ומצור דבש רכו

כתבתי משם הרב משפטי שמואל ז"ל שכתב שכולם חולקים על מהריב"ל בזה ודו"ק. ועכ"פ הרי נתברר לך שעד כדון אין חולק על הסכמת ההפקרה שתיקן הרשב"א ז"ל כלל. זולת מהריב"ל והוא באחד ודו"ק

ג) תשובת מר"ן ז"ל בח' אה"ע סי' ו' שנשאל על מורה שהורה לבטל הקידושין שנעשו נגד הסכמת הקהל שתקנו שלא לקדש רק בפני ב"ד. וחיליה של הרב המורה מתשו' הריב"ש. וע"ז השיב מרן קשות. שהרי מהריק"ו צווח ככרוכייא על מהר"מ קפסאלי שרצה לבטל הקידושין מטעם שהחרים שלא לקדש. והוכיח הדבר מתשו' הר"מ והרשב"א דאין בכח תקנת הקהלות להפקיע החרם ומה שהביא ראיה מדברי הריב"ש. המורה ההוא בחשיכה יתהלך דשאני תשו' הריב"ש דאיירי בקהל שהפקירו הקידושין ומטעמא דהפקר ב"ד הפקר. אבל בהסכמה שלא יקדש לבד. ישתקע הדבר ולא יאמר. ואם אפי' בהפקרת כסף הקידושין כתב הריב"ש דלמעשה היה חוכך להחמיר אם לא בהסכמת הקהלות וכו'. והרשב"ץ ז"ל כתב וז"ל בתקנת הפקעת הקידושין לא נעשה בה מעשה לעולם. ויש להתפלא הפלא ופלא אם הריב"ש לא רצה לסמוך על דעתו להקל אפי' בהסכמת הפקר הקידושין היאך יתלו בוקי סריקי להקל בהסכמה שלא לקדש בלא הפקר ואפי' פשט דברי הריב"ש אינו מבין ע"כ הבת הנז' היא מקודשת עכ"ל. ולכאורה נראה דדעת מר"ן ז"ל אינה מסכמת בהתר הפקרת הקידושין בפשיטות. ממה שראה שהריב"ש חוכך להחמיר גם בזה

האמנם כל מעיין ישר הולך יראה ברור דכל חרדת מר"ן ז"ל על המורה ההוא אלא מפני שטעה בשיקול דעתו לדמות תקנת הקהלות לבד. עם הסכמת ההפקרה. ורצה ללמוד מדברי הריב"ש מה שאין זה נדון הריב"ש. ועשה מעשה בהוראתו להקל וע"ז דיבר אדוני הארץ אתו קשות חדא דאין הנדון דומה לראיה. וזאת שנית ממקום שבאת ממנו הרי הריב"ש דרב גובריה לא רצה לעשות מעשה כי אם בהסכמת רבני הגלילות. והמורה ההוא נשען על סברא דידיה לחודה. גם בדבר שלא נעשה בו מעולם כמ"ש הרשב"ץ ופשוט הוא

אכן אין מכאן שום הוכחה דמרן ס"ל דגם בהסכמת ההפקרה אין להקל מטעם דהריב"ש היה חוכך דהדבר קשה דהרי הרשב"א והגאונים ז"ל כתבו הלכה למעשה בפשיטות. ובפרט דהא כתבתי לעיל בהוכחה מדברי הריב"ש שלא היתה בידו תשו' הרשב"א לא דסי' תקנ"א ולא דאלף ר"ו. וזיכני ה' לדעת עליון שכן כתב הרב משפטי שמואל ז"ל שם. שאם הריב"ש ראה דברי הרשב"א ורב שרירא גאון ואבותיו לא היה מבקש הסכמת רבני הגלילות דלא ימצא בכל חכמי הגלילות גאוני עולם כמותם. ואין דרכו של מרן ז"ל להניח סברת הרשב"א והגאונים דכתבו הדין בפשיטות ולילך אחר ס' הריב"ש דהוא עצמו פסק הדין להלכה כן ורק למעשה חפץ לצרף הסכמת רבנים אחרים כדי דתמטיה ליה שיבא מכשורא. והרי מהר"י בי רב ז"ל שסמכו למרן ז"ל כתב דהריב"ש משום חומרא בעלמא כתב כן ולא מדינא. וכולי האי נדחה מפני חומרת הריב"ש

