ומצור דבש רסג

מר"ן לדבר בזה כלל. כי הלא העיטור גופיה נדחה קרי לה דלא שייך הני מילי בשליחות הגט. והשתא תיקשי לך טובא אם כוונת מרן הכא בסעיף כ"ו דכתב נהגו להקנות לשליח וכו' הייני קנין אגב דאמו"ק קשה טובא על מר"ן דכתב נהגו. דאימת נהגו והיכן נהגו להקנות בקנין אגב דא"ק. והלא עיקר סברה זו יחידאה היא שכתב העיטור. והוא ז"ל דחאה דלא שייך הני מילי בגט. וסברה יחידית ודחויה יקראנה מרן מנהג שנהגו בו העם. והלא מרן גופיה הסכים לדברי העיטור במאי דדחי לסברה זו שהרי לא העיר עליה כלום. והיאך הכניסה בפסקיו בשם מנהג. ואפי' למטוניה של הרב כסא אליהו ז"ל דמרן למד כן מתשו' הרא"ש. הלא הרא"ש גופיה לא דיבר בזה כלום ורק הם דברי השואל. והיתכן שדברי השואל נעשו מנהג העם שיאמר עליהם מרן נהגו להקנות. מלבד הקושי שיש בדבר שסיום הדברים שכתב מר"ן שאם גמר בל"ש א"צ קנין הני מילי ליתנהו בדברי הרא"ש וכמש"ל. סו"ד אחר בקשת אלף מחילות מקדושת עצמותיו של הרב כסא אליהו ז"ל אמינא כי פירושו בדברי מר"ן ז"ל קשה להולמו אפי' ע"י הדחק כי מר"ן ז"ל גופיה מאן ימאן בזה לפי מ"ש בב"י בשם העיטור. ודבריו צ"ע

ומזה תמה אתמה על ראח"ג הרב המחבר תע"ל שכתב בסי' ה' בדף ס"ג ע"ג באמצע העמוד וז"ל ועיין מרן הב"י באה"ע סי' קמ"א שכתב משם העיטור בהרשאת שלי"ק קנין אגב דאמו"ק ומר"ן ז"ל הביא דברי הרמב"ם עכ"ל. ופלא הוא בעיני להעתיק דברי העיטור בתחילתן ולהשמיט סופן שהרי בעל העיטור גופיה שם סמו"ן מסיים דבריו ומסתברא דלא שייך בי. הרי דהרב העיטור נדחה קרי לה לכתוב בהרשאה קנין אגב. ומה סייעתא היא זו לשיטתיה דמר. ותהי להפך

ב) נסתייע הגאון המשי"ח ז"ל מתשו' הרא"ש שכתוב בהשאלה כנוסח הנ"ל של קנין דא"ק. והגם שהם דברי השואל. מכיון שהרא"ש לא קרא ערער ושתיק ש"מ דשפיר דמי עכ"ל

ואני עני אמינא אחר בקשת אלף מחילות מקדושת תורתו הרמה. שהרואה תשו' הרא"ש במקורה בלבבו יבין שאין ללמוד ממנו לדינא לכתוב קנין אגב בכל שטרי ההרשאות השליחות של הגט. ושלש תשובות בדבר

א) כי הרא"ש ז"ל לא הוצרך להטפל בההרשאה ההיא ולדקדק בלשונה אם היא כתובה כשופרא דשטרי או לא. כל שעיקר ההרשאה ויסודה משונה וזה דרכה. ראשונה שהבעל המגרש טעה טעות עם הארץ שמינה לסופר הגט לשליח קבלה. ולא ידע שאין להבעל לעשות שליח קבלה. שנית שתחילת ההרשאה מינה לר' שלמה שליח הולכה. ושוב באותה הרשאה עצמה חזר ומינה לסופר שליח קבלה וזה טעות שנית. וחתר הרא"ש ז"ל לדעת אם נפלה כל השליחות שהרי כשחזר ומינה לסופר שלי"ק. א"כ ביטל את השליחות ראשונה של ר' שלמה שעשאו שליח הולכה ואם שליחות קבלה בטלה. א"כ נפלה כל השליחות וע"כ שקו"ט הרא"ש לומר דלא חזר וכו' כמ"ש המעיין בתשו' הרא"ש. ובהרשאה כזאת המדובללת ומבולבלת. אין זה פלא אם הרא"ש לא נטפל לדקדוקי סופרים שבה. ואיזה ראיה נביא לדינא מההרשאה כזאת שיסודה רופף

