ומצור דבש רנה

סעיף ד'. שעל מה שפסק מר"ן ז"ל שם וז"ל. בעיר שיש ב' נהרות או שלשה שכותבים את כולם דיתבא על נהר פ' ועל נהר פ' וכו' כתב רמ"א שם משם הרשב"א ז"ל שכל נהר שהוא חוץ לתחום העיר אין לכותבו כלל אפי' אם מסתפקים ממנו. ואפי' בדיעבד אם כתבו יש פוסלין. וכתב עוד ואפי' אם הוא תוך התחום חוץ לעיבורה של עיר אין כותבים אותו אא"כ כל תשמישי העיר ממנו. יעו"ש

והכא בנדו"ד השני נהרות ריהון ואבאשא כל הריעותות איתנהו בהו. חדא שהם מרוחקים מן העיר כשני ווערסט. אשר הוא יותר ויותר מתחום שבת שהוא תחומה של עיר. ואינם מסתפקים מהם שהרי נהר סודוגארא אשר בתוך העיר ממנו מסתפקים בני העיר לכל צרכיהם כמובן. וכפי"ז העיר סוג'ונא על שפת נהר סודוגארא היא יושבת. ואין מקום להסתפק בדבר שאין לכתוב בגט רק סודוגארא לבדו. כי הנהר ריהון הוא רחוק מן העיר ואינו מספיק ואינינו מתערב עם נהר סודוגארא. וכמאן דליתיה דמי. ונהר אבאשא ג"כ הוא רחוק מהעיר. והגם שמתערב עם נהר סודוגארא לפעמים בימות הגשמים. הנה דמלבד כי תערובתו מועטת ולפרקים בשנה. עוד בה הרי מימיו מתבטלים תוך מי הנהר סודוגארא אשר הוא הנהר הגדול אשר לא יכזבו מימיו. ואבד שמו בפי כל תושבי העיר. שאפי' בעת תערובותם לא יזכר שם אבאשא עם נהר סודוגארא כאחת. ורק סודוגארא לבדו הוא הנקרא בפי הכל לעולם קיץ גם חורף

ומצאתי הדבר מפורש בתשו' מהריק"ו שורש ק"ו הביאה מרן הבית יוסף ז"ל בס' קכ"ח וז"ל, ולענין ב' נהרות שקודם שיגיעו לעיר הם מתערבים. כתב מהרי"ק. א"כ הוא שהנהר מרצאנו כשמתערב באיימוני. קרוב לעיר אבד זכרו משם והלאה ואינו נקרא רק בשם איימוני. פשוט הוא שאין לכתוב כלל רק איימוני. ואין להזכיר שם מרצאנו. ואם הוא בהפך שאדרבא אין מזכירין כלל שם איימוני. אלא מרצאנו ממקום התערובת ואילך. כותבין שניהן. ואם יש ספק בדבר כגון שקצת בני העיר יקראו למי התערובות איימוני ומקצתם מרצאנו. נלע"ד שאין להזכיר רק שם איימוני שהוא העיקר בסיפוק מימיו. וטוב ליכנס בספק חסרון מבספק שינוי עכ"ל

ורמ"א ז"ל בסו"ס קכ"ח הזכיר תשובת מהריק"ו הזאת בקצרה ולא חילק בין נהר גדול לנהר קטן מי משניהם אבד זכרו. דלדידיה תמיד אותו אשר אבד זכרו. אין כותבין אותו בגט. אפי' אם הוא הגדול ומדברי מהריק"ו לא נראה כן דס"ל דאם הנהר הגדול הוא שאבד זכרו כותבין את שניהם מכיון שהנהר הגדול הוא העיקר בסיפוק המים. וכן מהריק"ש ז"ל בהגהותיו נקיט לה בקצרה

וראיתי שהרב ג"פ ז"ל שם אות נ"ה שעמד על דבריהם. וכתב שנראה דמהריק"ש ורמ"א חולקים על זה וס"ל דאפי' אם הנהר הגדול הוא אשר אבד זכרו אין כותבין שמו רק שם הנהר הקטן שהוא שגור בפי בני העיר יעו"ש

הנה נתבאר מדבריהם שאם הנהר המתערב אין לו שם עתה ונתבטל תוך הנהר המספיק מים לבני העיר דאין כותבין אותו בגט כלל

