ומצור דבש ריז

והמתקדשות הפתוחות הרי הם עגינות ממש. וכמעט קט יצאו ח"ו לתרבות רעה אם לא מרצונם. וע"כ הוכרחתי לסגת אחור מדעתי ולשמוע בקול הקהל לתקן הסכמה החוסמת דרך בפני פריצי הדור. וביום האסיפה הכללית כל הקהל הנאספים אשר הם ראשי הקהל ומנהיגיו ואנשים של צורה של יחידי העדה. כולם פה אחד קבלו בשמחה לנהוג הדבר הזה בקרב קהלתינו הכללית הכוללת כל קהל ישראל הדרים בעירינו זאת ספרדים ואשכנזים יחד. ע"פ התנאים שדיברנו בהם בעת האסופה. וע"פ הנוסח אשר יסודר בע"ה מאת ב"ד אשר אח"כ ילמדו אותה בבתי כנסיות לקבל הסכמת כל תושבי העירה העי"א. והננו עוסקים בסידורה ובתיקונה. כדי להוציא הדבר לפעולה. ה' יעזרני עדכ"ש. ובעהי"ת אעתיק לך נוסח ההסכמה בסוף הפס"ד הלז ישמע חכם ויוסיף לקח

והנני להשיבך על שאלתך ולהראות לך מדברי הפוסקים רוא"ח זיע"א אשר מימיהן אנחנו שותים אם יש כח ביד הקהל לעשות תקנה כזאת. ומדברי הפוסקים ההמה אשר אשמיעך את דבריהם. בע"ה. מהם תבין ותשכיל. כי טועה אתה ידידי. בפי' דברי מהריק"ו ובפי' דברי מהריק"ש ז"ל. אשר לא ירדת לסוף דבריהם. ולא לזאת כיוונו בדבריהם. וזאת גרם לך שלמדת דברי מהריק"ו ז"ל רק כפי מה שהעתיק רמ"א ז"ל מדבריו. ולא למדת דבריו במקורם וכן שורש דברי מהריק"ש ז"ל לא למדת מאין כתב דבריו. וע"כ יצא לך משפט מעוקל במחילת כבודך. והנני לבאר לך הדברים באר רחב. וזה החלי וה' יעזור לי. אמן

הנה בעיקר השאלה אם הקהל יכולים לעשות הסכמה להפקיע הקידושין. אינה שאלה כי לא חדשה היא וכבר הדבר בא מפורש בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל מהם מאשרים את ההסכמה להפקיע קידושין. לבל תהיה צריכה גט כל עיקר. ומהם משום איסור ערוה החמורה מצריכים גט. הגם כי בעיקר התקנה לית מאן דפליג שיכולים לעשות הסכמה כזאת. אכן משום חומרא נגעו בה. והנני לסדר לפניך דברי הפוסקים המאשרים את התקנה הזאת של הפקעת הקידושין. וגם אסדר לפניך דברי הפוסקים המחמירים להיותה צריכה גט. מערכה לקראת מערכה. ואחרי זאת אראך ואשמיעך. כי נדון ואופן של ההסכמה שרצון קהלתינו לסדר לשיהיו הקידושין מופקרים ומופקעים. היא אליבא דכולהו. ולא באופן הפקעה כנדו"ד הצריכו הפוסקים ז"ל המחמירים גט. כלל. הסכת ושמע. עתה דברי הפוסקים המאשרים ומחזיקים בה

א) הרשב"א ז"ל באלפיו סי' תקנ"א והביאה מרן אה"ע בסי' כ"ח וז"ל. ואלו רצה לתקן הקהלות. או כל קהלה וקהלה לגדור בפני תקלות אלו. יעשו תקנה במעמד כולם ויפקיעו מעתה ועד עולם או עד זמן שירצו. כל ממון שינתן לשום אשה מהקהלה. הפקעה גמורה והפקר גמור אא"כ תקבלם האשה מדעתה. ומדעת אביה או בפני פ' ופ' כמו שירצו וכן מצאתי לרב שרירא גאון ז"ל שכך נהג הוא ואבותיו ואמר לצבור אחר לנהוג כן. וכן ילמד אדם לבני ביתו וכו' וכן הודעתי אני כמה פעמים לבנות עירינו עכ"ל

