ומצור דבש קצד

מרן מלכא שי' כתב למעלתם מה שהסכימה דעתו בזה. אך אנכי הצעיר אחרתי להשיב עד כה מפני ששמעתי מפי אחרים שבעירינו נמצאת אשה יקרה ונכבדה מתושבי קורפו שזוכרת היטב את הענין הזה. והיא אומרת כי שמחה בת חנה היא ידועה ומפורסמת לממזרת ודאית. וזאת היתה תכלית אמה חנה לעמוד היא בעצמה על עדיות ישראל לעשותו גם הוא לממזר ודאי. ולזווגם יחד כדין ודאן בודאן. ולבירור הזה אפי' כי הוא מפי אשה חכיתי עד היום. אך לא עלה בידי יען כי היא חולה מסוכנת. עתה באתי להודיעו כי מעלת ר' פ' נוסע למח"ק. אין אתי יודע על מה ועל מה. מצאתי חובה להעיר את אזן אדוני. ואדוני יודיע את זה למי שצריך כי החכם הנז"ל חף הוא מכל החטאים אשר הרב מאיטליא שם עליו. ואדרבה כאשר קרא את מכתבו שמעתי כי התודה על העבר והוא הוא המבקש להעמיד האמת על תלו וד"ב לרב שכמותו. והנני נוטה אליו כנה"ר שלום וכנא"ה. הצב"י יעקב מאיר ס"ט גוף הכת"י הנהו אתי. אל מול פני גדול ורב. יתר חובב. הרב המופלא. כתם פז לא יסולה. כמוהר"ר רפאל אהרן ן' שמעון ר"מ ור"מ בעוב"י קיירא נרו יאיר לעד לשם ולתהלה כיר"א

שמחתי כעל כל הון בהגיעי לפ' המקבל מכתבו הבהיר המבשרני בשורה טובה שתלי"ת כבר נראו אורות הנצחון במקצת. במלחמת מצוה זו אשר אנחנו נלחמים. יען הרב הגאון ראש"ל הי"ו. הסכים לכתוב לקורפו לעכב מרוצת ההתר. לבני המשפחה הפגומה הידועה. עדי יתברר עוד אם ממזרות שמחה אינו נמשך מממזרות ישראל קונילייאנו כאשר הוכחנו. ושלח לי העתק כתב הרה"ג ראש"ל הנ"ל. ותשואות חן חן. ולא חדלתי לכתוב לו ליתן לי חנות ולהרצות לפניו הבטחתינו שלא יאחרו להחליט הדבר לאיסור. אחרי הגלות הדברים כהוייתן בצביונן ובקומתן. וגם לרב של קורפו אכתוב בארוכה. כאשר יעצני הרה"ג ידי"ן תנא דבי אליהו יצ"ו אשר יועיל לדרוש בשלומו הטוב משמי. וישמח צדיק בשובע שמחות יחד עם ב"ב כנה"ר ורצו"ץ הדשו"ט ומוקירו כערכו הרם. הכו"ח פה אנקונא יע"א. והוא הצעיר יצחק רפאל אשכנזי ס"ט הסכמת הרבנים הגדולים ראשי אב"ד שבעיה"ק ירושלם ת"ו הע"י

בשבטי ישראל נודיע נאמנה כי אנחנו הבעה"ח ראשי אבות בתי דינין אשר בעיקו"ת ירושלם ת"ו בחדש ניסן ה'תרנ"ט. חתמנו והסכמנו על פס"ד אשר סדר מעלת הרב המופלא חק"ל כמוהר"ר וידאל אנג'יל יצ"ו להתיר משפחת ממזרי קורפו הידועה בשם משפחת קוניליאנו. אשר הרב הפוסק יצ"ו אסף וקבץ סברת הפוסקים למצוא היתר להממזר' שבמשפחה הזאת. וכאשר כי כל הענין שבפסק סובב הולך על היתר ישראל קוניליאנו הממזר הראשי. על פי העדיות אשר נתקבלו בפיסולו. ראה ראינו שאם באמת כל פסלות המשפחה הזאת נמשך רק מסבת פסלותו של ישראל קוניליאנו הממזר הראשון לבד. מקום יש ע"פ הדין להתירו לבא בקהל וככל הכתוב בפס"ד הנדפס בס' עולת איש. וזאת היתה ידיעתינו בתחלה וע"כ חתמנו בפס"ד ההתר ההוא

האמנם עתה חדשה שמענו שבאמת שמחה בת שבתי יהודה הנישאת עם ישראל קוניליאנו הנז' גם היא היתה ממזרת ודאית מצד עצמה. ושע"כ השיא אותם זע"ז מע' הרב המורה צדק מלפנים הרב כמוהר"ר ש"ט אמאריליו זלה"ה כדת של תורה שממזר ודאי נושא ממזרת ודאית. א"כ עתה נפלו כל יסודות ההתר למשואות נצח. כי הגם שנאמר שישראל הנז' הותר עפ"י ההתר שבפס"ד הנז' לשוא צרף צורף כי הרי זרעו אחריו הבא מן ממזרת ודאית פגום הוא עד עולמי עד הוא וזו"ז וכמאמר הכתוב לא יבוא ממזר בקהל ה' עד עולם. והרי באיסורם הם עומדים

וע"כ אנחנו מודיעים קשט דברי אמת. שחלילה לסמוך על פסק ההתר ההוא ובאיסורייהו קיימי עד דורות עולם וכאשר נתודע לנו אל נכון שבהתודע הענין למע' מהר"ר ראש"ל יש"א ברכה יצ"ו שלח דברו להרב ר' נתן יצ"ו רב דקורפו יע"א שלא יסמוך על ההתר ההוא כלל עד שיתברר הדבר מפי רבני איטליא ששמשו בקדש מקול"ז בק"ק קורפו יע"א והרי ראינו הודעתם שמעידין בגודלם כי שמחה זאת ממזרת ודאית היתה ביחס עצמה. והרי הוברר איסורם

ובכן הננו מודיעים שע"פ כל הנז"ל באיסורם עומדים ויעמדו לנצח. ועל רבני המדינות והגלילות להרחיקם מקהל ה' כאשר היו עד הנה. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות. הכ"ד החותמים בעיה"ק ירושלם תוב"א בחדש טבת ש' התרס"א ליצירה וחתימי עלה הראב"ד יצחק רפאל ישראל ס"ט הראב"ד יוסף נסים בורלא ס"ט מקום חותמו מקום חותמו