ב) יש לומר שלצד שסופר ראה שהבעל מינהו שליח קבלה. ומסתמה קודם כתיבת הגט וההרשאה מינהו לשליח קבלה כפי דעתו. נפק דק וכתב בהרשאתו אגב דא"ק. וכלפי דידיה קא משתעי בקנין דאמו"ק כיון שהוא נתמנה בהרשאה ההיא עצמה לשליח קבלה. א"כ אין כאן בית מיחוש אם יכתוב קנין דא"ק להשליח ועי"ז יזכה בגט. כי מה בכך הא בקושטא שליח קבלה ידו כיד האשה והוא זוכה עבורה. והיא אינה מקבלת הגט רק שלוחה. וא"כ אם יזכה השליח בגט יפה הוא כי הוא הזוכה בו. ואע"פ שבתחילת ההרשאה כתוב בה שליחות הולכה לר' שלמה. מ"מ דעתו של סופר היא כיון שהוא נתמנה לשלי"ק. שדייה למאן דחזי ליה. וכלפי דידיה נאמר קנין אגב. הגם כי באמת כל שליחות הקבלה הוא פורח באויר. מ"מ לפי דעתו של סופר אפשר שלזה כיוון

ג) והוא יותר נכון בעיני. דמגוף תשובת הרא"ש ז"ל נראה כי בנדון ההוא. שפיר נתכוון הסופר לכתוב בההרשאה קנין אגב קרקע וטעמו ונימוקו עמו. כי הרא"ש ז"ל לפניו היה גלוי כל המאורע. והוא ז"ל גילה את מצפוניו שכתב שם כי אותו המגרש היה איש רע. ושכרוהו כדי לגרש. ומכח כי לא רצה להתעכב מינה לר' שלמה שליח הולכה. וגם בזה לה רצה להתעכב ומינה לסופר לשלי"ק יעו"ש בתשו' הרא"ש ז"ל. והדבר מובן מאליו. שאיש רע כזה שלא רצה לגרש כי אם ברצי כסף. ברור הוא שלא יאמינוהו ולא ישלמו לו את הכסף כי אם אחר דמטי גיטה ליד האשה ובאשר הוא נחפז ללכת ואי איפשר לו להתעכב כי ע"כ מינה לשליח הולכה לר' שלמה. ומובן הוא שמיד ר' שלמה יקבל את כסף שכירותו. וא"כ ר' שלמה השליח היה שליח הבעל בשני דברים. האחת להולכת הגט והשנית לקבל לו שכירות הגירושין כאשר ימסר הגט בידי אשה. וא"כ לענין גבית הכסף בעבור המגרש שהוא פיקדון לא יועיל לו ק"ס דהא קי"ל מטבע אינו נקנה בחליפין ומוכרח לכתוב קנין דא"ק כמפורש במרן ח"מ סי' קכ"ג. וא"כ מה שנכתב בהרשאה קנין קרקע. הוא כלפי כסף שכירות הגירושין לא כלפי השליחות הולכה עצמה. ואין אלו דברי נביאות כי כן מפורש בדברי הרא"ש ומדבריו למדנו כן כמ"ש וכיון שכן אין ללמוד כלום מאותה תשובה דהרא"ש לכתוב קנין אגב קרקע בכל שטרי הרשאות שליחות הגט. ובפרט דאני עני דינא קא משתעינא שלא לכתוב בהרשאות הגט קנין אגב דנפיק מיניה חורבה ושב וא"ת עדיף. וככל הראיות שכתבתי בזה. ותול"מ. והנלע"ד כתבתי וצוי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אהרן ן' שמעון ס"ט

הן עתה נדפס סה"ק נהר מצרים שחיברתי על מנהגי מצרים ושם בח"ב בס' הגט ע"י שליח אות ד' ה' רמזתי מזה שכן עשיתי מעשה והחזרתי הגט ליד ב"ד המסדרו ושלחו לידי הרשאה אחרת וכמ"ש בתשובתי הקודמת ודי בזה. המחבר סי' ט"ז. הלכות גיטין (שליח) לסופיא

בגט הנשלח ע"י הבי דואר. אם צריך לשולחו ליד השליח. או סגי אם נשלח ליד הרב אב"ד