ומצור דבש רנד

שאינו מורגש כ"כ ובכגו"ד אין צורך להזכיר שם דגויים כלל. ושכן פסק רמ"א ז"ל בסעיף ג' הנ"ל וז"ל אם שתי הלשונות קרובים זל"ל ושם שקורין ישראל אינו אלא קיצור לשון כגון עיר שהעכו"ם קורין תה הערדיש וישראל רעדיש אין כותבין רק שם ישראל לבד. יעו"ש

הרי היכא דהשמות שוין ואין בהם שינוי רק שהישראלים מקצרין קצת אין צורך לכתוב שם דעכו"ם כלל. וא"כ הכא בנדו"ד סוג'ונא שקורין לה ישראל הוי קיצור משם סודזונא שהעכו"ם מוסיפין בה רק אות דלת והישראל מקצרין אותה. דומייא דהערדיש דישראל אינן כותבין הא וקורין רק רעדיש. ואין זה שמות מוחלקין כלל כיון שעיינינים אחד כמ"ש ואין חילוק אם הקיצור הוא בתחילת השם או בתוכו או בסופו כמובן

וא"ת מאי שנא מעיר פיזנן דכתבו הרב ב"ש והטי"ג ז"ל לכתוב דמתקריא פוזוני כיון שהעכו"ם קורין אותה כן וכן בעיר קאזמר כתבו דמתקרייא קאזמירו כאשר יראה המעיין במקומם. ואמאי הא הוו שמות קרובים זה לזה

כבר עמד ע"ז הרב גט פשוט ז"ל בס' קכ"ח אות ל"ב והביא דברי הלבו"ש שנרגש מזה. והלבו"ש דידיה כתב שהוא מכשיר את הגט אם יובא לפניו בשם פוזנן לבד דינתן לכתחילה יעו"ש. האמנם הרב ג"פ ז"ל דשאני פוזנן וקאזמר כי כן הי' מנהגם מדורות לפנים ואין לשנות. ולדעתו ז"ל דאם לא כתב שניהם בגט דלא ינתן גט זה ודלא כהלבו"ש יעו"ש ועיין להרב גבורת אנשים בתשו' ס' א' בדף כ"א ע"ד שקרא תגר על ס' הרה"ג מהרמ"י דכתב בס' הגט שלו פוזנן דמתקרייא פוזוני דמה לנו ולשם העכו"ם ולא היה צורך לכתוב דמתקרייא. דוגמא דהערדיש ורעדיש יעו"ש

המתבאר מכל האמור. שאם לא מטעם שכן נהגו מקדם קדמיתה דאין לשנות המנהג. אין טעם לכתוב בכגו"ד דמתקרייא בשם פוזוני וקאזמירו כיון דשניהם קרובים זל"ז שוים הם ומובן דשם סוג'ונא וסודזונא הם יותר קרובים מקאזמר וקאזמירו. וכן אנחנו כותבים פה עירינו זאת אלקאהרה שכן אנחנו כותבין בגט על שם המלך אלקאהר שבנאה. כמ"ש מהריק"ש ז"ל והרב ג"פ ואע"פ שבכל כתבי הממשלה והסוחרים כיהודים כנכרים קוראים אותה קאיירו או לי קיר אין אנחנו כותבים בגט דמתקרייא קאיירו. להיות שעניינים אחד והסוחרים אוהבי הקיצור המה. ולא איכפת לן בהו

וא"כ ה"ה הכא בנדו"ד בעיר סוג'ונא דעדיין לא הורגלו בכתיבת הגיטין מקול"ז ואין שם מנהג לומר דהכי נהוג ולמדין ממנו. א"כ מוקמינן הדבר על פי הדין. וכיון שהם שמות קרובים זל"ז טובא אין צריך לכתוב שם דגויים כלל. ויכתבו רק שם דישראל והשגור והרגיל בפי הכל סוג'ונא לבד ותו לא

טעם שלישי רואה אני כי אין כאן אפי קיצור לשון כלל. והיהודים והסוחרים וכו' שוין הם ממש בקריאת שם העיר סוג'ונא ורק ההפרש שביניהם בנטית ההברה לנקודת הג'ימל שבשם סוג'נא והנני לבאר הדבר בטו"ט בעהי"ת

