ומצור דבש רסו

טעם לדבר והוא פלא

מלבד שלענ"ד יש טעמים גדולים לרבנן מסדרי הגיטין שהנהיגו כן לשלוח הגט רק ליד הרב המסדר יצ"ו והוא ימסרנו להשליח. וכאשר הנסיון הוכה לנו גם אנן. כי יש שליחי דעויתי ונותנים עיניהם בממון ורואים מהאשה האומללה תרקבא דדינרי ואם לאו יעכבו הגט תחת ידם (או ח"ו יקרעוהו) ומה הועילו חכמים בתקנתם בכל מאי דהקלו בזה כדי לפתח חרצובות העיגון מבנות ישראל. ולסוף נמסור אותם ביד מנוול אשר עיניו אל הבצע. אכן בהיות הגט ביד הרב המסדר אם ח"ו הרב רואה כי אפס תקוה כי השליח יצא לאיש רע ובליעל ורוצה מחיר אשר לא תוכל שאתו האומללה. תקנתו להחזיר הגט ליד הרב המסדר שבמקום הכתיבה ששם השליח הראשון. והשליח הראשון ימנה איש אחר בחריקאיו ויבטל השליח הב' ויתירו לו שבועתו וחרמיו. ובפרט כי אדעתא דהכי לא נשבע. למנות איש רע כזה אשר לא עלתה על דעתו. ובהיות שהגט בעצמו הוחזר ליד השליח הראשון וימנה תחתיו איש אחר פלטינן מחשש מילי לא מימסרן לשליח שפקפקו האחרונים בנדו"ז וכמ"ש בשדה חמד סי' י"ט אות מ"ב יעו"ש וכן יש חשש תקלות אחרות אשר גברא רבא כמני"ר יבינם מדעתו והאורך ללא צורך וברוך שבחר בדברי רבותינו וחכמינו ובמשנתם שדבריהם בנויים על קו הצדק והיושר

ב) תמה עלינו מני"ר אשר נתחכמנו לחתום שנית ע"ג התיק. שיחשב זה כאלו כת"י יוצא ממקום אחר. וז"ל מני"ר תמהנו מראות ואנחנו לא נדע מה הועילו חכמים בתקנתם דאם באנו לחוש לזיוף החתימות לא הועלנו כלום בזה ואלף כיוצא בהן דמאחר דכל החתימות והשטרות יוצאות מתחת יד אחד אין כאן קיום דמאן דעביד הא עביד נמי הא. וכמבואר בש"ס דכתובות דף ע"א ופסקו מר"ן בש"ע ח"מ סי' מ"ו ס"ז. ולא נעלם מאתנו דתיקון זה קדים אמרו הרב מוהר"א חזן יצ"ו בס' תע"ל ח"א סי' יו"ד אכן דבריו אינם מובנים וגם עליו יש לתמוה כן ומלא בצל"ע ובנ"ד כיון דההרשאה השנית היא לשליח שלא בפניו לכ"ע צריכין החתימות קיום ושיהיה ניכר לנו עיין ישמח לב ח"ב חאה"ע סו"ס נו"ן עכ"ל

