ומצור דבש רנב

יכולתי גם שיש מה לישא וליתן בדבריהם אלא שלא נוכל להתעלם שכתבו תוך דבריהם דע"ש בשטר בביטול ובפיסול אין בו כדי שבועה לבטל האונס דמלבד דהסופרים כותבים כן לשופרא דשטרי ואינם מודיעים הדבר בשעת הקנין עוד בה דאנן סהדי שהאשה הנז' אינה יודעת להיכן הדברים מגיעים ע"כ דב"ק. כנראה מדבריהם שמילתא פסיקתא קא נקטי דהסופרים כותבים כן לשופרא דשטרי וכו' ואחר המחי"ר לא כן הוא כי הגם דבנדון דידן אינו מעלה ואינו מוריד שהכל בטל ומבוטל כמו שנתבאר. הנה יועיל להבא שידעו מעלתם שפמה"ק אנו נוהגים כפי מה ששמעתי מראשי אבות בתי דינין הי"ו שאם כתוב בשטר המכר או בשטר הפשר בפיסו' עדיהן ע"ד הרשב"א ז"ל אע"פ שמסר מודעה ע"ז המודעה בטלה ומבוטלת ולא מהני ולא מידי ועיין במשכנות הרועים מערכת המ"ם סי' רי"ב שכתב שגדולי הדור כת של הקודמים הנהיגו לכתוב ובפיסול עדיהן ע"ד הפוס' אפי' שהוא יחיד נגד רבים ודבר זה למדו משטרות א"י תוב"ב וכך עלתה הסכמה שלא לחוש במודעה עוד אפי' שמסר מודעה על זה יעו"ש. ועיין עוד שם באות רי"ח באורך וברוחב וסוף דבריו כ' וז"ל ואנן בדידן פה מתא תונס יע"א קבלה בידינו מהרבנים קדמונינו ז"ל ועפ"י הראיה שמועה שמענו ועינינו ראו שהיינו דנין דהיכא דפוסל עדי המודעא לד' הרשב"א ז"ל אעפ"י שמסר מודעה גם על הפיסול לאו כלום היא וכן ראיתי לר' אבא הרב זלה"ה שהי' דן כן וכך היה אומר שכך קבל מרבותיו גו"ן ומ"ש שהסופרים אינם מגידים וכו' גם זה לא יגהה מזור שהמנהג שהסופרים בחו"ל ובא"י כפי מה שראיתי בשעת הקנין אומרים בפה מלא שתתן לנו רשות לכתוב כל דבר תיקון המועיל לשטר וכו' ויש לי בזה אריכות דברים ואין לי פנאי. זהו מה שנלע"ד להשיב על שאלותיהם וציי"מ וימ"ן ושלומם הטיב ירבה ולעד לא יכבה. כנה"ר והנישאה גם חסידה בשמים וכנפש: הצב"י מעט דב"ש ס"ט סי' י"א. הלכות גיטין (שמות) שלמים מרובים. באורך ימים ושנות עולמים יחולו לראש מע' הרב הכולל קנקן חדש מלא ישן במוהר"ר מיכאל ן' מנוח אילה שווילי יצ"ו יושב בשבת תחכמוני בעיר סוג'ונא יע"א במדינת קאווקאז יע"א אתה ה' תשמרהו כיר"א

כתבו הטהור קיבלתי. אתו הסליחה כי אחרתי להשיבו עד היום. כי לא הייתי בביתי, זה שבועות אחדים. לסיבת נסיעתי לערים הסמוכות אשר בגבולינו. וחוסים תחת דגל עירינו בעד עסק נחוץ לתקנת הקהלות בענין דתי נשגב ובשובי הביתה מצאתי כי"ק. ואעלוז המון רבה מראות שקידתו לדעת דיני התורה ומשפטיה. עיר סוג'ונא הוציאה פרח ותציץ ציץ נטע נעמן חכם עדיף אשר יעדה כתר תפארת לראשה. לשמחת לבב ה' יהיה בעזרו והיה אדירו. לעלות מעלה מעלה על במותי החכמה בתורה. ולרעות צאן מרעיתו על שדי התורה והמצוה ויראת אלהים. ובשמחתי זאת פניתי עצמי מכל גדודי עסקי הצבור העוטרים אותי מסביב להשיב לו על שלשת שאלותיו אשר שאל להתיר ספקן כפי חולשת שכלי וה' יעזור לי. אמן: שאלה א'