ועוד נראה לומר דדעת מר"ן מסכמת לתקנת ההפקרה. שהרי בב"י שם הזכיר לראשונה ס' רבינו ירוחם בשם הרשב"א. ואח"כ הביא דברי הריב"ש בקצרה. וכן ההיא דאלף ר"ו אשר בה כתב הרשב"א דעדיין צריך להתיישב בדבר. הביא רק ראשי פרקים בקצר אמיץ והתשובה דסי' תקנ"א שבה הרחיב הרשב"א אופן ההפקרה ומטי בה משם הגאונים ומעשה רב דעבד הרשב"א בעירו העתיקה כולה כתבניתה אות באות מה שלא עשה כן בתשו' אלף ר"ו וגם מרן ז"ל הפך הסדר והקדים באלף ר"ו קודם סי' תקנ"א לומר לך כי זאת היא משנה אחרונה ומיושבת הלכה למעשה וכמ"ש לעיל משם הרב משפטי שמואל ז"ל. ואין הכרע מדלא הזכיר תקנה זאת בש"ע ש"מ שחזר בו או דלא ס"ל כי מלבד שכתבו בעלי הכללים ז"ל שפעמים רבות כמה דיינים שהזכירם בב"י ולא הזכירם בש"ע ודינא הכי הוא כמ"ש בב"י עיין להרב יד מלאכי ז"ל בכללי מהריק"א ובש"ע אות ד' יעו"ש ואפי' לדעת הסוברים דמדלא הזכירו בש"פ הקצר חזר בו. טעמייהו מפני שמצא מר"ן חולקים על אותו ס' הפוסק שהזכיר בב"י וע"כ השמיטו. האמנם בדין ההפקרה שכתב הרשב"א ז"ל לא נמצא עליו חולק בדין זה כנ"ל

ועכ"פ לכל האמירות הגם אם יתעקש המתעקש לדחות דברינו אלה. הא מיהא אין לך גם כן הכרע להפך דמרן לא ס"ל הפקרת כסף הקידושין אם גם תהיה עשוייה ע"פ תנאיה ובהסכמת הקהלות ודי לנו בזה

ד) תשובת הגאון מהרימ"ט ז"ל באה"ע סי' ט"ל בנדון כזה שרצו לבטל הקידושין מחמת ההסכמה שנעשית בק"ק אינדירני משום המעשה. ונראה שהמורה אשר חפץ לבטל אלה הקידושין היא מחמת תשו' מהר"י בי רב ז"ל הידועה. וע"ז השיב מהרימ"ט בסי' ט"ל דף נו"ן ע"ד וז"ל עוד מבקשים לבטל הקידושין לפי שבעלי התקנה הפקיעו הקידושין ובידם להפקיע והביאו מ"ש מהר"י בי רב באותו פסק. ולא חשו למאי דמחו לה אמוחא הרבנים כמוהר"ל בן חביב וכמהר"ם אלשקר ז"ל ולא ישיבו אל לבם שכל רבים האחרונים לא שתו לב וכו' וטעמא דמה הועילו חכמים בתקנתם טעמא פריכא הוא וכו' וליתא דאנהו דקרו ליה עבריינא כ"ש דשמותי משמתינן ליה אמילתא ואין לך שמירה מזו דאריה דשמתא רביע עילוייהו וכו' ולא זו בלבד אמרו אלא אפי' בהפקעה מפורשת שתקנו הצבור וגדולי הדור להפקיע כל קידושין שנעשו שלא בעשרה אע"פ שיש כח בידם לעשות כן כמ"ש הרשב"א וכמ"ש הרב מהר"י בי רב בשם מהר"ש דוראן ז"ל אעפ"כ הרב ר' שלמה בחבורו כתב בתקנת הפקעת הקידושין לא נעשה בה מעשה לעולם וכו' הרי שאפי' בהפקעה גמורה ובהפקר ב"ד לא סמכו לעשות מעשה. וכבר לגלג מהרי"ק ז"ל בתשובותיו על דבר זה והיינו חובה עכ"ל

והנה בנדון השאלה גופה שלא היה בהסכמת ק"ק אינדירני רק הסכמה שלא לקדש. אם מחמת התקנה הזאת נרצה להפקיע הקידושין כס' מהר"י בי רב ז"ל בזה יפה השיג הגאון מהרימ"ט ז"ל על. המורה כי היא זאת חרדת מהריק"ו על מהר"ם קאפסאלי. דלא עדיף חרם דתקנת הקהלות מחרם דרגמ"ה ז"ל שאינו מפקיע הקידושין וכאשר תפסו מהר"ם אלשקר ומהרלב"ח והרדב"ז על מהר"י בי רב בזה וכאשר הארכנו כל זאת לעיל בדברינו ברחבה מבלי צורך לכפול ולשלש הדברים שנית

האמנם במה שסיים שאפי' בהפקעה מפורשת אע"פ שהצבור יכולים לעשות וכמ"ש הרשב"א. אעפ"כ הרב ר' שלמה (הרשב"ש) כתב הפקעת הקידושין לא נעשה בה מעשה לעולם. וכן כתב א"א בתשו'. הרי אפי' בהפקיעו ובהפקר ב"ד לא סמכו לעשות מעשה וכו' וכן כתב מהרי"ק וכו'.