ומצור דבש רנג

ותשובת מהריק"ו שורש ק"ו הנ"ל הביאה מרן הב"י סי' קכ"ח וז"ל. היכא דיש לעיר ב' שמות. כתב מהרי"ק שורש ק"ו דאין לומר שיכתוב השם המיוחד לי. בלשון לטין. אלא יש לכתוב השם המפורסם יותר בין העברים. דפרסום הגוים אינו לא מעלה ולא מוריד וכיוצא בזה כתב מהר"ר ישראל ז"ל בכתביו וכו' יעו"ש

וכן ראיתי להרב גבורת אנשים בתשובותיו ס' א' שכתב בט"ס נפל בדברי רמ"א לציין תשו' מהריק"ו כי תשובת מהריק"ו הפך דבריו. ומוכח מיניה שלא להזכיר שם דגוים בגט כלל. וכתב שר"ת צווח ככרוכיא שלא להזכיר שם דגוים, בדת משה וישראל. יעו"ש

וכן ראיתי להגאון פנים מאירות ח"א סי' כ"ב שנסתייע לנדונו מדברי הרב גבורת אנשים ומסיק דאם שם דגויים הוא מיעוטא דמיעוטא אין לכותבו בגט כלל. יעו"ש. ועיין להרב נודע ביהודה אה"ע מהדורא תנינא סי' קט"ו מה שפירש כוונת דברי רמ"א הנ"ל על כוונה אחרת כדי להצילו מהתימה דמהריק"ו ז"ל הוא הפך ממנו ולא סיעתיה. יעו"ש מה שפירש

וא"כ הכא בנדו"ד בשם סוג'ונא נלע"ד לכתוב רק שם סוג'ונא ולא סודזונא מתרי טעמי הנ"ל חדא כי כן נקראת בפי ישראל ובפי תושבי הארץ והוו רובא ומכתבי הממשלה והסוחרים הוי מיעוטא דמיעוטא נגדם. ושנית כי שם סוג'ונא הוא שם העיר אשר הונח לה בראשונה. מימות עולם ושנים קדמוניות. והשתא הוא דשינו את שמה בקצת תוספת אות אחת וכיוצא בזה. וא"כ שמה הראשון והמפורסם הוא העיקרי בגט

וכן ראיתי להרב ב"ש ז"ל בשמות עיירות ונהרות כתב בשם ברסטי. דהכי כותבין בגט בעיר בריסק דליטא. וכתב ע"ז הרב טיב גיטין שם. דאין כותבין דמתקריא בריסק דליטא כמו שנקראת בפי הגוים. רק שם ברסטי לבד כותבין בגט. כי זה שם העיר שהונח לה בראשונה. וכתב כן משם מהרש"ל בס' יש"ש יעו"ש. וכן כתב לקמן באות י"ג בשם והנקנורט וכו' וכתב שם תוך דבריו וז"ל והדין דין אמת דכל שהחזיקו מעיקרא בשם והנקנורט ונהגו כן לא משגיחינן בשינוי הקריאה שנשתנית יעו"ש. וכן באות כ"ג בשם העיר פריש אע"ג דבלשון הגוים קוראין אותה פאריז או פאריס. וכן לקמן בשם לובלין אע"ג דהגוים קוראים אותה לובלינה יעו"ש וכן תמצא שם בשמות עיירות אחרות ומצאת כי תדרשם

הן אמת דיש לעמוד בענין זה. שלכאורה אין בידינו כלל קבוע ושיטה קבועה ונהוגה בשמות העירות דהרי אמרינן דבשם דיהדות לא משגיחינן תו בשם דגוים כאשר הזכרנו בשמות העירות הנזכרים. וא"כ יש לשאול מדוע בשם עיר באנהרט כתבו דמתקריא באניהאד כמ"ש המעיין שם בשם זה. אע"ג דבאנהרט הוא שם דיהדות כמ"ש שם הרב טיב גיטין וכן בשם ראדביל כתבו דמתקריא ראדזיוויל יעו"ש (וכן כתב הרב נו"ב בס' קט"ו הנ"ל.) וכזאת תמצא בשמות עירות ונהרות אחרים יעו"ש עליהם. והשתא אי תפסינן דלעולם שם דיהדות עיקר והוא לבדו נכתב בגט ומשום שהוא שם העיר שהונח לה בראשונה. א"כ מאיזה טעם ישתנה הכלל הזה פעם כן ופעם כן וקושיתינו זאת תפול על הפוסקים ז"ל דתפסי שיטת רמ"א בזה הדין דב' שמות כהרב ב"ש והרב ט"ג וכו'. דמאי שנה שם עיר זו מזולתה. דלהפוסקים שחולקים על רמ"א ז"ל כאשר הזכרנום לעיל. אין כאן קושי דלדידהו לעולם אין מזכירין שם דניות כלל. והר"ז בידינו כלל ושיטה קבועה בדין זה. אבל על הרב ב"ש וט"ג ודעימיה צ"ל הטעם לזה