כתב כבודו וז"ל שם העיר הזאת סוג'ונא. ובערכאות הגוים ובמכתבים הבאים מן הממשלה. והסוחרים כותבים סודזונא כיצד לכתוב שם העיר הזאת בגט עכ"ל

ואען ואומר כי נלע"ד שמשלשה טעמים אשר אבאר בעהי"ת. צ"ל רק שם סוג'ונא לבד. הט אזנך ושמע. (טעם א) הגם אם נחשוב אותם לשמות מוחלקים. ושם שהישראל קורים אותה סוג'ונא הוא שם מוחלק משם סודזונא שנקראת כפי הגוים באופן דשם ישראל לחוד. ושם הגוים לחוד. עכ"ז נ"ל דצ"ל רק השם המפורסם בין העברים. שכן פסק רמ"א באה"ע ס' קכ"ח סעיף ג' וז"ל. אם יש לעיר שני שמות אחד נקרא כפי ישראל ואחד נקרא כפי גוים. שם שקורין לו ישראל עיקר וכותבים כפי משמעות לשונם יעו"ש. והכא בנדו"ד העיקר הוא השם המפורסם כפי ישראל. ומה גם שכפי המובן מכתבו שגם הגוים תושבי הארץ. כולם נקראת בפיהם רק בשם סוג'ונא. ומכתבי הממשלה והסוחרים הויא מיעוטא דמיעוטא נגדם דלא חיישינן להו. זאת שנית ששם סוג'ונא הוא השם שהונח לעיר הזאת בראשונה. וכך היתה נקראת בטרם נכנסה תחת חסות מלכות רוסיא יר"ה. ואולי עד היום ימצאון שם זקנים כבירי ימים אשר בימיהם נכבשה העיר לפני מלכות רוסיא יר"ה. ושם סוג'ונא לא מש מפיהם כבראשונה. וכן אני זוכה בהיותי על אדמתי עיקו"ת ירושלם ת"ו אשר שם ישוב מבני גורג'ים יצ"ו מבני סוג'ונא וכך היא נקראת בפיהם. וכן כותבים סופרי הכולל שם העיר סוג'ונא לשלוחי א"י ובכתבים ובשטרות וכ"ז מורה באצבע כי שם סוג'ונא היא השגור בפי הכל. והוא השם המפורסם בין היהודים. ואולי גם בין הגוים תושביה. ובכן נראה דצריך לכתוב רק שם סוג'ונא כמ"ש רמ"א דשם ישראל הוא העיקרי בגט

הן אמת כי כוונת רמ"א ז"ל באמרו שם ישראל עיקר. אין הכוונה לשלול ממנה שם הגוים שלא יכתב כלל בגט. אלא כוונתו לומר דשם ישראל עיקר לכותבו ראשון בגט. ושם הגויים לכותבו אחריו בדמתקריא ואדמסיק שם רמ"א בסו"ד שם יעו"ש. וא"כ כפי"ז יצא לנו הדין דגם בנדו"ד צריך לכתוב סוג'ונא דמתקריא סודוונא

האמנם ראיתי להתייר הגדול מהר"מ ן' חביב ז"ל בספרו הנורא גט פשוט סי' קכ"ח אות ל"א שעמד על דברי הרמ"א הללו. וכתב שמהמקורות שציין רמ"א לדין זה דבשם העיר ובשם המגרש שיש להם ב' שמות. אחד נקרא כפי ישראל והב' כפי גוים שצריך לכתוב שניהם בדמתקרי וציין מדברי מהריק"ו ומהרי"א. לא נמצא בדבריהם מפורש כן. אדרבא נראה מדבריהם להפך. ואחר דשקו"ט בדבר. זאת הלכה העלה וז"ל ואדרבא נלע"ד דאם אינו נקרא בין היהודים רק בשם אחר לא יכתוב לכתחילה רק שם המפורסם בין העברים וכל שום אחרן דאית ליה יעו"ש: