ומצור דבש קצא

אחרית טובה

אחר החיתום תלי"ת מן השמים עזרו על ידינו. וסייעו אותנו להרים מכשול. כי רומעכ"ת בישרני. שכבוד הרב הגאון ראשון לציון אי"ש ירושלם ת"ו. שלח לו לאמר שהוא שלח כתב להרב דקורפו העומד כהיום לשרת בקדש הי"ו שלא יסמוך על פסק ההתר שנדפס בענין הממזרים האלה ויחזיקם באיסורם עד אשר יתברר הדבר מפי רבני איטליא. ואם יתברר מפי הרבנים הנז' יצ"ו כי הם ממזרים ע"פ בקיאותם הרבה בנגעי המשפחה הזאת יחזיקו אותם באיסורם לעד. זכרה ה' לו לטובה. ומני"ר הי"ו חפץ להדפיס דבר החזרה הנז' בקול קורא מודפס וגם אנחנו נבוא על החתום על הקול קורא הנז'. והנה אני מודיע להדר"ג שי' כי כן אעשה ובבוא אלי נוסח ההודעה הנז' תו"מ אחתום בה ואחזירנה לידי"ק כרגע. עשה והצלח

וגם אני אבשרהו כי בימים האלה קיבלתי כתב מאת רב רחומאי גאון הרב המופלא. וכבוד ה' מלא. הדו"מ ראש אב"ד כמוהר"ר יוסף נסים בורלא יצ"ו כי חפץ ה' בידו הצליח למסור כתבי ליד מר מחותנינו הרב הגדול מעוז ומגדול ראש אב"ד מקודש סב"ד כמוהר"ר יצחק ישראל יצ"ו אשר בו גליתי להם ראשי פרקים מענין הלזה. ותו"מ שרטט וכתב לי שהוא מבטל חתימתו שחתם על הפס"ד של ההתר. כי לא ידע מהותם כאשר הודעתיו עתה. והרי כתב חזרתו ולשונו הטהור ימצאנו לוטה תו"ד להדפיסו עם הפסקים אשר הם ביד מני"ר בעהי"ת. וכתב חזרת רב אחאי רב הוד יוסף עינינו יצ"ו גופיה אשר שלח לידי כבר שלחתיו לידי"ק בפוסטא החולפת. ואם כן איפא הרי פסק דין ההתר נתבטל מאליו. כי הלא הרבנים ראשי אבות בתי דינין שבירושלם ת"ו שחתמו על ההתר של הממזרים. הם בצדקתם החזירוה לאיסורם ולהרחקתם. וראש הממשלה גאון יעקב ראשון לציון שיחל"א שר המס'כים על ההתר. כבר שלח דברו לבל יסמכו על ההתר. והחזירם לאיסורם ומה נשאר עוד. ונודה לה' שעזרנו על ככה. ובפה מלא נאמר אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים. כן יעזרנו ה' לעמוד על משמרת עבודתינו באמת וצדק. ויהיה בעזרתינו להרים דגל הדת ולהרים מכשול עון מדרך עם ה'. ותהי זאת נחמתינו על מה שנתרחקנו מעל אדמתינו ירושלם עיקו"ת. והוא ברחמיו ישיב שבותינו אליה בקרוב ונפוצות יהודה יקבץ. ובאו ציון ברינה. יראו עינינו וישמח לבנו אמן. הכותב הנ"ל טו"ב כסלו ש' אמרתך שמרתי ברכות שמים יחולו על ראש צדיק תמים. נהירו דעיינין ובסימו דרוחין הרב המופלא וכבוד ה' מלא ר"מ ור"מ בעוב"י מצרים כמהר"ר רפאל אהרן ן שמעון נר"ו יחשל"א רב הידיד

אחרי דשו"ט באה"ר וחי"ן. מהודענא מקבלת מכי"ק ביום י"ב כסלו. שזמן נק'ט ר"ח כסלו. וראיתי את כל הכתוב ליוסף ותכף לקבלת מכתבו עשיתי שליחותו. והלכתי אצל מע' הרה"ג מר מחותנו פחד יצחק נר"ו. וקריתי לפניו את מכתבו הטוב. והסכים לחתום כאשר עיני צדיק תחזינה מישרים הבאה תו"ד. ועם הרב כמוהרי"ץ נר"ו (הוא הרב כמוהר"ר יעקב מטאלון דידיע צדיק החתום בהסכמת ההתר) דיברתי עמו ככל הצורך ולא הטה אזן קשבת לקולי כדרכו הטובה והוא באחד כי לא ישתוה עם שום אדם והנחתיו יחיד. ועל הודעת הרהג"א ראש"ל נר"ו להרב ר' נתן הלוי נר"ו. שהעיר מני"ר שלא היה נכון. שלא נתן לנו ידיעה על החזרה ולהחתים אותנו גם על החזרת האיסור כמשפט הראשון צדק בכל דבריו כי כן היה משפט היושר. אכן מוה"ר רצה להצדיק את עצמו ועל כבוד אבות בתי דינין לא חס ואתו הסליחה בזה. ולא אכחד תחת לשוני מלשאול מידידינו אהרן בחיר ה' למען יודיעני עוד באר היטב איכה היתה הדבר כי שמחה היא ממזרת ודאית מצד עצמה. ולא מצד ישראל. כי מס' העדיות נראה לעין כי פיסול שמחה היינו מצד ישראל. ולהסביר אותי הענין על מתכונתו. ועמו הס"ר ושכמ"ה אקוה כי ישיבני דבר יפשא"ק. וכל הערעורים ששלחו להרב הגאון ראש"ל נר"ו לא הודיעהו מהם כלל. ולא מן השם הוא זה שיכתבו רק לו. ותמיד לכתוב גם על שם אבות בתי דינין בכדי שגם הם יבואו על החתום. רק אין דבר שו"ט יסגה וכסא תורתו יכון לעד כנפש מוקירו ומכבדו הצעיר יוסף נסים בורלא ס"ט ראש אב"ד לעדת הספרדים בעיקו"ת ירושלם ת"ו (מקום חותמו) (גוף כתב עצם ידי"ק הנהו בידי למשמרת

) על כתבו של הרב ז"ל השבתיו בארוכה והודעתיו מקורות הידיעה ששמחה זאת היא ממזרת ודאית. ובכתב החוזר שלח כתב חזרתם של הרב מר מחותנינו כו"ח מיד שניהם. והוא הנדפס המתחיל בשבטי ישראל הודענו וכו' יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם. זכרם לטובה ולברכה עדי עד סלה. יום א"ך טוב לחדש שבט ש' סת"ר לכבוד וכו' רב אחאי ורב רחומאי וכו' כקש"ת כמוה"ר אהרן ן' שמעון יצ"ו ר"מ ור"מ בעוב"י עמי מצרים יע"א יאריך ימים על ממלכתו אנס"ו רב וגדול שלום

את מכתבו הבהיר קבלתי במועדו. ויום שלפני קבלת מכתבו הראני מע' הגאון עט"ר הראש"ל שי' את כל המכתבים אשר הגיעו לידו מהדר"ג שי' וגם מ"ש הרה"ג אליהו בהיר שי'. ואחרי המשא ומתן נוכחנו לדעת לפי דעתי כי הצדק את כבודם במה שכתבו בדבר שמחה בת חנה. וכי מע' הרב הפוסק המתיר לא דרך בזה כלל וע"כ העלה להתיר. וכבר