ואען ואומר שלפלא בעיני שרו"מ יתמה על הכל ואיש לא ימלט מתמיהותיו ואפי' תמיהא קלה לא יתמה רו"מ על עצמו לאמר האם כ"כ נואלנו דאישתמיט מינן סעיף לשון מרן בסי' מ"ו. האם כ"כ נחשבנו בעיניו. והלה ידע רו"מ כי ענין קיום חתימות מדמיון החתימות זו לזו של כת הקודמים היא הגאון חת"ס סי' קצ"ט הבי"ד הרב המאסף הגדול בס' שד"ח סי' י"ט או"ק כ"א וכתב שכן נמשכו אחריו כמה בתראי יעו"ש. וכן באות ט' אסף וקבץ סברות כמה וכמה פוסקים דסגי בדמיון החתימות משתי עגלות וכתבים. וס' תע"ל ח"א אינינו נמצא אתי כעת לראות דב"ק אכן בלי ספק מסתמיך ואזיל על להקת הפוסקים דהתירו בדמיון החתימות מב' כתבים. וכן עשינו שלחנו ליד ב"ד הצדק הרשאה ראשונה של השליח ראשון שמינה הבעל בו"ח משלשת חתימות ב"ד. אשר אין שום עסק בה להשליח הב' כי הוא נתמנה ע"פ בית דין. והשנית כתב הנשלח מאה בית דינינו להודיע אופני הגט. וגם המעטפה של הגט חתמו שלשת הדיינים והרי יוכלו לקיים חתימותיו מדמיונם זו לזו. וידענו דכ"ז הוטב בעיניו. אכן זאת הוקשה בעיניו דהשליח יוכל לזייף הכל וכמ"ש מרן בח"מ סי' מ"ו. ומה הועלנו בזה. ואתו הס"ר דאישתמיט מיניה דמר סיום הסעיף דמרן ז"ל. דכל החשש זיוף הוא אם כל השטרות יוצאים מתחת ידו של זה הרוצה לקיים שטרו. חיישינן שמא הוא זייף הכל. אבל בנדו"ד אין השטרות יוצאים מתחת יד השליח הב' שהרי הכל נשלח ליד הרב המסדר ובית דינו והרב הרי הוא רואה החתימות בטרם תשורם עין השליח הב' שהוא בעל השטר כעת. ואחר שנתבררו לו חתימות הדיינים אז הוא מוסר הגט וההרשאה ליד השליח הב' ומהיכן יוכל לזייף הרי כבר קדמוהו רבנן. וא"כ תהיה תמיהת מני"ר הראשונה מתורצת בהשניה. ואולי שעי"ז נהגו כל בתי דינין לשלוח הגט והרשאותיו ליד הרב המסדר. שהרי הוא מקיים החתימות מכתב בית דין הפרטי הנשלח לב"ד תשובה על כתבם הראשון שבו הודיעו שם השליח הב' מי הוא. וא"כ יתקיימו החתימות בטרם יכנס הגט לרשות השליח הב'. וכפי טעם הזה יהיה הדבר מוכרח לשלוח הגט רק ליד הרב המסדר. ולא ליד השליח הב' הפך סברת רו"מ מן הקצה אל הקצה

הגם הלום בגט הנשלח ע"י הבי דואר אין חשש לזיוף כלל. וכמ"ש הגאון חת"ס ס' מ"ד ומ"ט הבי"ד הגאון פתחי תשובה בסי' י"ז אות נ"ב. וכן הביא הגאון הרב שדה חמד שם בסי' י"ט אות קטן כ"א ואות ט'. יעו"ש שאסף וקבץ סברות הפו' דכתבו דע"י הבי"ד אין חשש זיוף ואין צריך קיום דהשליח לא ידע כלום עד דמטא גיטה לידיה והם דברים מוסברים ונכונים מצד עצמם. דהשליח לא ידע מי הוא המשלחו ולא ידע מהיכן בא הגט ומי הם הדיינים החותמים ומקיימים עד שנחוש לזייף. ומה הנאה יש לו בזיוף הא אין זה שטר שרוצה לגבות בו כההיא דסי' מ"ו. והדברים ברורים. ואולם לתוספת טובה אנחנו עושים זאת למען יתקיימו שלשת החתימות. הגם דחתימה אחת סגי בשליח הולכה. כידוע. ותו לא מידי

הנה נא הארכתי להשיב למני"ר על תלונותיו. לא שח"ו הקפדנו על זה כי תורה היא ובפרט שהגט כבר נמסר ואשר וקיים את מעשינו. רק לבלתי ימצא מני"ר לחשוב שתיקה כהודאה דמיא. ויתלונן אח"כ על בתי דינין אחרים שישלחו הגט ליד מני"ר דממונה אגיטי. ולא ליד השליח. ואת שתיקתנו על תלונותיו יהיו לו למופת להתלונן גם עליהם. ע"כ הוכרחתי להודיעו כי אין כאן בדב"ק מה שתחול בו התלונה. והדרך אשר למדונו רבותינו אשר שמשנו אותם. ורבותינו הפוסקים אשר מימיהם אנחנו שותים. ואת תפקידם נשמור היא דרך בטוחה ולא תירא רע ח"ו. ונחזיק טובה להגט הזה אשר בסיבתו השתעשענו בדברי תורה ונשאנו ונתננו עם מני"ר באה"ר וידידות נמרצה. וכסאו לעד יכון ומרומים ישכון כנה"ר וכנא"ה: הצעיר רפאל אהרן ן' שמעון ס"ט סימן טו"ב. הלכות גיטין לכבוד והדר מע' הרב המובהק כמוהר"ר מיכאל נ"ח מנוח אילה שווילי יצ"ו דומו"ץ בק"ק סוג'ונא יע"א

שאול שאל הידיד מעמדי על אודות הגט המובא למח"ק ע"י שליח הולכה שהביא