ודע שנראה ברור דכל הך שקו"ט דתשובת מהריק"ו בשני נהרות השופכים זל"ז איזה מהם יכתב בגט. איירי דשני הנהרות הם תוך התחום של העיר. אלא דבטרם יגיעו אל העיר האחד שופך מימיו לתוך הנהר הסמוך לו. ולעיר אינו נמשך רק הנהר האחד המשותף. וע"ז שקו"ט הרב איזה מהם יכתב דהא לו היו שניהם באים לעיר כל אחד במסלתו. היינו כותבים שניהם דיתבה על נהר פ' ועל נהר פ' וכפסק מר"ן ז"ל. אבל אם שני הנהרות היו חוץ לתחום אין צורך לכל זה השקו"ט. דהא כתב רמ"א בשם הרשב"א דאפי' אם מסתפקים ממנו אנשי העיר אין כותבין אותו בגט בשום אופן. כיון שהוא חוץ לתחומה של עיר אינה מתייחסת העיר אחריו. והדבר מובן דכשמסתפקים ממנו ודאי קוראים אותו כשמו ואפי"ה אין כותבין אותו. והדברים פשוטים וברורים לכל מעיין

וא"כ הכא בנדו"ד נלמוד בק"ו בן בנו של ק"ו. שהרי נהר ריהון אינו לא מספיק ולא מתערב ורחוק יותר מתחום שבת וכמאן דליתיה דמי. נהר אבאשא הרי מומו בו שהוא רחוק יותר מתחום שבת ומימיו מתערבים פעם אחת בשנה. ומימיו מתבטלים תוך מי הנהר הגדול סודוגארא. ואבד זכרו מפי תושבי הארץ שאין קורין לסודוגארא שום שיתוף עם נהר אבאשא אפי' בעת התערובות בימי חרפו. והנהר הרגיל ושגור בפי הכל הוא סודוגארא לבד. ועל שפתו העיר יושבת. ואחר כל אלה הדבר פשוט וברור דאין לכתוב רק שם סודוגארה לבד ואם כתב נהר אחר הגט פסול כמש"ל בשם רמ"א. וכ"ש בכל אלה הריעותות שכתבנו בשני הנהרות האחרים. וכ"ז לצד שיונח שזה הוא ספקו בשאלתו בשם הנהרות איזה מהם יכתב. הר"ז תשובת שאלתו

ואם שאלתו היא היאך יכתב שם הנהר בגט סודוגארא או צודיגאלי. שכפי"ז לחנם הטריח את עצמו להשמיעינו שמות שאר הנהרות בשמם ומקום מציאותם. שאין לנו עסק בזה כמובן

הנה גם בזה נלע"ד לכתוב רק סודוגארא דווקא. חדא דהא רו"מ בכתבו הנ"ל כתב דכך נקרא בפי כל העולם סודוגארא. ור"ל כיהודים כנכרים כל תושבי הארץ בלי הבדל קורין אותו כן. וכפי"ז מכתבי הממשלה והסוחרים הוי מיעוטא דמיעוטא נגדם. וכתבם בזה נכתב לדידהו ואינו נקרא לאחרים. וא"כ למיעוטא לא חיישינן. ושנית דהא כתיבנא דאפי' בשם העיר דהוא מדינא דגמרא וש"ס ובאם שינה שה העיר הגט אינו גט. עכ"ז הא כתבנו לעיל משם כל הפוסקים אשר זכרנו דבגט אין לכתוב רק שם המפורסם בישראל כי הוא העיקר בענין הגט. ומכ"ש בענין הנהר דאינו אלא מנהג בעלמא כמ"ש מר"ן בב"י ובשלחנו הטהור. ס' קכ"ח סעיף ד'. והשינוי בו כשר כמ"ש רמ"א בשם מהרי"ל. וכגו"ד ודאי דשם ישראל הוא העיקר. ובפרט שהוא שמו המפורסם בפי הכל כיהודיה כנכרים. וכמש"ל

ועוד בה דרואה אני כי שם סודוגארא וצודיגאלי קרובים זה לזה ועניינם אחד. והשינוי שביניהם קל מאד ואינו מורגש. שאם ההפרש בין סמך לצדי. תמהתי דמי הגיד לו זאת הלא בכתב הלועזים אין להם אותיות מיוחדות לסמך וצדי כידוע ורק אות S משמשת אצלם לצדי וסמך ומהיכן ידע רו"מ שהיא צדי שכתב צודיגאלי. וריש בלמ"ד הרבה עיירות באפריקא גם באחב"י מבטאין הרי"ש ליש. ואין זה הבדל רק בצחות המבטא. כמו שאחב"י באיטלייא קורין לעיין גיין ואין זה אות מיוחדת רק שפה לא צחה. באופן דהמעיין יראה. כי סודוגארא וסידיגאלי הם שמות קרובים זל"ז. והר"ז כדין העיירות דאין צריך לכתוב דמתקרייא. והכא נמי די לכתוב סודוגארא בלי דמתקריא סודיגאלי ובפרט דהשם השגור