ומצור דבש רנו

בפי רוב העולם סודוגארא

וגדולה מזאת מצאתי להרב ג"פ ס' קכ"ח אוה כ"ו דכתב על עיר ניקופול ששם הנהר שלה הי' שמו דוגאלי ועתה נקרא בשם טונא ונכתב בגט דונאלי והרב מקור ברוך ז"ל רצה לפוסלו מטעמא דהוי שינוי והוא ז"ל סתר דבריו וחלק עליו וזאת הלכה העלה וז"ל. וכיון שכן בנהר זה שעיקר שמו דוגאלי. אעפ"י שנשתנה שמו בפי ההמון לקרותו טונא. אם יכתבו דוגאלי לא חשיב שינוי כיון דב' השמות דוגאלי וטונא קרובים זה לזה יכירו וידעו כי שם טונא הוא קיצור השם של דוגאלי. והוצרכתי לכתוב זה שלא יוציאו לעז על הגיטין הראשונים הנכתבים בעיירות היושבות על נהר טונא דכותבים לפי מנהגם הקדום דיש כותבים דונאו ויש כותבים דונאי. ויש כותבים דונאלי יעו"ש

ומדברי הרב ז"ל נלמוד בק"ו לנדו"ד דהתם שם דוגאלי נשתקע ואינו נקרא בפי הכל עתה רק טונא. ועכ"ז כתב הרב דלא חשיב שינוי אם יכתוב דוגאלי בשם הקדום. ואין צריך לכתוב דמתקרי טונא. וכ"ש הכא בנ"ד כעם ככהן כיהודים כעכו"ם כולם קוראים אותו רק סודוגארא לבד והוא השם המפורסם בין כל תושבי הארץ. אין לנו לחוש למתי מעט של הסוחרים אשר הם תמיד שואפים לחדשות בכתביהם להבדל מלשון ההמון. וקורין אותו בלשון שחץ סודוגאלי

ותו דכל בר שכל יבין דסודוגארא וסודיגאלי הם שמות יותר קרובים במבטא משמות דוגאלי וטונא ועכ"ז חשיב להו הרב קרובים זל"ז כ"ש בנדו"ד וע"כ נלע"ד דראוי לכתוב בגט רק שם סודוגארא ותו לא ובעהי"ת הרי נתבררה גם שאלתו השנית: סימן יג. שאלה השלישית

שאל כבודו איך להתנהג לענין הרפה והדגש של אות הגימל אשר תוך שם העיר או הנהר כידוע. אם לסדר ב' גיטין מסיבת הרפה והדגש. או לסדר גט אחד ולמסור תחילה ברפה ולחזור לקחתו ולהדגישו עוד הפעם עבור הדגש ולמסור שנית. ובכן יורנו המורה מהנעשה כדת וכהלכה לבל נכשל באיסור תורה ח"ו עכ"ל

