ומצור דבש רטז

זאת מלבד שהוא נלכד בחרמו' עוד בה לא יותן לו רשות להכניסה לחופה כי אם ע"י שיתן לה ג"כ תחילה ויבטל מעשיו אשר לא טובים שעשה. ואח"כ יתירוהו מנידויו. ואח"כ אם ירצה להכניסה לחופה יסודר להם ע"י ב"ד חו"ק כדמו"י. וכל העם אשר בשער עירינו זאת עדים בדבר. שכמה טרחות עצומות וכמה כרכורים כרכרו בית דינינו הצדק דמצרים. להעמיד תקנה זו על מכונה. לבטל מעשה הזדים ופושעים העוברים על התקנה. ותלי"ת ה' את השופט ובכל פעם שאירע מקרה בלתי טהור מקידושין שאינם בשעת ז"ב ושלא ע"פ ידיעת ב"ד. הוכרחו בכל אופן לפטור ארוסתם בגט כריתות כדמו"י שלא יועילו מעשיהם וכל העם ישמעו ויראו. מהם אח"כ חזרו להכניס ארוסתם לחופה ע"י חידוש תנאים. ומהם שהתפרדו קשריהם והלכו להם. ותלי"ת הוקל המכשול מדרך העם. וכל זה ידוע ומפורסם לכל בני עירינו העי"א

האמנם לדאבון לבבנו. עוד לא נסתם הפרץ ועדיין יש בו בקיעים שלא עלתה בידינו להעלות להם ארוכה. כי הפריצים המסיתים את בנות ישראל להתקדש יבטיחום כי אח"כ יכנסו עמהם לחופה בכל אופן ובנות פתיות וחסרון דעת. בראותם כי נתקדשו לבחור המסית. יחשבו עצמם. כי כבר הם קשורים בקשר הנישואין. וימסרו עצמם להם. ומהם שהשחיתו בתוליהם ומהם שנתעברו וילדו. והזדים האלה אחרי מלאת את תאותם הבהמית מהבנות שנלכדו ברשתם. הזניחום והלכו להם ומאסו בהם. וצועקים ואינם נענים. ואין ביד ב"ד לכופם לגרש. כי נמצאו שהם סודיטום חוסים בצל ממשלות אירופה. מי מהם אשר הגרושין אסורים מטעם הממשלה אשר הם חוסים בצלה. ובאשר מצד ממשלתם לא נוכל לכוף אותם לשמוע בקול הדת. יתנו כתף סוררת לקול מורים. ויש אשר הממשלות אינם נחשבים בעיניהם הקידושין לקשר נישואים. ואינם נטפלים לעזר ולא להועיל. ועוד יש מכשולות יותר גרועים אשר אי אפשר להעלותם על ספר וכבוד אלהים הסתר דבר. ועל כן אלה הבנות אשר נלכדו ברשת זו טמנו להם. הרי הם עגונות. וזאת פתח לצאתם לתרבות רעה רח"ל. ומה בידינו לעשות בדור הרע של החופש והדרור. ונוסף ע"כ אלה חילול ה' כי כותבי העתים ללשונות העמים אשר בארץ. לא יסתירו דבר כזה כאשר קרה לא פעם ולא שתים. ושם ישראל מתחלל עי"ז. כי אין לאוה"ע קשר הקידושין כידוע

ועל כן לא מצאו גדולי ונשיאי ויחידי קהלתינו העי"א. שום תיקון החלטי לבער הרע מקרבנו זולת בגדור גדר החלטי הפוסק את כל מיני תועבות אנשי רשע כאלה. ע"י הפקרת כסף הקידושין והפקעתם באופן שלא יהיה להם שום חלות כלל. אם אין הקידושין עשוים כפי התנאים אשר סדרו בהסכמתם. כאשר יתבאר בעהי"ת. ובזה בעה"י תנוח הארץ ותשקוט. והרי ידינו עסוקות בסידור ההסכמה ותיקונה כדי לפרסמה אח"כ בכל בתי כנסיות שבעיר. כדי לקבל עליה הסכמת כל הקהלות אשר בעיר. ואח"כ בעהי"ת נקבל גם הסכמת כל הערים והכפרים החוסים תחת דגל העיר הזאת. וכבר ידענו שגם עוב"י נ"א יע"א בהסכמת רב אחאי גאון הרב הגדול המו"ץ תדב"א יצ"ו והסכמת כל נשיאי ויחידי הקהל. חפצים לעשות הפקעת הקידושין ואחריהם ימשכו גם הערים החוסים תחת דגלם. ואז תהיה הסכמה כללית לכל מלכות ערי מצרים יע"א ה' יעזרנו עדכ"ש

