ומצור דבש רנז

לגמרי מחומרת ב' גיטין בשום אופן. הן אמת כי מקומות רבים בערי טורקיאה נהגו בחומרת ב' גיטין בעבור נקודת הרפה והדגש כסברת הגאון מהרשד"ם ז"ל אשר הוא אביה הראשון אשר הולידה. ומאריה דאתרייהו היה זי"ע. אכן רבים חלקו עליו ולא קבלו עליהם סברתו זאת בחומרת ב' גיטין כו"ע

פוק חזי כי בעיר עז לנו ירושלים עיקו"ת בחרו יותר לתת גט אחר דווקא ובלי נקודה מלתת ב' גיטין וכמ"ש הרב מזבח אדמה דל"א והובאו דבריו כסדר הגט אשר במנהגי עיקו"ת ירושלים ת"ו שבירושלם עיקו"ת מתרחקים ונדחקים מלתת ב' גיטין כל מה דאיפשר יעו"ש

ובעירינו זאת מצרים יע"א מנהגינו להיפך כי בחרו לשים נקודת הרפה בכל שמות שבגיטין הצריכים לכך. ולא לתת ב' גיטין בשום אופן כו"ע. ישמע חכם ויוסיף לקח לבלתי הכניס עצמו בגדר חומרת ב' גיטין לכתחילה. ושאני מקומות דנהגו הכי מקדם קדמתה בערי טורקיא ע"פ הוראת מהרשד"ם ז"ל היכא דנהוג נהוג. אבל לקבל עליו מחדש חומרה זאת לא נכונה היא. ומה גם כי מלתא כדנא צריכא רבה טרחת הרב המסדר הגיטין. עם כל בקיאתו והרגלו בהם ובדיניהם המרובים וסדר נתינתן. וסופריהם בקיאים טובא ואומנים גדולים סופרים מהירים. אשר יקלו המשא מטרחת המגרש והמתגרשת כמובן. ולאו בכל דוכתא הכי וד"ב לחכם לב

ורואה אני שבמח"ק סוג'ונא יש עוד טעמא רבא אימתני ותקיפה להתרחק מחומרה זו דב' גיטין בעבור נקודת הרפה והדגש יותר ממקומות אחרים. כי גם במקומות שנהגו בחומרה זו היינו שיקרה להם לפעמים בשמות המגרש והמתגרשת הבאים לפניהם ממין אשר יצטרך נקודה כמו בשמות ג'יליבי. ג'יליבון. ג'וליו. ג'אמילא וכיוצא שזה יקרה לפעמים. כי רוב השמות פשוטים הם ואין צורך לנקודה. וכאשר יזדמן לפני הרב המסדר יצ"ו שמות שבגט ממין זה באקראי. היא חומרא דמצי קאי עלה לטרוח פעם אחת ולסדר ב' גיטין אחד בנקודה ואחד בלי נקודה כדי לצאת ידי כל הספקות שבדבר. ועכ"פ אין זה מעשים בכל יום ורוב הגיטין הניתנים לפניו הם גט אחד ואין שני. האמנם במח"ק הנקודה היא בפתח הכניסה שהיא שם העיר סוג'ונא יע"א. ואם בא לקבל עליו חומרת ב' גיטין מחמת נקודת הרפה שעל הגימל שבה א"כ הוקבע הדבר בסוג'ונא שכל הגיטין שינתנו בה הם לעולם ב' גיטין שאין לו דרך אחרת לנטות ימין ושמאל שהרי הנקודה היא בשם העיר עצמה ואי אפשר שלא לכותבה בגט. וזה דבר שלא יוכל עשוהו. כי מה יעשה בשעת הדחק ומקום עיגון. ומה יעשה אם הבעל והאשה יד עני ואין בכחם לשלם שכר סופר לב' גיטין. ומה יעשה בגט ע"י שליח אשר אי אפשר בשני גיטין כמובא בהפוסקים ז"ל ומי הכניסו בכל אלה המצוקות. כי ע"כ הטוב והישר שלא להנהיג עצמו בחומרת ב' גיטין כלל. אחרי שהיא עיר שלא היה בה מנהג קדום כזה. אין לנהוג כן עתה מחדש. ותן לחכם ויחכם עוד

ומעתה נשאר עלינו לבאר איזה הדרך ישכון אור. בגט אחד שינתן בסוג'ונא אם לשים נקודה או לא

ואען ואומר דהיותר טוב ונכון ויותר כשר לתת נקודה על הגימל של סוג'ונא כזה סוג'ונא לצאת ידי כל הספקות

