ומצור דבש רסד

המסדר. והוא ימסרנו להשליח הולכה הב' המוסרי להאשה בפניו. למע' הרב וכו'

מכתב ידי"ק הגיעני המבשר מהגעת הגט הנשלח מבית דינינו ליד הרב הגדול צדיק מושל בארץ יצ"ו עם הרשאותיו ושכבר נמסר לפני בית דינם הצדק ליד האשה. והותרה מכבלי עיגונה אשר בעבורה טרחנו זה כמה ירחים תלי"ת. האמנם כדי שלא להוציא אותנו חלק. שרטט וכתב רו"מ שי' שתי תמיהות אשר תמה עלינו

א) כתב מני"ר וז"ל הגט ושתי ההרשאות ירדו כרוכים תוך מעטפה אחת ועל גבה כתוב כדברים האלה. תוך התיק הזה מונחים בו הגט וב' ההרשאות וחותמים אנחנו עליו כדי שיהיה כתב ידינו יוצא ממקום אחר ויוכלו לקיים חתימותינו. והמעטפה הזאת באה תוך מעטפה אחרת אשר ע"ג כתוב האדריס אלינו באופן שהגט וההרשאות לא באו בדרך ישר ליד השליח השני. וכן לא יעשה וכבר ידיע מה שהקפידו הפוסקים בזה עיין תוספת ביכורים שבס"ס הגיטין להרב פתחי תשובה בסדר גט ב' אות ס"א דישלחו את הגט וב' ההרשאות יחד על יד הבי דואר על אדריס השליח הב' והוא יקבל הכל מהבי דואר. וכן מתבאר מדברי הפוס' שהביא המאסף האחרון מוהרח"מ נר"ו בס' שדה חמד סי' י"ט אות יו"ד י"א ך'. וכ"כ במזכרת הגיטין שבס' אזן אהרן סי' ך' ובס' צל הכסף ח"ב (אינינו אתנו) סי' י"ג העתיק תשו' מוהרא"ג שהזכיר ע"ז ולא השיגו. והטוב טוב היה לשלוח הגט ליד השליח במעטפה סגורה כתובה לשם השליח. והמעטפה הזאת תנתן תוך מעטפה אחרת עם המכתב של מני"ר ליד בית דינינו והאדריס של הבי"ד תהיה על שמנו ואז היה נקי מכל פקפוק. ובאמת היינו חוששים לדבר עד שמצאנו למוהרש"א בס' דברי שמואל בסי' ח"י אות נ"ר שבא מעשה כזה לפניו מיד רבני קושטא יע"א ונמסר הגט מיד השליח ליד האשה. והן אמת כי גם עליו תעבור כוס התימה איך לא שת לבו לזאת. ומה גם על רבני קושטא יש לתמוה איך יצא מתח"י דבר כזה. מ"מ די לנו דאינהו עבדי עובדא במקום הרוב דשכיחי ע"ש ואיתיה בתקנתא ועד"ז הכשירוהו כ"ש בנדו"ד עכ"ל

ובטרם אניף ידי להשיב למעכ"ת שי' בעיקר הדין אמינא למני"ר כי תלי"ת זאת נחמתינו כי מצא לנו חברים גדולים ואילני רברבי לסמוך עליהם הרב דב"ש ורבני קושטא רבנן דפקיע שמייהו ועשו מעשה לכתחילה. וכאשר עשינו גם אנן בעניותין. ואם כי כולנו לקינו בתמיהת רו"מ על הנעשה. ויהי מה הלא אם נחלק תמיהת רו"מ לחלקים. מטיא לן בציר משיבא מכשורא. ולפלא שהעמיד דעתו כנגד הרבים ולא נסוג אחור לראות מעתה אולי תמיהתו אינינה צודקת. ותהי במאמינו כי הגט הלזה הנשלח ליד מני"ר הוא הגט שנים ושלשים במספר גיטין ע"י שליח אשר נשלחו מבית דינינו למקומות שונות ומהם גם הבאים אלינו מקר"ח. והנשלחים מבית דינינו מהם לעיקו"ת ירושלים ת"ו שמציון תצא תורה. ולנ"א יע"א. ולעוב"י קושטא. איזמיר. שאלוניקי. ולערי רוסיא. לרומאניא. לביקאווינא. ולדמשק. וסוריא. ואחד מהם נשלח ליד הרב הגאון המפו' כמוהר"ר חזקיה מדיני יצ"ו הרב המחבר שדה חמד. בהיותו על כסא הרבנות בעי"ת קאראסובאזאר לעיר שתחת ממשלתו וע"פ הוראתו ינתן הגט אשר רו"מ השיג עלינו מדבריו. וכל הגיטין הללו הבאים והנשלחים כולם נשלחים ליד הרב אב"ד המקום של הנתינה. וכן הבאים לידינו. ובאלה לא היה איש אשר פקפק בדבר אפי' במחשבה להצריך שיושלח הגט ליד השליח הב' אשר לא הכרנוהו ולא יכירנו כי אם ע"פ הודעת ב"ד כדין מינוי השליח דסגי אפי' שלא בפניו. רק רו"מ הוא הראשון והיחיד אשר פקפק בדבר מבלי הסביר לנו הדבר מדוע יהיה כן! שלא מצאנו לא טעם ולא סברא בדבר להבין את חידתו זאת