והנה טרם אשיבהו על שאלתו העמוקה הזאת. מה לעשות להלכה ולמעשה בעהי"ת. אגלה את אזן רו"מ שי' במה שראיתי פליאה בדבריו שכתב בלשון שאלתו וז"ל לענין הרפה והדגש של אות הגימל אשר תוך העיר או הנהר עכ"ל. ולא ידעתי מי הכניס הנהר באמצע ומה דגש צריך בגימל שלו. וכמדומה לי שרו"מ עלה בדעתו לנקד תוך הגימל של סודוגארה. ולשים נקודה בתוכה כדי שתהיה גימל דגושה ולא רפוייה. והעד על מחשבתו הזאת שהרי בכתבו נקד כל שם נהר סודוגארא בכל נקודותיו ובכתב אשורי כזה סודוגארא ואולי חושב רו"מ לשים נקודות האלה בגט בשם הנהר כדי לדעת נטית הברותיו כמו נקודת הרפה שעל שם סוג'ונא בגימל שלה כדי שתהיה הברתה לזיין דגושה. ואם ככה הוא. אתו הסליחה כי שגגה היא זאת. וחלילה חלילה מלעשות ככה. ומעולם לא עלה על דעת שום אדם לנקד תוך הגימל בגט באיזה שם שיהיה כדי שתקרא דגושה, (ובלא"ה הגימל בקריאתה הפשיטה תמיד היא דגושה בקריאתה וע"פ כללי הדקדוק שבלשונינו הקדוש תתהפך לגימל רפוייה כפי הכלל) ולא בשום אות אחת כלל ועיקר. ורק על נקודת הרפה אשר בגימל שתהיה בשם המגרש והמתגרשת אשר ע"י הרפה תתהפך הגימל לזיין דגושה כפי מה שנקרא בפי העולם. זה לבד הובא בדברי הפוסקים המתירים מחמת שבלא זה יהיה כשינוי השם בשם המגרש והמתגרשת דהשינוי בהם פוסל מדינא. כמו שם ג'וליו ג'וייא רג'ינא ג'והרה וכיוצא כאלה. ואפי' על הנקודה הזאת המוכרחת והנחוצה להפך האות להברה אחרת יש מבוכה גדולה בדברי הפוסקים ומסדרי הגיטין אם לנקד או לא. וכאשר אבאר הלאה בעהי"ת. ועל הראשונים אנחנו מצטערים. ורו"מ בא להוסיף עלינו נקודות חדשות. נקודה תוך הגימל כדי שתקרא דגושה. נקודות בתוך הווין לתנועת שורק. נקודות תחת האלפין להברת פתח. וא"כ נקודות החומש רוצה כבודו לעשות בגט הס מלהזכיר. חלילה. וחוץ מנקודת הרפה אשר על הגימל בשם האיש והאשה ובשם העיר וכיוצא בזה באיזה אות הצריכה רפה ולא סגי בלאו הכי. אין לעשות שום נקודה אחרת בשום אות בגט ובשום שם כלל ועיקר. יזכור זאת ואל ישכח. ותן לחכם ויחכם עוד ודי בזה הערה

ועתה אשיב אותו על שאלתו. אם לשים נקודה בגימל של שם סוג'ונא או לכתוב ב' גיטין אחד בנקודה ואחד בלי נקודה. או לכתוב גט אחד בלא נקודה ולמוסרו ליד המתגרשת. ולחזור וליקח אותו מידה ולנקדו שנית וכו' וכו'

ידע רו"מ כי בחומרת ב' גוטין יש מבוכה גדולה בדברי הפוסקים ז"ל כי רבים ס"ל דאין להתנהג לכתחילה בחומרה זאת. ורמ"א ז"ל פסק בס' קכ"ט סעיף י"ט שאין לתת שני גיטין אלא מדוחק. יעו"ש והתייר הגדול מהר"מ ן' חביב ז"ל בס' גט פשוט סי' קכ"ט מאות ק"ד עד אות ק"ח ועד בכלל עמד בכל עז ותעצומות על מובכה זאת. וחשף זרוע קדשו להמליץ יושר על חומרת ב' גיטין. ולהציל את הנוהגים בה מגמגום הרבנים המחמירים שלא לתת ב' גיטין ואחרי אשר טחן הרים זה בזה בפולפולו והאריך ככל הצורך. זאת העלה בסו"ד וז"ל. ומשורת הדין מצי לגרש בב' גיטין. אלא כיון דחזינא דיש גמגומים בנתינת ב' גיטין מטעמים מתחלפים. על כן אמרו דאין לתת ב' גיטין אלא מדוחק. ועת ומשפט ידע לב חכם. ושקל בפלס ספק העומד לפניו להצריך ב' גיטין. אם הוא מכריע נגד הגמגומים שיש בנתינת ב' גיטין וה' יצילינו משגיאות עכ"ל

באופן כי הדרך לנתינת ב' גיטין לא נמלטה מערעורים רבים מפוסקים גדולי עולם

וגם הדרך הב' לכתוב גט אחד ולמוסרו ב' פעמים אשר זאת היא שעת הדחק למקום שנהגו בחומרת ב' גיטין. כאשר אפס פנאי לזה להסתפק בגט אחר ולמוסרו ב' פעמים פעם אחת בנקודה ופעם ב' בלא נקודה גם זאת דרך לא צלולה ולא נקיה היא מערעור עיין בדברי הפוסקים ורבנן מסדרי הגיטין הלא בספרתם

והנני לבאר לו הדבר באר רחובו'ת. כי כאשר במח"ק עיר סוג'ונא. עד הנה לא היו בה רבנן מסדרי גיטין מעולם. ובכן עדיין לא הוקבע בה מנהג קדום מדורות לפנים. אשר יסתום בפנינו הדרך לנטות ימין ושמאל. היותר טוב והיותר נכון להתרחק