והגם שהרב מהר"מ ן' חבי"ב ז"ל בספרו עזרת נשים בשם גאמילה כתב הוא ז"ל דבעיר חדשה יותר טוב להנהיג בלי נקודה יעו"ש כבר קם אחריו הרב הגדול מהר"מ בולא בספרו הנורא גט מקושר ושם בכללי השמות סי' מ"ה אות ל"ג הביא דברי הרב עז"ן ז"ל הנ"ל. וחלק עליו וכתב כי גדולי עולם חלקו על מהרשד"ם ולא חשו לסברתו שפקפק על הנקודה ומכח זה הצריך ב' גיטין. דליתא דלדידהו שפיר דמי הנקודה. וכן היא דעת מהריב"ל בח"א ד' ס'. וכן היא סברת מהרימ"ט [והוא ז"ל פוסל בלי נקודה מטעמא דשינוי השם] וכן היא ס' מהרש"ך דיש לחוש ולהקפיד לכתוב הנקודה לכתחילה. וכ"כ ס' השמות לכמוהר"ר שמחה ז"ל. וכ"כ מהר"ר אשטרוק בן שאנגי ז"ל וכן היא ס' מהראנ"ח ומכ"ז מבואר דיותר טוב לכתוב בנקודה מבלי נקודה. ונתן טעמא דמסתבר. כי גט בנקודה אין בו חשש ופקפוק מצד הדין. אבל בלי נקודה יש חשש פיסול מן הדין משום דהוי שינוי השם. והרב ז"ל הכריע הדבר בהכרעה גדולה מדברי מהרשד"ם עצמו. שהרי הוא גופיה שפקפק על הנקודה. בכל זאת לא מלאו לבו לתת רק גט אחד ובלי נקודה. יען כי הוא גופיה ז"ל דבלא נקודה לגמרי לא יתכן מחשש שינוי השם. שלא כאשר נכתב כן נקרא בפי העולם. וע"כ הנהיג לתת ב' גיטין אחד בלי נקודה והשני בנקודה ולא סגי בלאו הכי. ונמצא דהרב ז"ל גופיה חושש לשינוי השם אם ינתן הגט בלי נקודה כלל. וא"כ כפי"ז אם בא לכתוב רק גט היותר טוב דיכתוב בנקודה. דבלא נקודה יש חשש פיסול מדינא ובנקודה אין בה שום פקפוק מן הדין רק חששא בעלמא שמא יבא ב"ד ויערער וכו' והוא חשש שאין לו עיקר בתלמוד. וכן כתב הרב מכתב מאליהו שבשעת הדחק שאין לו פנאי לכתוב ב' גיטין הוכשר בעיניו וכתב גט אחד בנקודת הרפה על הגימל ולא בלא נקודה וכן עשה מעשה כמה פעמים ודלא כהרב עז"ן עכתד"ק של הרב גט מקושר ז"ל

וכן אנחנו נוהגים פה העירה מצרים יע"א לשים נקודת הרפה בכל הגיטין הצריכים לכך והכי נהוגי דור אחר דור כל רבני אבות בתי דינין אשר שמשו בקדש מימות עולם ושניהם קדמוניות. וככתוב במזכרת הגיטין שבבית דינינו יכב"ץ והמנהג פשוט בארץ ואין פוצה פה מאז ועד כען (וכן כתבתי אני בספרי הקטן נהר מצרים ח"ב בהלכות גיטין אות ו' ומשם בארה)

הן אמת כי בעיר עז לנו צבי תפארתינו ירושלם עיה"ק נהגו לתת רק גט אחד ובלי נקודה. וכמש"ל. אמנם הרואה בדברי הרב פז"ן ז"ל בטעם הדבר יש ללמוד מדבריו דאין למדין למיעבד הכי. שכן כתב בשם גאמילה וז"ל בשם גאמילה מנהג עה"ק לכותבו בלי נקודה בגט. אע"ג דבשטרות ואגרות רגילין הסופרים לתת נקודה. ומדברי מהרי"ט נראה דלא שפיר למיעבד הכי. כי הוא כתב דגימל בלי נקודה הוי שינוי השם. ואין דבריו נראין בזה דהרי בגיטין הראשונים של גדולי עולם כתבו בלי נקודה ומהרי"ט גופיה לא כתב הכי בשם אנגיל וכו' וא"כ בעיר שנהגו לכתוב גט אחד בלי נקודה אין לערער עליהם אפי' לכתחילה דנהרא נהרא ופשיטיה. וכיוצא בזה כתב הריב"ש ז"ל יעו"ש עכ"ל

ומדברי הרב ז"ל הללו למדנו דבירושלם עיקו"ת הכי הוה נהוג אצלם מדורות קדומים. ורבניה הראשונים הכי הנהיגו לכתוב בלי נקודה וכיון שכן מי יבוא אחריהם לערער על מנהגם חלילה. ומינה יובן דלו היה שהנהיגו רבנן תקיפי ארעא דישראל לכתוב גט אחד ובנקודה של הרפה. היה הדבר יותר