ומצור דבש כב

לבד. מבלי שילמוד תחילה הדין במקורו ברבנו הטור ודברי מר"ן הב"י בשורשן. שקראם מפירי ברית תורת אלהינו וגורמים רעה לנפשם וכו' כאשר תמצא כ"ז מפורש בדברי אישי כהן גדול הרב יד מלאכי ז"ל בתחילת כללי הש"ע ורמ"א שהביא להקת הפוסקים ז"ל שכולם הוכיחו במוסרם על זה הדבר. יעו"ש. ישמע חכם ויוסיף לקח

ואם ככה הוא לשלחן הערוך. אשר מר"ן זי"ע זקקו וטהרו בחכמתו הוא עצמו ומן שמים זכו לו שחיבוריו נדפסו בחייו ויש בידי דפוס הראשון או השני שנדפס בחיי מר"ן דפוס ויניציאה ש' שכ"ז. ועכ"ז הא שמעת מה כתבו רבנן קדישי על הפוסקים מס' הקצר לבד. בלתי עיון תחילה בב"י. עאכו"כ בהגהות רמ"א זי"ע. אשר לדאבון לבבנו כמעט שכב בן ל"ג שנה. כאשר כתב הט"ז באו"ח ס' ת"כ וכן כתב ג"ע הרב חיד"א ז"ל בשה"ג מערכת המ"ם בשם רמ"א. שמר בריה זכה להשתטח עמ"ק הרמ"א בקראקא וכתוב עליה שנסתלק בן ל"ג שנה ביום ל"ג לעומר ש' של"ג לפ"ק. יעו"ש. וכל חיבוריו הנוראים נעשו בשנות מספר יאתיו. הלא תראה שחיבורו הנורא תורת חטאת הנדפס בחייו היה ש' הש"ל. וכתב ג"ע שה"ג בשה"ג אות התי"ו שחיבורו תורת חטאת קדם להגהותיו על הש"ע. ואם כי אפשר שהדפוס נתאחר מזמן החיבור. והגהותיו נתחברו קודם זה הזמן. עכ"פ שמענו מזקנינו שהגהותיו על הש"ע נסדרו על מקומם אחרי סילוקו ש"ץ לישיבה של מעלה. ותלמידיו הרבים הם שסידרו אותם. ולא נדפסו בחייו. כי לא הספיקה העת בעוה"ר. זכותיה דמר תגן עלן אשר הפליא לעשות בשני חייו האלה. וכאשר כתב ג"ע בשה"ג אות ה' במערכת ספרים יעו"ש. וידים מוכיחות לשמועתם. הנה נא מצאתי ראיות חותכות לדבריהם. שמע נא ואחוך והט אזנך לדברי

א) הנה נודע כי חיבורו הגדול דרכי משה אשר עשה הגהותיו על הטורים ומרן הב"י קדם להגהותיו על הש"ע. כי הם העיקר שבהם הרחיב הדברים בטעם כל הגהה. וממנו יסוד פנה לדברי הגהותיו הקצרים על הארבעה שלחנות. אשר על חיבורו דרכי משה סמך לקצר בהגהותיו על הש"ע. ודברים אלו כתבם רמ"א זלה"ה גופיה בתשובותיו בסי' ל"ה ובסי' קל"א אות ג' יעו"ש. והרי מפיו למדנו כן שחיבורו ד"מ הוא יסוד פנת להגהותיו. ועכ"ז מצאנו כי ס' דרכי משה לא יצא לאור בחיי הרמ"א ז"ל עד זמן מאוחר מאד. שכן כתב ג"ע בשה"ג מערכת גדולים אות המ"ם וז"ל. וראיתי באמשטרדם פירוש הזוהר כת"י להגאון מהר"ר אליהו בן הגאון משה לואנץ וכתב שם שהיה ממשפחת רש"י והשלים החבור בק"ק ווידירבורג. שנת ש"פ. וכתב שם שהרב המחבר היה מעתיק הראשון מספר דרכי משה למור"ם שהיה מכתיבת ידו עולים ויורדים וגליונות ומחקים וזיקקו וטהרו. ע"כ בשכר זאת נתן לו הגאון מהר"ר אליעזר אחיו של מור"ם במתנה פירוש הגאון אחיו מור"ם על הזוהר. ומביא בחיבורו דברי מור"ם ופירושו. ע"כ

הנך רואה כי ספר דרכי משה גופיה הועתק מכתיבת יד רמ"א בזמן מאוחר. שהרי פירוש הזוהר נשלם בשנת הש"פ. וגם אם נאמר שדרכי משה הועתק עשרה שנים קודם הרי מרחק רב בין ש' של"ג לשנת הש"ע. וכן נראה מהקדמת דרכי משה ליו"ד מהרב אורח מישור שטרח הרבה להדפיסו. ולקבץ העתקותיו הנאמנים. מיד מי שהיו בידו גנוזים וטמונים יעו"ש. ומוכח מזה שגם הגהותיו המאוחרות מחיבורו דרכי משה ג"כ לא נסדרו במקומם בחייו הקדושים

