתו הסליחה כי שגגה היוצאה מלפני השליט היא זאת. וחלילה ליחס טעות מפורסם כזה לגאון דורינו המחבר שדי חמד ז"ל רק רו"מ שגג בפירוש דבריו ולקמן אבאר לו הכל בע"ה. ובכן הנני להשיב לו תחילה על ספקותיו מה ששייכים לגוף הגט ולהרשאותיו. ואח"כ אשיבהו על שאלותיו אם הרב האשכנזי יכול לסדר הגט כס' הרמ"א בקהל ספרד אשר בתריה דמרן גרירי. ואודיעהו מה לעשות בע"ה לימים הבאים בבוא לפניו נדון הדומה לזה

ועתה למען העמידהו על בסיס נכון בהסרת כל לעז מעל הגט הזה הנשלח ממקום הכתיבה למקום הנתינה. שמסדרו רב אשכנזי. עלינו לחקור לוא היתה כזאת בגט שמסדרו רב ספרדי למגרש ומתגרשת ספרדים והרב המסדר אם שלש אלה לא עשה לו. דהיינו ששגג ולא כתב וכל שום. ותחת דמתקרי כתב המכונה. ולא כתב סימני הגט בהרשאת שליח הולכה. ונשלח הגט כבר למקום הנתינה. האם יש צד ח"ו לפסול את הגט. וכאשר יתלבנו ויתבררו הדברים האלה. יפתרו שאלותיו מאליהן במה שנוגע לכשרותו של הגט הזה והרשאותיו. ונתחיל ראשון ראשון בעהי"ת

א) במה שלא כתב וכל שום. הנה גם לדידן בני ספרד שורש הדבר מנהג שנהגו כן לכתוב בכל הגיטין. הגם שכותבין בגט שמו וכינויו ושמות אבותיו וכמ"ש מרן סי' קכ"ט ס"ח. ואולם הרמ"א כתב דלא נהגו לכתוב וכל שים בכל מדינות אשכנז וכמ"ש בהגהה ריש ס' קכ"ט. וקושטא קאי כי אנן בני ספרד מחמירין בזה לכתחילה וכמ"ש הגאון ג"פ סי' קכ"ט סקמ"א שלנוהגים לכתוב וכל שום אם אירע שלא כתב וכל שום אין לגרש בו לכתחילה אם אפשר להשיג גט אחר. ואם אי אפשר בגט אחר ושעת הדחק מגרשין בו אע"ג דלא כתב. וזה איירי בגט הניתן במקום כתיבתו. אכן בגט הנשלח ממקום למקום שבמקום הכתיבה אין כותבין וכל שום ובמקום הנתינה כותבין וכל שום ונשלח הגט ולא כתב בו וכל שום כתב שם הרב ג"פ בס"ק מ"ב דיש להכשיר וליתן אותו לכתחילה כיון דידוע שבמקום הכתיבה אין כותבין יעו"ש. וליכא לעז ח"ו על גיטין הראשונים דהא מידע ידעי שהגט בא ממקום שאין כותבין. וכדכתב הג"פ בצד ההפך מזה יעוש"ב. וכ"כ מהר"מ בולה ז"ל בס' גט מקושר סי' נ"ט אות ד'. וכ"כ הרב בית שמואל סי' קכ"ט סק"ב בפי' איתמר בנדון כזה שכשר לכ"ע ואין כאן לעז ח"ו על גיטין הראשונים שהיו כותבין וכל שום ובגט זה לא נכתב. דהא נשלח ממקום אחר וכתבוהו כמנהגם יעו"ש. וכ"כ גאון דורנו המחבר שדי חמד בסי' י"ז אות ט"ו בדיני וכל שום. שאם שלחו הגט ממקום שאין כותבין וכ"ש למקום שנוהגים לכותבו ונשלח הגט בלי וכ"ש הגט כשר וכן עשו רבני קושטא להכשיר גט שבא מפריאיסטי ולא היה כתוב וכל שום והכשירוהו יעוש"ב

ודון מינה ואוקי באתרין. שהרב המסדר האשכנזי הנהיג במקומו כס' הרמ"א שלא לכתוב וכש"ו ישלח הגט לסוג'ונא עיר שמנהגם לכתוב וכ"ש ולא כ' וכ"ש אין לפקפק חלילה בכשרות הגט הזה. וכן אנחנו עושים פה עירינו שבאים לנו גיטין מערי רוסיא ורומניא וכו'