ואנכי לא ראיתי ולא שמעתי ולא מצאתי מי הוא הפוסק שפקפק בזה לדינא כאשר השמיענו רו"מ חדשה הפעם. שכל המקומות אשר ציין רו"מ תוספת ביכורים. וס' אזן אהרן. וס' שדה חמד וכו' לא נמצא בדבריהם פקפוק אם הגט נשלח ליד הרב המסדר אב"ד של המקום. ולא ליד השליח הב'. ומה שנמצא כתוב בדבריהם לשלוח הגט ליד השליח הב' כשהגט נשלח ע"י הבי דואר. סידור דברים הוא שמסדרים כיצד תהיה השליחות ע"י הפאסט. וכתבו הכי. ולאו לדיוקא נחתי שלא יעשו ההפך לשלוח הגט ע"י הרב אב"ד של מקום הנתינה. ומעולם לא יקרא פקפוק בדברי הפוסקים ז"ל אם לא שיבוא בדברי הפוסק אזהרה מפורשת שלא ישלחו הגט ליד הרב אב"ד רק ליד השליח הב' דווקא. וגם בזה צריך טעם לדבר ומאיזה סיבה מונעת מצד הדין שלא לשלוח הגט ע"י הרב המסדר ותהיה הסיבה שורשה בדיני הגט הכתובים בדברי הפוסקים אשר מימיהם אנחנו שותים. ובלא זה אין לחוש לדברי אחרוני אחרונים שבדורותינו אם יעמיסו עלינו חומרות מסברתם בלי טעם נוסף על משא החומרות שיש לנו בדיני הגיטין מרבה להכיל

אכן בקושטא כי זאת לא היתה ולא תהיה כי מאיזה טעם וסברה יש מקום פקפוק אפי' קל אם הגט יושלח ליד הרב אב"ד המסדר נתינתו לפניו. הלא השליח הראשון שממנה את השליח הב' שלא בפניו. הוא ממנהו על פי המאמר ב"ד הצדק. ועליהם הוא סומך למסור את כח שליחותו שמינהו הבעל להשליח הב' והוא אינו מכירו כי אם ע"פ ב"ד ומאמרם וב"ד גופייהו שבפניהם ממנה השליח הראשון את השני אינן מכירים את צורתו וקימתו איכותו ומהותו של השליח הב' כלל כי אם ע"פ הודעת הרב אב"ד דמקום הנתינה אשר אמר כי הוא זה. גם ב"ד דמקום הכתיבה היא מודיעה להרב אב"ד דמקום הנתינה בכתב מיוחד את כל הענינים שעשו בס' שמות המגרש והמתגרשת ואבותיהם והפרש שבין מקום למקום בלשון תופס הגיטין וכיוצא וזה דבר ידוע ומפורסם שאי אפשר להמנע ממנו. ואחר כל אלה יורנו המורה לצדקה מאיזה טעם התחייב ב"ד לשלוח הגט ליד השליח הב'. ובפרט שסתם שליח ב"ד בזה"ז הוא בור וריק ועם הארץ ומה ידע הבור הזה בעניני הגט וסעיפי דיניו עד שנשלח אליו הגט והרשאותיו. ומה הנזק שיתהוה בזה אם נשלחהו ליד הרב אב"ד. ואמינא ולא מסתפינא כי לא נאה ויאה לגברא כוותיה דממונה אגיטי. להיות מעתיק מה שבא בדברי הפוסקים מבלי עמוד על הדבר לדרשו ולחקרו. והדיין צריך שיהיה אצלו הדין מוטעם ומוסבר ולא מקובל. ובפרט שכל אלה הציונים שציין מני"ר הם ספרי אחרונים של דורנו אשר זה שני מספר שנדפסו. ומה היה עושה מני"ר קודם התגלותם

ומהפלא שיש בדבר. שרו"מ בא עלינו מדברי התוס' בכורים אשר הם הגהות והוספות לפתחי תשובה מעשה ידי חכם רב אחרון בזמנינו ומדוע לא זכר אדוני את דברי הגאון פתחי תשובה