ומצור דבש רכח

דעת מהרימ"ט ז"ל מתנגדת לתקנת ההפקרה כלל. כי לא יתכן שיחלוק מהרימ"ט על רבינו שרירא גאון ורבינו האי בנו והרשב"א ז"ל. ובודאי בתקנת ההפקרה עשוייה כדת ודין אין כאן עוד חשש קידושין והוא ז"ל באשר נדונו אינינו מענין ההפקרה כלל כי ע"כ לא נטפל מהרימ"ט בזה לאשמועינן אי תועיל תקנת ההפקרה או לא. ובהיות שאין זה נדונו לא הטריח כבוד תורתו לראות דברי הרשב"א והריב"ש מה אסיקו לדינא כי אין לו צורך בכל אלה. ורק מטרתו לחלוק על שכנגדו המורה ובא שמחמת התקנה סתמית הופקעו הקידושין. וע"ז כתב שזה דבר שלא נשמע מעולם וצא ולמד בק"ו שאפי' בתקנת ההפקרה כתב הרשב"א שיש להתיישב והריב"ש חוכך להחמיר אם לא בהסכמת וכו' הרי שהדבר יש בו שקו"ט לחומרא. כ"ש וכ"ש בתקנה סתמית. שלא הזכירו בה ההפקרה שאינן מופקעין דאזלינן בה לחומרא ושוב אח"כ כשמצא תשו' רבינו האי ואביו רב שרירא והרשב"א המאשרים והמקיימים את תקנת ההפקרה בלי פקפוק. ע"ז השיב מהרימ"ט דאה"נ בתקנת ההפקרה אבל בתקנה סתמית שיופקעו הקידושין זאת לא שמענו. ועכ"פ בתקנת ההפקרה לא נאמר בדברי מהרימ"ט ז"ל סברה דידיה שאין לסמוך ע"ז. ומזה המה אני כי לא זכיתי להבין דברי תלמידיה די רב. הרב הכנה"ג באה"ע סי' כ"ח בהגהב"י אות ל"ז שכתב שמהרימ"ט ז"ל סובר אפי' בתקנת ההפקרה מפורשת אין להקל. וציין לתשובות אלו ט"ל ומ"ם כי לא נזכר כן בדבריו

ועוד נ"ל שאין להעמיד ס' מהרימ"ט ז"ל בשורה אחת עם ס' מהריב"ל ז"ל החולק על תקנת ההפקרה והעמידה בס' מקודשת כמש"ל. כי מהרימ"ט ז"ל אעיקרא לא עליה קא שקו"ט כדכתיבנא. וגם הוא ז"ל לא הביא שום ראיה מפוסקים החולקים על הרשב"א והריב"ש ז"ל ולא מדברי עצמו כלל ורק כל כוונתו בחירוכו לחומרא נולד לו מדברי בעלי ההוראה הזאת עצמה שהם הרשב"א שסיים וצריך להתיישב. והריב"ש במה שסיים שהיה מחכך לעשות מעשה אם לא בהסכמת וכו'. והרי על נקודה זאת כבר אמרנו ושנינו שהרשב"א כבר ישב הדבר בתשו' אחרת והיא דסי' תקנ"א וכמהר"ש אלשקר ז"ל. ועל הרשב"א והריב"ש ז"ל כבר ביאר הרב מהר"ח אלקלעי ז"ל בס' משפטי שמואל ז"ל שהריב"ש לא ראה תשו' הרשב"א דסי' תקנ"א ולא דאלף ר"ו כלל. ועכ"פ אין מדברי מהרימ"ט ראיה להחמיר ודו"ק

ה) הלבוש ז"ל בח' אה"ע סי' כ"ח וז"ל. מ"מ בקהל שעשו תקנה ביניהם וחיזוק גדול שכל מי שיקדש אשה בלא עשרה וכיוצא שהקידושין מופקעים והממון הפקר ועמד אחד ועבר וקידש אע"ג דמדינא לא הוו קידושין מ"מ למעשה לא רצו חכמים להתירה. משום חומרא דאשת איש ע"כ. והרב הלבוש ז"ל לא הראה מקום מקורה של הוראה זו ומי הולידה להחמיר בכגו"ד נגד דעת הרשב"א והגאונים ז"ל ועתה שמעני קורא נעים