ואפשר לענ"ד ליישב הכל בעהי"ת. דכל זה דכתב רמ"א דבעיר שיש לה ב' שמות צריך לכתוב שם דישראל עיקר ושם דגוים בדמתקרי. שעכ"פ מוכרח לכתוב שניהם בגט. היינו דוקא בעיר שמיום הראשון למונח שמה וקריאתה הכי נקראת בשתיהן דהישראלים קראוה בשם זה והגוים בשם השני. באופן ששתי השמות הונחו לה מיום הוסדה. עכ"פ תמיד העיר נקראת בב' שמות אחד כפי. גוים ואחד כפי ישראל. דומייא לדין המגרש שיש לו ב' שמות אחד בין היהודים ואחד בין הגוים. דכתב ע"ז רמ"א בסי' קכ"ט סעי' י"א דכותבים שניהם שם דישראל עיקר ושם דעכו"ם בדמתקרי. דהתם נמי האיש הזה מיום שנודע בין אנשים היהודים קוראים אותו בשם זה והעכו"ם בשם אחר. ושני השמות נקראו לו מיום היותו בא באנשים. וע"כ צריך לכתוב שניהם שהרי בשתיהן נקרא ובשניהם נודע לכל אומה כלשונה. וכזה כתבינן שם דיהדות עיקר וע"כ נכתב בגט הוא הראשון. והשני כדמתקרי כמשפט

אבל בשם עיר דשמה הקדום הי' בפי הכל לשם אחד כיהודים כנכרים. אלא שמחמת איזה סיבה בהשתלשלות הזמנים והדורות העכו"ם הסבו שמה לשם אחר או קצרו אותו לסיבת צחות הלשון המתחדש בכל דור. והיהודים נשאר בפיהם ובכתביהם רק שם הקדום ולא שינו את שמה בשינוי שנתחדש בכגו"ד אין צריך לשנות מנהגם ואין צורך לשנות ולכתוב שם דעכו"ם כלל כי זה הוא שם העיר שהונח לה בראשונה:

ומינה תבין דמכ"ש אם ישוב העכו"ם קדם לישוב ישראל בעיר ההיא. והממשלה והעש"ג קראו לה בשם שלהם. וישראל אח"כ קבעו בה דירתם והם שינו את שמה וקראוה בשם הרגיל בפי היהודים. בזה ודאי צריך לכתוב שניהם. ונהי דשם דישראל עיקר היינו להקדימו בגט תחילה. אבל אין לשלול ממנה שם דניות דהוא שם העיקרי הקדום לה והידוע בכתבי הממשלה והערכאות. וזה ברור בעיני

וע"פ הכלל הזה תלך לבטח ויתורצו לך כל ההפרשיות שיש בדין שמות העיירות מדוע באיזה מקומות כותבין רק דיהדות לבד. מפני כי זהו השם שהונח לה בראשונה. ואם אח"כ נשתנה לא איכפת לן. ומדוע באיזה עיירות כותבים גם שם דעכו"ם בדמתקרי. מפני דשם העכו"ם הוא הידוע בעש"ג ור"ל וישראל שינו את שמה כפי לשונם. ישמע חכם ויוסיף לקח ויבין כל דבר על אופניו. מבלי צורך הביאור בפרטות לכל עיר

ומזה הטעם תבין מה שבעיר מגנצא כותבין בגט מגנצא דיתבא על נהר רינוס. כמובא בש"ס השמות לכמוהר"ר שמחה ז"ל בסופו. אע"ג דהדבר ידוע לכל שעתה נקראת מאיינץ או מאייאנץ. עכ"ז כאשר היא עיר עתיקה וישנה. ושם מגנצא הוא הידוע לה ושגור היה בפי הכל. אין משגיחין בשינוי שמה ששינו אח"כ. ותפסינן לשון ראשון שריה לה

ומינה נובין ונדון בנדו"ד בשם סוג'ונא כיון דזה שמה הרגיל ושהונח לה בראשונה והיהודים ותושבי הארץ. עדיין קורין לה רק בשמה הראשון ודאי דאין צריך לכתוב רק שם סוג'נא לבד ותו לא

ב) טעם השני. כי אעיקרא דמילתא אין כאן שמות מוחלקין כלל. ושם סוג'ונא וסודזונא אחד הוא וקרובים זה לזה במבטאים והשינוי הוא קל