ואתה הידיד שאלת ממני אם מצד הדין יש תיקון בהסכמה הזאת להפקיע הקידושין מעיקרן לבלתי יצטרך לגט כלל. ואם הקהל יכולים לעשות כזאת. כי אמרת בכתבך שראית בשו"ע אה"ע סי' כ"ח סעיף כ"א. שכתב רמ"א משם מהריק"ו שורש פ"ד. דאפי' אם הקהל עשו תקנה זאת והפקיעו הקידושין והפקירו ממונו חיישינן לקידושין וצריכה גט. יעו"ש. ויפה אמרת שאם עוד הפעם נצטרך לתת גט הרי בעיניו עמד הנגע ומה הועילו הצבור בתקנתם. ועוד כתבת שראית במהריק"ש ז"ל ס' הנז' שכתב שתקנה הקהלות בהפקעת הקידושין לא נשמע במצרים ולא נעשה בה מעשה לעולם יעו"ש. וכפי זה בתקנה החדשה הזאת אנחנו עושים נגד דעת רבותינו רבני מצרים הקדמונים זי"ע. עם שבאמת שונו הדורות וגם הטעמים עמהם. שהרי הם בדורותם לא היו מפקיעים הקידושין והיו מצריכים גט. יען כי היה דורם יפה. וכח ב"ד יפה לכוף לגרש. אכן אנן בדידן בדורנו זה בעוה"ר אין בידינו לכוף לגט. כי לולא היינו יכולים לכוף לגרש לא באנו לידי מדה זאת ולא היינו צריכים להפקיע הקידושין כל עיקר. האמנם עכ"פ חשש הוא. וכתבת שמאד ישמח לבך אם נמצא אופן להפקעת הקידושין שיהא מוסכם לכל הפוסקים או רוב הניכר וליישב דעתך במה שנתעוררת מדברי הגאון מהריק"ו ומהריק"ש ז"ל. אם ידעת כי ההסכמה הזאת היא כצרי גלעד לכל תחלואי הזמן בענין הלזה. כידוע. עכ"ד. השואל. חכם כמוך הי"ו

תשובה. הנה בשמים עדי. כי תמיד הייתי מתרחק מלבוא לידי מדה זאת הגם כי לדאבון לבי ראיתי פרצת הדור הזה. ומיום בואי לשרת בקדש בקריה עליזה הזאת. בכל כחי עמדתי לגדור גדר בפני המפרצים ומלעיבים בבנות ישראל ונלכדים ברשת הרמאים ע"י עניותן ומעת אשר חדשתי התקנה בש' התרנ"ג לבל יקדש שום בר ישראל שום אשה כי אם בז"ב. ומי שהיה לו אונם מוחלט כדי לקדש מקודם החופה. בא לב"ד הצדק וכראות ב"ד שיש ממש באונס הדבר המכריחו לקדש. נותנים לו רשות לקדש ע"י עשרה מישראל וסופר ב"ד עמהם. ובכתובת אירוסין ובברכת אירוסין כדת וכל זה חוץ לחומת עיר אלקאהרא יע"א. ואח"כ יביאו הכתובה כו"ח למשמרת ביד ב"ד עד עת נישואיהם שיחליפו להם כתובת נישואין כדת. וכאשר כן מצאתי נוהג בב"ד שלפנינו. וכן נוהג עד היום. ובכל פעם שקרה מקרה בלתי טהור ממקדש שלא כפי האמור ועבר על התקנה. לא חסתי על כל עמל ויגיעה לשבר זרוע עולה ולהכריחו לתת גט כדמו"י. ואודה לה' מאד אשר עזרני ובכל פעם שאירע ענין כזה. לא נפטר מידי ב"ד בלתי שיתן גט כריתות לבטל מעשיו. כי לקונסו בממון לבד. ולהניח לו את טרפו אשר שלל. א"כ היה חוטא נשכר כי מכסף נדונייתה ישלם הקנס. והיה קלקול יותר ויותר כמובן. וע"כ תמיד עמדתי בכל עז ותערומות לקבל מידו ג"כ. אף אם אח"כ ישאנה. כדי לסתום הדרך בפני עושי עולה. וחסדי ה' גברו עלי כי לא נצחני איש. האמנם מקרים רעים ומרים הכאיבו לבי בהיות המקדש איש סודיטו ואינינו תחת ממשלת הארץ כי אז לשוא צרף צורף שאין בידינו במה לכופו ככל האמור. ובכ"ז הייתי מתרחק מענין הפקעת הקידושין בלתי גט. ולא נטה דעתי להסכמת הקהל בענין זה. מחומר איסור ערוה ומשאה הכבד מנשוא. וע"כ התלבטתי עם המקדש בכל כחי. לעשות כה וכה כדי לקבל גט. עד אשר באחרונה באו לפנינו מעשים מכוערים ביתר שאת מבני אדם אשר יתנו כתף סוררת בהיותם חוסים בצל הממשלות אירופה ובכל טרחתי ובעזרת יחידי הקהל והכל בדי ריק יגענו.