ומצור דבש רסה

עצמו בסי' קמ"א סעיף ל"ה ואות ל"ה דשו"ט הגאון לענין היתר לשלוח גט ע"י הבי"ד ולצאת ידי סברת הגאונים דהחמירו כנודע. ושם בפסקא המתחלת ועיין בשו"ת מאמר מרדכי הביא דברי הרב הנז' שכתב בסו"ד וז"ל וצ"ל שהטעמם של הגאונים כיון דהגט לא בא מרשות הבעל לרשות השליח כי אם ע"י כותי ומעשה קוף בעלמא הו"ל כטלי גיטיך מע"ג קרקע דאינו מועיל. ולפי"ז נלע"ד דאם הבעל שולח הגט ע"י הגוי ליד בית דין או ליד איש אחר וממנה בפיו ובכתבו להשליח אשר שם לקבלו מיד הב"ד או מיד האיש שהובא בשבילו. בכה"ג אין שום קפידה והכל מודים בזה דמהני כיון דשליח הולכה מקבל את הגט לא מיד הכותי רק מרשותו של בעל של נפקד שלא בא לידו בתורת גירושין תו לא הוי כטלי גיטיך מע"ג קרקע זכה יעשה והיא תקנה גדולה לעגונות עכ"ל. הרי דאדרבא טפי עדיף שלא יקבלנו השליח מיד הכותי של הב"ד רק מיד ב"ד וזה הוא הדרך המשופה ומנוקה מכ"מ חשש. ורו"מ שי' עיקם עלינו לעשות ההפך לשלוח ישר ע"י הבי"ד ליד השליח הב' ולא ליד הרב הב"ד

הן אמת כי לדידן לא צריכנא לכ"ז דהא אין דברי הרב ז"ל אמורים בתקנתא זאת אלא כשהגט ניתן רק ע"י שליח אחד שהבעל ממנה שליח בכתב ע"י הבי"ד ושולח הגט לידו בהא הוא דקאמר הרב דכדי לצאת מחששת טלי גיטיך מע"ג קרקע שהבעל ישלח הגט ליד הב"ד וכיוצא אבל לדידן דשולחין הגט ע"י ב' שלוחים. והבעל הוא מוסר הגט ביד שליח הראשון להוליכו לאשתו ונותן לו רשות לעשות שליח ושליח אחר שליח. והשליח שולחו ליד השליח השני ע"פ ב"ד ומאמרם. בכה"ג פלטינן מכל חשש אפי' לדעת הגאונים. דהא הבעל מסרו ביד שלוחו וכל היכא דמטי גיטא ליד אשתו המתגרשת אפי' מיד שליח שלוחו של הבעל הוי כאלו מסרו הבעל ליד האשה ממש דשלוחו של אדם כמותו. ואשר ע"ז סמכו כחם ורובם של כל הפוסקים ז"ל בענין היתר הבי דואר אפי' לדעת הגאונים ז"ל. כיון דאיכא תרי שלוחים פלטינן מכל החששות וכמו שעמד ע"ז הרב המאסף הגדול מופת דורנו הרב בע"ס שדה חמד סי' י"ט אות ח' והלאה יעו"ש

עכ"פ מה שעשינו לשלוח הגט ע"י ב' שלוחים והשליח הראשון מינה על פינו את השליח השני בפיו ובכתבו ואנחנו שולחים את הכל ליד הרב אב"ד ומודיעים להרב מה שעשה השליח הראשון ושהרב ימסרנו ביד השליח הב' שימסרנו בפניו להאשה. אין בתוספת טובה הזאת מקום מה לפקפק שלא שלחנוהו ליד השליח הב' וזה ברור מאד

הגם הלום מדברי הרב שדה חמד שי' שרו"מ בא טעון עלינו מדבריו. הלא הגאון הנ"ל שי' גופיה כתב בסי' י"ט או"ק י"ז (דקצ"ג ע"ב) כתוב שם בפירוש שהגט ישלחוהו ליד הרב דווקא והוא יחתום על הרציפים וכתוב שם שזאת היא הדרך המשופה והמנוקה יעו"ש. וכן שם באות מ' הביא משם הגאון שו"מ שכן עשו ושלחו הגט ע"י הרב דווקא יעו"ש