דע כי הרב הלבוש ז"ל הוא תלמידו מובהק להגאון הרמ"א בעל הגהה על הש"ע (עיין בשה"ג לנ"ע חיד"א אות מם) וכל דברי רבו ז"ל הוא מעתיקם בתפארת לבוש מלכותו דברים כהויתם לך נא ראה. וגם בענין זה העתיק דברי ההגהה הזאת כצורתה כמו שתמצאנה בסי' כ"ח ס' כ"א יעו"ש. והרמ"א גופיה הביא דברים אלו משם מהריק"ו בשורש פ"ד. ואחרי שהוברר לך כל זאת זכור אל תשכח את אשר כתבתי לעיל באותות ומופתים דדברי ההגהה הזאת יש בה תוספת דברים מתלמיד טועה שהוסיף אפי' שהפקירו בפירוש. כי שורשן של דברים הם של מהריק"ו ובשמו כתב כן בהגהה ובמקורן של דברים ליתנהו להני מילי. וא"כ אחר שדברי ההגהה מועתיקים בטעות. והלבוש ז"ל נמשך אחרי לשון ההגהה הזאת. אין לחשוב שהרב הלבוש בשורת המחמירים והדברים ברורים

ועד הנה השיגה ידי לחפש באמתחת הספרים אשר אתי ולאסוף ולקבץ סברות הפוס' המאשרים והמקיימים את הסכמת ההפקרה לפוטרה בלא גט. והסברות של המחמירים. והרי הראיתיך שכפלי כפלים רבו המאשרים. על המפקפקים. ואפי' הפוסקים שהחמירו לא נמצא בדבריהם מפורש חומרא גם בתקנת ההפקעה. זולת מהריב"ל לבדו וכל הפוסקים חלוקים עליו בזה כמש"ל בשם הרב משפטי שמואל ז"ל

ועוד אני אומר. שאפי' לסברת מהריב"ל ודעימיה. הדברים ברורים כנכון היום שכוונתם שהגם שמצד הדין הדין דין אמת שתקנת ההפקרה מפקעת הקידושין. האמנם משום חומר הערוה. נכון להוציאה בגט. ולהסתלק מן הספק. שהרי מהריב"ל גופיה אוקמא רק בס' מקודשת. וכוונתו לומר כיון שיש אופן נאות משופה ומנוקה המוציא מדי כל הספקות שהוא הגט. טוב וישר לאחוז בדרך זה מלאחוז בענף התקנה של ההפקרה

האמנם אנן נשאל עתה. כי מה בידינו לעשות בדור הרע הזה שאנחנו משועבדים תחת נימוסי הממשלות ואין בידינו להעמיד דגל הדת. ולא ליסר את העובר עליה. ולא לכפות להעובר שיתן ג"כ להתיר חרצובות עגונתו. כי לא עלתה בידינו לכוף על הגט להציל בנות ישראל מרשת טמנו להם. מי הכניסנו בתגר זה לעשות תקנת ההפקרה. והדומה לה. ומה לנו ולטורח כזה כל שבידינו לקבל גט. שאין לך דרך מרווחת ממנו. הגם שגם הגט במציאותו מזיק לבתולות ישראל. כי סו"ס גרושה תקרא. ונאסרה לכהן. ואין ספק שיופחת ערך ימי עלומיה. בלי ספק. אכן עכ"פ הותרה מכבלי העיגון ע"י הגט. אכן מה נעשה אם אין בידינו לקחת מיד אלה בני בליעל גם גט. ותשאר אלמנות חיות. וזה פתח לצאת לתרבות רעה. וכאשר הנסיון הוכיח. א"כ אם באנו להחמיר עד דיוטא התחתונה כסברת מוהריב"ל ז"ל נמצאת אתה אומר בדבר חומרו קולו. ותהיה אשת איש מזנה? ובלי ספק לו עיני מהריב"ל ז"ל ראו את הדור האחרון שאנחנו שרויים בתוכו ואת שפלות אומתינו מבלי מושיע להעמיד משפטי הדת על תלם. גם הוא היה הראשון למיסדי התקנה של ההפקעה. ובפרט שגם התקנה היא דת ודין על פי התורה. דאטו מי זוטר מעשה רב של הגאונים והרשב"א וגדולי הפוסקים זי"ע שעשו התקנה היקרה הזאת. ואם באמת לא נשמע הפקעת הקידושין בערי ישראל דבר הרגיל והווה. בכל עת וזמן. אין זה תימא דזה גם הוא לא נשמע בשום זמן. שהממשלות יתירו רצועה להיות האדם חפשי בדתו ואמונתו אם ירצה יעשה ואם לא ירצה אין איש אשר יאמר לו מה תעשה. ואין איש רשאי ליסר את העובר על דת אפי' לעובר בפרהסיא. וזהו פרי החופש והדרור השורר בארץ. ומה יעשו דייני ישראל בעתות כאל. ומה כחם יפה? כי ע"כ האיש החרד על דתו ואמונתו. ואוהב טהור לב לבני אומתו. עליו להשתדל בטובתם. ולשמור משמרת טהרתם בכל אשר תמצא ידו לעשות. מבלי אחוז בחבל החומרא עד קצהו. ורק האופן שירצה לעשות לטובת עמו. יהיו מוסדותיו חזקים ע"פ התורה והמצוה הכתובה והמסורה