ומצור דבש יז

זה לחזור ולקרות לעולים מה שכבר נקרא. ואזהרה שמענו לשלוחי צבור היראי את ה' לבל יכניסו עצמם והצבור באיסור תורה דברכות לבטלה לדעת רבנן האוסרים אשר הם הרבים. ואזהרה שמענו שאיש הירא לא יעלה לס"ת אם יקראוהו עולה. וכמ"ש ג"ע בברכ"י וכמש"ל. והגם שידעי רבנן שמרן ז"ל דאתכא דידיה סמכינן פסק כהריב"ש ז"ל בכל זאת לא הונח להם לנהוג הכי לכתחילה

וקושטא קאי כי גם פשטות דברי מר"ן ז"ל אינן מנגד להאמור חלילה. כי מטריה דמר"ן ז"ל רק לומר שאם קראו לעולים וקורין לזה מה שקרא זה אין בכך כלום. ר"ל אין כאן חשש ברכה לבטלה אם יהיה כזה. אכן לא כיון מרן ז"ל שזו דרך ישרה שיבור לו האדם אע"פ שיש דרך טובה הימנה. כי סו"ס גוד אחית וגוד אסיק. מידי פלוגתא לא נפיק. ומר"ן ז"ל הכל גלוי לפניו שיש פלוגתא בדבר והחולקים רבו מן המתירים וא"כ גם לדעת מר"ן ז"ל אם נמצא דרך בטוחה משופה ומנוקה מכ"מ טענה וערעור. דהיינו לקרות לכל אחד קריאה חדשה. ע"י שנזהיר את הש"ץ לשית לב לכך. פשיטה ופשיטה דנתפשנה בשתי ידים ולא נעזבה בשום אופן וכאשר נלחץ אל הקיר ואין דרך לעבור שאין הסדר מספיק על מר"ן ז"ל נסמך לחזור אז ולקרות מה שכבר נקרא. ואין בכך חשש ברכה לבטלה. ואם מר"ן יעץ מי יפר. אכן לא לנהוג הכי לכתחילה. נגד האוסרים מרנן ורבנן הקודמים למר"ן ז"ל כל שיש בידינו לתקן ודו"ק

תורת העולה מהאמור ומדובר שהך עובדא דעבדינן לבטל מנהג קריאת העולים זאח"ז בקריאה אחת. לאו דילן היא ורק אנן מצווין ועומדים מפיהם. ושליחותייהו דרבנן קא עבידנא ובפרט במילתא כדנא דספק ברכות אשר ההפסד יתר על השבח ישמע חכם ויוסיף לקח. ולסגת אחור מקריאה לאחור. ורק נוכח ה' דרכו וזאת לפנים. ולהזהיר על ככה לשלוחי צבור המתוקנים. וה' עזרם ומגנם

ומעתה עמוד נא עמדי ואשמיעך את דברי מהיכן נוסד המנהג הלזה בארץ מצרים לקרות חמשה עולים ופה עולים העולים הנוספים. ואח"כ הסמוך והמשלים

דע כי בסדר הז' עולים ומדרגות מעלתם. הנה לפי דרך הפשט המשלים שהוא הגולל את ס"ת הוא היותר גדול שבכולם. וע"כ הוא ניתן רק לגדול הצבור אשר הוא המשלים. והדבר הזה מפורש יוצא מסוגיין דפ' בתרא דמגילה דל"ב ע"א מימרא דריב"ל שם, ופסקה הרמב"ם בפי"ב מה' תפלה דין י"ח שגדול הצבור עולה ומשלים. וכתב שם מר"ן הכ"מ דלמד רבינו דין זה ממימרא דריב"ל הנז"ל יעו"ש. איברא דמר"ן ז"ל בב"י סימן קמ"ז וכן בשלחנו הטהור סי' הנז' סעיף א' מפרש לה דלענין גלילה קאמר דנוטל שכר כנגד כולם. וסובר שגדול באלו הז' שקראו הוא הגולל. וכפי' הב' שכתב בעל העיטור שהביא דבריו רבינו הטור בס' קמ"ז יעו"ש. הא מיהת לדעת הרמב"ם ז"ל ס"ל דפי' הגולל הוא המשלים שאחר קריאתו הס"ת נגלל. וס"ל דגדול הצבור הוא העולה למשלים מדינא דגמרא ממימרת ריב"ל הנז"ל. ותמהתי על ג"ע בס' מחב"ר סי' רפ"ב אות גימל כתב ומנהג קדום הוא בספרד לעלות גדול הקהל בשביעי שהוא המשלים עכ"ל ואייתי עלה רק ממנהג ולא זכר שר אדוני יוסף שהרמב"ם ז"ל פסק לה לדינא ואייתי לה מסוגיין דמגילה. וא"כ איננו מנהג לחוד רק דינא לסברת הרמב"ם ז"ל. וכן תמהתי על הגאון הרדב"ז ז"ל שבח"א סי' ש"ד נשאל במי שעלה לס"ת שלישי אם תלמידו יכול לעלות משלים כיון שמשלים הוא יותר מעולה במדרגתו. והשיב שאם בעלית השלישי איכא כבוד כגון עלית עשרת הדברות או שירת הים דמשום כבודו הוא שהעלוהו לשלישי. יכול התלמיד לעלות משלים כיון דאין בכך קפידה. אבל אם העלו לרבו שלישי באקראי. צ"ע כיון דכבוד עלית משלים אינו מן ההלכה. אלא מנהג כבוד בעלמא. שנהגו העולם היה ראוי שיעלה. מ"מ מסתברא דלא יעלה דאיכא זילותא דרביה דחלשה דעתיה זולת אם נתן לו רבו רשות דהא קי"ל הרב שמחל על כבידו כבודו מחול עכ"ל