הן אמת שהגאון המחבר שי' שם בסי' י"ט או"ק ח"י סדר שאלה לחכמי הדור על שליחות הגט ע"ד הבי דואר וסידר כל ספקותיו שיש לו בדבר ומכללם גם זאת אם ישלחוהו ישר ליד הרב או ליד השליח. יעו"ש. ונראה דהרב נכנס לבית הספק בדבר. וליתא. דאנן נדע ברור שהגאון המחבר שדה חמד יצ"ו מרוב ענותנותו היתירה שאל מהם התרת שאלה שיחוו לו דעתם בה. הגם אשר ברור לן שהגאון שי' לא נסתפק בהם עד שיצפה לשולחן אחרים. הלא תראה שבכלל סידור שאלותיו שאל אם טוב לעשות ע"י שליח אחד או ב' שלוחים. ואם יחשוב אדם שהגאון מסתפק בדבר זה. נאמר להאיש ההוא כי טועה הנהו שהגאון שי' כבר לעיל באות ח' כבר הראה לדעת שהדרך הטובה לצאת ידי ס' הגאונים היא לעשות ב' שלוחים. ופסקה למילתא בסכינא חריפא. והראנו את כחו וגבורתו בבקיאות דברי הפוס' שעמדו בזה אשר ציין דבריהם לעיל מאות ח' והלאה. ואם אחר כל זה שאל איזה יותר טוב אם לשליח אחד או ב' שלוחים ומבקש פתרון שאלתו זאת מזולתו. והלה בצדק נתמה כי מה ידעו ולא ידע. והלא הוא הביא כמעט כל הפוס' אשר נגעו במקצוע זה. ואולם הוא הדבר אשר אמרנו לפי רוב ענותנותו וירא הוראה ה' יאריך ימיו ע"כ נכנס לשאול גם דברים הפשוטים לו. והא לך מופת חותך שבכל תשובות חכמי הדור שיל"א שהשיבוהו עד"פ כמו שהדפיסם אחת לאחת. לא נמצא בשום אחת מהן אשר נכנסו לפלפל אם לשלוח ע"י שליח לעיכובא או ע"י הרב. כי אין זו שאלה הצריכה פתרון ויש שלא נגעו ולא פגעו במקצוע זה כל עיקר ולא הטריחו קולמוסם לדון עליו אם לשבט ואם לחסד וכמו שתראה בסי' הנז' אות כ"א וכ"ב. וזאת היא הסיבה שרבני קושטא יצ"ו רבנן דמחדדן שמעתייהו עשו כן בפשיטות וכן עושים כל בתי דינין אשלי רברבי אשר לנו עסק עמהם בעניני הגיטין ששולחין הגיטין תמיד לידי אב"ד דעירינו וכן אנחנו שולחים לידם תמיד וכן נעשה בעהי"ת לימים הבאים כל עוד שלא יורו לנו סברה אמיתית ונכונה בנוייה על פי דינא דגמרה והפוס' ז"ל בפקפוק בדבר השילוח שלא יושלח ליד הרב המסדר רק ליד השליח. אשר לדעתי הוא רחוק המציאות שימצא כזאת בדור אחרון מי שיפקפק בדבר בראיותיו בידו מדברי הפו' ושנות מאות חלפו ורבנן תקיפי מסדרי גיטין מנוחתם עדן לא ראו את החדש הזה וכן רבני דורנו ה' יאריך ימיהם אשר כל מילי דגיטי מונח להו בכיסתייהו לא נמצא איש שפקפק בזה

ונראה מדברי רומעכ"ת שי' שגם הוא הוקשה בעיניו זאת לשלוח הגט וההרשאות ליד השליח הב' ומהיכן נדעהו. ובפרט אם הוא מבוקי סריקי. והצדק שבסדקי. הא איכא זילותא דבי דינא ג"כ כמובן. כי ע"כ הוסיף להטעים דבריו ולאמר שהיה יותר נכון לכתוב מעטפה תוך מעטפה. והמעטפה החיצונה תהיה ליד ב"ד הצדק כפי האדרסע אלינו. והמעטפה השנית תהיה לשם השליח הב' ובזה היה הענין נקי מכל פקפוק. עכ"ל

ואתו הס"ר כי עתה הגדיל יותר את תמיהותינו כי מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה. ומדוע רו"מ חפץ שנעשה מעשה קוף בעלמא. ואחרי שהכל נשלחהו ליד בית דינם הצדק כאשר רומעכ"ת שי' ג"כ כתב כן. ותוך כתבם הגט וההרשאה וכתב מיוחד המודיע להם אופני הגט הנשלח וסימניו ושני הרשאות השליח הב' הנתמנה ע"פ הודעתם. ואנחנו שליחותיה דהשליח ראשין עבדינן להורות להם מה שעשה בפנינו והכל נשלח ליד בית דינם המסדרי נתינתו. א"כ יודיעינו מה היא התועלת היתירה והחדשה אשר תצמח מזה טובא כפולה אם נכתוב המעטפה השנית ליד השליח הב' ל ואטו אי לא שלחנו הגט תוך מעטפה לא סגי בלאו הכי. ורואה אני כי הדברים מכוסים הם במעטפה אשר לא יכולנו הבין מה טעם לשלוח ליד השליח הב' בדווקא כאשר גזר רומעכ"ת מבלי נתון