ב) הלא ראינו כי במקומות למאות ולאלפים בהגהותיו. בדברים שהם דברי הרמ"א גופיה. מציינים המקור כזה ד"ע. ר"ת דברי עצמו. ופעמים רבות כותבים בפירוש דברי עצמו. ופעמים מציין כן משמע לו מדברי הפוסקים. (עיין ביו"ד סי' ס"ח סעיף י"א). ומלבד שהדבר ברור שאם רמ"א גופיה הוא שסידר הגהותיו במקומם לא יכין לדבר כן דברי עצמו. וכן משמע לי. וכיוצא בלשון כזה שאחרים מדברים בעדו. עוד תראה. שכל אותם המקורות שציינו עליהם דברי עצמו בקש עליהם ותמצאם בחיבורו הגדול דרכי משה. כאשר בקשתי אחריהם במקומות רבים אין מספר. ואלו הגאון סידר הגהותיו במקומם היה מציין עליהם בדרכי משה. אשר הוא מקור ומעיין להגהותיו על הש"ע. ומכאן ראיה ברורה שגם מסדרי הגהותיו בזמן ההוא עוד לא נראה בעליל להם ספרו הגדול דרכי משה. כי עדיין לא נדפס. וע"כ במקומות שהגאון ציין דבריו מב"י והטור והרא"ש וכיוצא העתיקו הציון ההוא גם הם. ובמקומות שהדברים נובעים ממקור חכמתו ונכתבו בספרו דרכי משה. והרמ"א ז"ל לא ציין להם מקור. כי הוא מקורם. לא ידעו המעתיקים מקור הדברים מהיכן הם וציינו דברי עצמו. ר"ל לא נמצא להם מקור מאין יצאו. והם בד"מ ולא ראוהו עדיין

וצא ולמד כי בח' יו"ד בדיני איסור והתר. שכבר נדפס בחייו ס' תורת חטאת אשר הוא סידור לשערי דורא וגם בספרו תור"ח הזכיר הגהות שערי דורא למהרא"י ז"ל בעל תה"ד. הם מציינים למאות מקומות שערים. והגהות שערי דורא. וכיוצא. ומצאת כי תדרשם. כי אלו כבר נסדרו ונדפסו בחיי המחבר זיע"א. וכן מציינים או"ה שהוא איסור והיתר בשמו השני שיש לס' תורת חטאת כידוע

ג) כבר אמרנו לעיל כי הגאון הרמ"א ז"ל נתבקש בישיבה ש"מ בשנת של"ג. ומר"ן הב"י ז"ל חי אחריו פחות מב' שנים כי מר"ן ז"ל נתבקש יום ה' י"ג ניסן ש' של"ה כאשר כתב ג"ע בס' שה"ג במקומו. ומרן מהריק"ש ז"ל היה חי בזמן מר"ן והיה אצלו בעיקו"ת צפת"ו וחזר למצרים. והאריך ימים עד שנת הש"ע ואתנח סימנא ויבא יעקב של"ם כמובא בהקדמת ס' ער"ך לח"ם. ולראשונה חיבר תשובותיו ס' אהלי יעקב אשר הוא ס' שו"ת כידוע. ובסוף ימיו חיבר ס' הגהותיו על הש"ע. שהרי בהגהותיו שהוא ערך לחם. הזכיר שכתב כן בתשובותיו סי' פ' לא אחת ולא שתים. וקח לך לדוגמא עיין בהגהותיו לסי' קמ"ד באו"ח שציין לתשובתו סי' קפ"ג. ובסי' רמ"ו בדין שביתת בהמתו ביו"ט ציין לתשובותיו סי' פ"ט. ובסי' שי"ד ס"ז ציין לתשו' סי' ס"ה. ובסי' תצ"ו בדין עקירת שן תותבת ציין לתשו' סי' מ"א. ובח' יו"ד בסי' ע"ז ציין לתשו' סי' ס"ט. ובסי' פ"ו ציין תשו' סי' ק"ה. ובאה"ע סי' ד' ציין לתשובתו סי' ל"ג. ובסי' י"ז סעיף ט"ו ציין לתשו' בסי' קנ"ב. וד"ב. ובדברי תשו' מצינו בהם שהם ש' השס"ד ליצירה עיין בסי' צ"ב בענין קב"ע של קידושין שחתומים עליו הרב מהר"ר אברהם מונסין ז"ל והרב מהר"ח כפוסי ז"ל. באופן דתשובותיו יש בהם משנות מספר קודם סילוקו של צדיק. והגהותיו נעשו אח"כ כמובן. ונודע כי כל הגהות מהריק"ש על הש"ע כמעט ברובן נתכוון לדעת רמ"א ז"ל דוק ותשכח. ושני הנביאים מתנבאים בסגנון אחד. והשתא אי הגהות הרמ"א