ומהתימה על גאון גדול כמוהו שיאמר שמנהג עלית הגדול למשלים אינו מן ההלכה רק מנהג העולם. ולא כן אבי כי הרמב"ם ז"ל פסק הכי לדינא שגדול הצבור עולה ומשלים. ולמד כן מסוגיין דמגילה. ועיין שם בתוס' ד"ה גדול שבכולם

עכ"פ דון מינה ואוקי באתרין. דע"ד הפשט עלית המשלים היה יותר גדולה. ופוק חזי שהגאון הרדב"ז ז"ל בתשו' הנז' אסר לתלמיד לעלות משלים אם העלו לרבו בעלית שלישי כיון דהמשלים הוא יותר גדול. במעלה. וכדבר האמור. וכן נהגו בספרד משנים קדמוניות אשר בה ישבו יתנו רבנן תקיפי מאורות הדת זאת לפנים לתקפ"ץ ומלכות הרשעה מהרה תעקר לנצח נצחים תחרב אמן

ואולם ע"פ סודם של דברים. הששי הוא היותר גדול במעלה. והשלישי קרוב לו. והמשלים הוא הגרוע שבכולם. וכאשר כן כתב ג"ע במחב"ר סי' רפ"ב סי' ג' יעו"ש דדייק לה מדברי הזוה"ק דקאמר ר' כרוספדאי חמיד לבא לא הוה סליק אלא שתיקנה לאינון דסלקין יעו"ש

וג"ע שם כתב משם מהרח"ו ז"ל דנסתפק בעלית הששי. אם יותר טוב לעלות ששי למנין או סמוך למשלים אע"פ שעלו יותר מששה ושבעה. וכתב דנראה שיותר טוב לעלות סמוך למשלים כי להיות בסמוך ומשלים צריכים לקרות בדבר אחר בס"ת. משא"כ העולים באמצע שחוזר כל אחד וקורא מה שקרא חבירו. וא"כ אינו נקרא הששי אלא סמוך למשלים עכ"ל מהרח"ו. וסיס ע"ז ג"ע שם וז"ל ודבריו טובים אם הששי הראשון לא קרא קריאה מחודשת. אז מסתבר דסמוך שקרא קריאה חדשה יש לו תורת הששי. אכן כי נהוג דגם הששי קורא קריאה מחודשת ומשביעי ואילך חוזרים לקרות מה שקראו כבר נראה דיותר טוב לעלות הששי הראשון שהוא העיקר. והכי דייקי דברי הזוהר וכו' דקאמר שתיתאה לאינון דסלקין. דכיון לומר דאם קורין הרבה עולין הששי הראשון הוא כנגד היסוד וז"ש לאינון דסלקין ולא הסמוך למשלים עכ"ל

וע"פ דרך הסוד האמור. בנו מגדל מנהג הלזה לקרוא לס"ת חמשה עולים מחובת היום בקריאה חדשה לכל אחד. ובשבת שיש בו חתונה או שורה שצריכים לקרוא עולים הרבה מבעלי השמחה. מפסיקין בין החמישי להששי וקוראים לכל בעלי השמחה והחתן בכלל הכל נוספים שקוראים להם מה שקרא החמישי. ומניחים הששי להעולה סמוך שקורין לו קריאה חדשה כדי שתהיה לו תורת הששי כדבר האמור ואחריו המשלים באופן שכל ההתחכמות הזאת הוא כדי לזכות להאיש הנכבד בעיניהם שהוא יהיה העולה הששי בקריאה החדשה שקורין לו. וע"כ כל הקודמים אליו הם לוקים בתוספת הזאת שקורים. להם מה שקראו עם העולים הקודמים. וכלם קריאתם כפולה