דע כי אנחנו בני ספרד המדברים בשפת איספאניול וכך המדברים בשפת צרפת. ואיטליא. כאשר נחפוץ להשתמש בזיין דגושה ובהברה חזקה אנחנו כותבין גימל ועליה נקודה כזה ג ופעולת הנקודה הזאת תחליף את הגימל לזיין דגושה דגש חזק מאד. ומלות בגימל נקודה כזאת מצויות לאלפים בלשונות ספרד. צרפת ואיטלייא. כידוע לנו ולכל מבין את השפות ההם. ופעולת הנקודה שעל הגימל המחלפת אותה לזיין דגש חזק. כ"כ היא חזקה עד שתשמע לאזן הברת דז. כמו שם האיש ג'וליו הנקודה שעל הגימל תשמיע הברתה כאלו כתובה דזוליו וכן בשם האשה רג'יגא תשמיע הברתה כאלו כתובה רדזינא רק שבקריאה נחטפת הדלת ממש כאלו היא כתובה בשוה נח. וכל זאת הפעולה עושה הנקודה שעל הגימל. שנרגשת הזיין דגושה ותתבלע הד' אשר היא הסיבה להתיז הזיין הבאה אחריה. באופן כי נקודת הגימל עושה ב' פעולות האחת החלפת הגימל לזיין. וב' שהיא מולדת דלת בכח כדי לעזור להתזת הזיין כדי שתהיה דגושה וחזקה כאמור

אכן בני אשכנז המדברים בשפת ג'רמניא וכן רוסיא הם לא ישתמשו בנקודה שעל הגימל לעשות פעולותיה כאמור. רק כל הפעולות שהנקודה הזאת עושה. כותבים אותם כולם באותיות ממש. וכל נטיות ההברה של הגימל שעליה הנקודה כותבים אותם בפי' באותיות וכאשר ישתמשו בזיין חזקה הם כותבין דז. ותחת הגימל ונקודתה כותבין זיין. ומה שנצרך לה להתיז הזיין הם מוסיפין את הדלת קודם כאמור. וכפי"ז גם היהודים הכותבים סוג'ונא גם הם בקריאתה הם מבטאים אותה סו דזו נא רק שאצלנו הדלת בכח. ואצלם בפועל. ואנחנו מסתפקים בנקודה שעל הגימל והיא תורה לנו כל הפעולות הנז"ל. אכן האשכנזים לא יחפצו בנקודה זאת ויכתבו הברותיה כולם באותיות וכותבים סודזונא. והכל אחד סוג'ונא וסודזונא. וכן אנחנו כותבין בלשון צרפת ואיטליא וכו' שם מאריץ או מוריץ בצדי לבסוף חזקה. עד שתשמעו הברתה טץ והאשכנזים כותבין הכל באותיות וכותבין מאריטץ דוק ותשכח. וקריאה כזאת של הגימל מצוייה היא עד היום גם בין אחב"י יהודי ערי התימן. שכאשר יבטה התימני גופי ובלע ג'ופי בנקודה תשמע הברתה דזופי. וא"כ עלה בידינו מכל האמור דשם סוג'ונא ככתיבתינו ושם סודזונא בכתיבתם הכל שוים ממש במבטאים. והרי בעהי"ת הובררה שאלתו הראשונה דאין לכתוב רק שם סוג'ונא ותול"מ: סי' י"ב. שאלה השנית

כתב רו"מ וז"ל כי אצלנו נמצא שלשה נהרות האחר שמו ריהון. והשני שמו אבאשא ושניהם רחוקים מהעיר קרוב לשני ווערסט שהם ב' מיל. והשלישי תוך העיר שמו סודוגארא. והממשלה ומכתבי הסוחרים כנ"ל קורים אותי צודיגאלי ולפעמים בשנה כאשר יהיה עונת גשמים או הפשרת שלגים הנהר אבאשא מתערב עם הנהר אשר תוך העיר ששמו סודוגארא או צודיגאלי עכ"ל

הנה בשאלתו השניה הזאת. שכח כבודו לבאר מהות שאלתו בדבר הנהרות. שאם כבודו מסתפק איזה מהם יכתב בגט. ולזה הדעת נוטה. ממה שהוכרח לבאר שמות הנהרות האחרים וקרבתם וריחוקם מן העיר. ואם זאת היא שאלתו הנה הדבר מפורש בש"ע סי' קכ"ח