ועוד חזר וביאר הדבר בתשו' אלף ר"ו וגם זו הזכירה מרן הב"י שם. וז"ל הרשב"א שאלת. קהל שעשו תקנה מחמת הפריצים שכל מי שיקדש אשה שלא במעמד עשרה שלא יהיו קדושיו קידושין. הודיעיני אם יש כח ביד הקהל לעשות כן. תשובה. שורת הדין נראה לי ברור שיכולים הקהל לעשות כן. ובלבד שיסכימו בכך אנשי העיר. ואם יש שם ת"ח ולא הסכים עמהם לא. והטעם בזה לפי שהצבור יכולים להפקיר ממונו של זה ונמצא כמקדש בממון שאינו שלו וכמו שאמרו בכמה מקומות בתלמוד אפקעינהו רבנן לקידושי מיניה. בפ' חזקת הבתים דמ"ח ע"ב וביבמות דק"י. דבכל מקום הפקר ב"ד הפקר. והצבור בב"ד של בני עירם יכולים להפקיר ממון. אם ראו בדבר תקנה לבני עירם והפקר ב"ד הפקר מדבר תורה. שכן אמרינן ביבמות דף פ"ט ב' ובגיטין דל"ו מנין שהפקר ב"ד הפקר שנאמר כל אשר לא יבוא לשלשת ימים יחרם את כל רכושו. ומיהו איכא ת"ח צריך לעשות מדעתו. ומעשה היה בעירינו ודנתי בדבר לפני רבותי ומורי הרב ר' משה ן' נחמן הודה לדברי. ומ"מ עוד צריך להתיישב בדבר עכ"ל

והנה ממה שמרן בבית יוסף סי' כ"ח הביא שתי תשובות הרשב"א הללו שלא כסדרן כי הקדים בראשונה ההיא דאלפר"ו ואח"כ ההיא דסי' תקנ"ה הוכיח הרב משפטי שמואל ז"ל שאלה פ"ג דף פ"ב ע"א תחילת העמוד. וז"ל ומדברי הב"י מוכח דתשובה זו (תקנ"א) היתה אחרונה מדהביאה לבסוף אחרי התשובה שהזכיר בה דברי רבו הרמב"ן ז"ל. וכוונתו לומר דבתשובה תקנ"א כבר נתיישב הרשב"א בדבר. ופסק דיכולים הקהל לעשות הפקעת הקידושין בבירור יעו"ש

ומחוינא קיד"ה ת"ק כלפי יקר אורייתיה. ולא ידעתי למה לו להכריע כן הכרעה קלה מדהביאה מרן ב"י לאחרונה. מוכח דהויא אחרונה. אשר בזה יד הדוחה נטויה דאין זו הכרעה כ"כ. ולמה לא הכריע הכרעה חזקה דמוכח בהדייא דתשו' דסי' תקנ"א נאמרה לאחרונה בלתי ספק. שהרי בסי' תקנ"א הוכיח הדבר שכן דעת רב שרירא גאון ז"ל שכן נהג הוא ואבותיו וצוה לצבור שיעשו כן. וכתב הרשב"א שכל אדם ילמד לבני ביתו. לאסור הנאה ע"ד רבים. וכתב שהוא למד כן לבני עירו כמה פעמים. ואם באמת עדיין הרשב"א מסופק. הדבר קשה דהרי דעת הגאונים תכריע שעשה כן הוא ואבותיו. ומה יש להסתפק בדבר. וא"ת שעדיין לא נתיישב בדבר. קשה איך הורה הוא לאחרים לעשות כן בפסק דסי' תקנ"א. ואיך למד לבני עירו. הלכה למעשה. ומוכרח הדבר דתשו' אלפר"ו קדמה ועדיין הדבר לא היה ברור לו. ובסי' תקנ"א שמצא דעת רב שרירא גאון ואבותיו שעשו כן. פסק בפשיטות דיכולים הצבור לעשות הפקעת הקידושין. ונתן עצה לשואלו לעשות תקנה זאת לגדור גדר בפני הפריצים ובפני הקהלות. ודו"ק

ואחרי זאת ראיתי בתשו' מהר"ם אלשקר ז"ל סי' מ"ח בנדון הפקעת קידושין. שכתב בדף ק"ט ע"א בסוף הדף וז"ל ואע"ג דכתב הרשב"א באותה תשובה מ"מ צריך להתיישב בדבר. הנה בתשובות אחרות הורה כן אחר הישוב וכמו שכתב בשמו בע"ס נתיבות אדם וחוה. וז"ל כל צבור וצבור יש להם כח לעשות תקנה והסכמה ביניהם דכל מי שיקדש אשה בלא עשרה שלא יהיו קידושיו קידושין וכן כל כיוצא בזה. דכל מאן דמקדש אדעתא דמאי דאתנו בני העיר מקדש. כן כתב הרשב"א ז"ל ודקדקה מההיא דגמרא דמציעא יעו"ש עכ"ל

הנך רואה כי ב' הנביאים מתנבאים בסגנון אחד דההיא תשו' דאלפר"ו מוקדמת לתשו' דסי' תקנ"א וכ"ז לא סיימוה קמיה דרב אחאי גאון תדב"א יצ"ו בספרו תע"ל ח"א סי' י"ד בחלק אה"ע דהוקשה לו סיום דברי הרשב"א הללו. ונדחק לתרץ בתירוץ דחוק מאד יעו"ש ילפי דברי הרבנים משפטי שמואל ומהר"ם אלשקר זיע"א אין כאן קושי וכמ"ש המעיין

ולדידי לולא דמסתפינא לחוות דעתי הפעוטה נגד